חם באוזן: אחרי שנים, שרית חדד חוזרת לשורשים, נסרין מוכרת את נשמתה לפופ גרוע וממוחזר, בן אל תבורי לא מצליח למצוא תחליף לסטטיק, תמר ריילי מרגשת, תמיר גל מאכזב והזמרת האנונימית שאתם מוכרחים לשמוע.
"לא בבית" הוא שיר שחוזר הביתה. בלדה ים-תיכונית אסלית, כזו שלא מתביישת בכאב, בסלסול, בשברון הלב, ובעיקר - בקול. והקול של שרית חדד, למרבה הפלא, רק הולך ומשתבח עם הזמן: עמוק יותר, חכם יותר, טעון ניסיון. היא לא צריכה לצעוק כדי לרגש; מספיק לה לנשום שורה, לעקם צליל, להישען על משפט - והלב כבר שם. "לא בבית" לא מנסה להתחכם או להתעדכן בכוח, אלא עושה את מה שחדד תמיד ידעה לעשות הכי טוב: לשיר אמת רגשית פשוטה, חדה, חודרת. לכתבה המלאה
התרעות פיקוד העורף