פתאום, כל הדיונים שהיו לאורך הפרק: אגם, מייקל, אלונה - התגמדו. לא כי הם לא טובים, אלא כי נועם עבר פאזה. זה לא היה רק ביצוע טוב, זה היה ביצוע קטלני! כזה שאתה יכול לדמיין על במה גדולה, עם שוטים מדויקים, ועם קהל שלא צריך תרגום כדי להבין מה קורה.
וכאן אני חוזר לוויכוח הקבוע שלי עם ההפקה. לאורך כל העונה אמרתי שאני מאוד אוהב את נועם - אבל מתקשה עם היחס המועדף שהוא מקבל. זה תמיד הרגיש לי מיותר. למה צריך לעזור למישהו שגם ככה כל כך חזק? בפרק הזה, לראשונה, השאלה הזו כמעט איבדה משמעות. כי כשיש לך מועמד שמרגיש כל כך נכון לאירוויזיון, כל צורך של עריכה, ליווי והבלטה מתיתר מול דבר אחד: הוא פשוט שם.
התרעות פיקוד העורף