בחיל האוויר העמיקו את בתחקירי ה-7 באוקטובר ולאחר עבודת מטה רחבה ובחינה מעמיקה אישר מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר שורה של החלטות שהמרכזית שבה היא את שינוי ייעוד זרוע האוויר והחלל לאחר שנים רבות והוספת ״הגנת גבולות״ כביטוי להרחבת והעמקת משימות חיל האוויר.
ברקע הדברים, חיל האוויר חושף הערב סרטון של ירוט שני רחפנים שניסו לחדור מגבול מצרים לשטח ישראל. הרחפנים יורטו על ידי מסוק קרב מסוג אפאצ׳י של חיל האוויר. תצפיות צה"ל ומרכז הבקרה האווירית זיהו לפני זמן קצר, שני רחפנים שחצו ממערב לשטח ישראל בניסיון לחדור לשטח הארץ. לאחר הזיהוי, מסוק קרב של חיל האוויר בשיתוף אוגדה 80 יירט את שני הרחפנים ברגע כניסתם לשטח הארץ.
גורם בחיל האוויר סיפר כי "כחלק מהשינוי העמוק בתפיסת הגנת הגבולות, הקמנו בחיל האוויר מרכזי בקרה, אשר פועלים תחת האוגדות ומשפרים באופן משמעותי את יכולות הגילוי והכוונת הכוחות לאיומים אוויריים נמוכים. היום חיילי יחידת הבקרה זיהו מספר רחפנים במרחב הגבול, הקפיצו את הכוחות הגזרתיים, והכווינו מסוק קרב אשר בפעם הראשונה יירט שני רחפנים. אנחנו ממשיכים לשפר את שיתוף הפעולה ואת היכולות המבצעיות לסיכול הסכנות בגבול".
במהלך המלחמה להק ״השתתפות ומסוקים״ שינה את ייעודו ושמו ללהק ״השתתפות והגנת גבולות״. כחלק מהשתנות ארגונית משמעותית והטמעת משימת הגנת הגבולות. מטרתו של המהלך אומרים בחיל האוויר ייעול וחיזוק ההגנה על גבולות המדינה האוויריים תוך שיתוף פעולה בין זרועי . בחיל האוויר אמרו. היום כי להק השתתפות והגנת גבולות הוא סיוע אווירי לתמרון היבשתי כמודל לשיתוף פעולה.
המרכז ירכז בזמן אמת מידע מודיעיני ומבצעי, יחבר בין כלל זרועות האש והגורמים הרלוונטיים, ויאפשר קבלת החלטות מושכלת ומהירה יותר מהדרג הטקטי . ב- 07.10 פעל תא אחד בבור של חיל האוויר. במהלך המלחמה קם תא חדש, 'עוז' שמו, אשר פועל לאורך כל היממה ויעודו לתת מעטפת אווירית מהירה לכלל הכוחות הנלחמים בגזרות השונות ציר העברת מידע בזמן אירוע מתפרץ עבר שינוי, וכיום קיימים 5 צירים ליצירת קשר והעברת מידע, עד לשימוש בתקשורת לקישור בין הכוחות המתפעלים את האירוע באוויר וביבשה.
בחיל האוויר החליטו כי חיל האוויר לא יסגור את אחת משתי טייסות מסוקי הקרב ונקבע כי חיל האוויר יחזיק מינמום שתי טייסות מסוקי קרב. עוד נקבע כי כמות מסוקי הקרב שיהיו בכוננות מידית תוכפל. כאשר חלק מהמסוקים יהיו בבסיס רמת דוד בצפון וחלק בדרום. עוד נקבע כי כמות מסוקי התובלה שיהיו בכוננות מיידית יגדל בפי ארבע. עוד הוחלט כי חיל האוויר עמיד בכוננות מטוסי קרנף ושמשון להובלת פלוגות לוחמים מבסיסים במהירות.
כאשר הטייסים יוכלו בשעה הראשונה של מתקפה לבצע פעולות שיבוש הכוללות הפצצה של ישובים ישראלים ולא רק צירים מחוץ לישובים. טווח הביטחון להפצצה הוא בין חמישים מטרים ל150 מטרים ממבנים בהתאם לגודל החימוש שיוטל. עוד הוחלט על רכש של כ- 6,000 רחפנים לצרכי איסוף קרבי, כ- 2,000 רחפנים לצרכי תקיפה ו מעל ל- 1,500 רחפני הטלה נכנסו לשימוש לצורך תמיכה בהיקף הפעילות, הוקמו בשנה האחרונה שלוחות הדרכה ובתי ספרי יעודיים להכשרות מפעילי רחפנים.