בספר "ניגוד עניינים במרחב הציבורי", שיצא לאור בשנת 2010, נקבע כי בכל מקרה שיש לשופט חשש קל לניגוד עניינים, עליו לנקוט שתי פעולות: "האחת, חובת ההיוועצות בגורם פנימי – נשיא בית המשפט שבו מכהן השופט או ועדת האתיקה לשופטים – באשר לאפשרות של העברת התיק לשופט אחר; והשנייה, חובת גילוי מלא מצד השופט לצדדים לדיון באשר לנסיבות היווצרות ניגוד העניינים האתי".
בספר הוסבר כי "כדי לחזק ולבסס את אמון הציבור במערכת השפיטה, נדרשים השופטים להקפיד הן על דיני ניגוד העניינים שמהווים חלק מדיני פסלות שופט והן על הכללים בנוגע לניגוד עניינים המהווים חלק מן האתיקה המקצועית שלהם".