במקרה הראשון שזוהה הייתה זו הולנד. זרם זה של מט"ח לא צפוי, או חיסכון ביבוא הכרוך בתשלום מטבע חוץ, מביא לפגיעה קשה בכושר התחרות של ענפי יצוא אחרים, בעיקר מסורתיים. ההולנדים גילו שדה גז אדיר בשם חרונינגן בים הצפוני. מה יותר טוב מגילוי גז וירידה מהותית בהסתמכות על יבוא גז יקר ובכלל תלות בגורם זר?
יצואו המשמעותי של הגז ההולנדי החל בשנות ה־60, אך ה"ברכה" של מציאת שדה הגז ויצואו הפכה מיד לקללה למשק ההולנדי. ייסוף הגילדן ההולנדי, טרם היורו שנכנס לתוקף כ־40 שנה לאחר מכן, גרר פגיעה קשה בתעשייה ההולנדית, הביא לירידה ביצוא התעשייתי של הולנד ולפגיעה במגזרים שאינם תלויים במשאב הטבע.
בעקבות כך חלה צמיחה מוגבלת של המשק ההולנדי. המחלה ההולנדית הובילה לירידה ביצוא בשל התייקרות הסחורות של הולנד בשווקים הבינלאומיים במונחי מט"ח, צמיחה מוגבלת של המשק ההולנדי ופגיעה במגזרים מסורתיים, כפי שקרה בעקבות גילוי שדה הגז חרונינגן. הירידה בקצב הצמיחה, מטבע הדברים, הביאה לעלייה בשיעור האבטלה.
הבעיות של ישראל נובעות מהצלחותיה האדירות בתחום הכלכלי והמשקי בעשור האחרון, ואף קודם לכן. להלן כאב הראש השני: לישראל יש הצלחות גם בתחום תעשיית ההייטק המלווה באקזיטים אדירים. כניסת הון זה עוברת גם דרך מענקים לעובדים, שכר גבוה יותר ויותר לכ־400,000 עובדי ההייטק, בונוסים וגם חלוקה של חלק מהעושר שנופל על חברות ההייטק ומשם מיד גם לעובדים בזמן מכירת חברה לחו"ל או אקזיטים מהותיים. העובדים, שטרחו בעבודה ללא שעות וללא הפסקה, רואים ברכה בעמלם, ממירים את הדולרים שצברו לשקלים, ובכך גוררים ייסוף של השקל ובעקיפין עלייה במחירי הדירות בגוש דן עד לפני שמונה חודשים.
מטבע הדברים, פיזור בהכנסות בקרב רבים מביא ליותר המרות מט"ח לצרכים מקומיים, כגון רכישת דירות, בעוד שבמקרה של מספר מצומצם של נהנים, הנטייה להמיר לשקלים את כל התקבולים נמוכה יותר. בשנת 2025 היו עסקאות קצה בגודל האקזיטים, גם גדולות וגם הרבה קטנות, ודווקא הקטנות הן במעמד ללחוץ על השקל בשל פיזור הכסף אצל הרבה עובדים מעבר לזרם שנכנס לכיסי המייסדים והיזמים. שווי העסקאות הכולל זינק ל־58.8 מיליארד דולר - קפיצה של כ־340% לעומת 13.4 מיליארד דולר בשנת 2024. מדובר בשנה השנייה בגובהה אי פעם, שנייה רק לשיא החריג של שנת 2021. על פי הדוח השנתי החדש של פועלים טק ו־Dealigence, בשנת 2025 היו 110 אקזיטים, עלייה של 50% לעומת האקזיטים בשנים האחרונות.
אין להתפלא על תוצאות אלה: הוצאות המו"פ ביחס לתוצר עלו בשנת 2023 ל־7%, והערכות מוקדמות לשנת 2024 עומדות על 6.8%. שנייה בעולם בהוצאות מו"פ לתוצר היא קוריאה הדרומית (5%), שלישית ארה"ב עם מחצית מישראל (3.4%). טורקיה ואיטליה - 1.4% בלבד. באיחוד האירופאי ההוצאה עומדת על 2.2%, ובגוש היורו 2.3%. ממוצע ה־OECD הוא 2.7%. סכומי עתק אלה של יצוא השירותים המתורגמים לשכר, תשלום לספקים ותשלום מיסים, לוחצים על שער החליפין עד התחזקותו, מטבע הדברים.
עוד ישראל עסוקה בלמצוא פתרון לייסוף השקל וכאבי הראש דלעיל, באה המלחמה והגבירה את ההזמנות ליצוא ביטחוני מישראל. כאב הראש הרביעי במקרה הזה, עם תמורה ברורה: יותר יצוא, יותר שכר לעובדים שמקורו בתקבולים בדולר, לרוב מחו"ל - לחץ נוסף על השקל שממשיך להתחזק ללא הרף. היצוא הביטחוני הישראלי הגיע ככל הנראה ללמעלה מ־15 מיליארד דולר בשנת 2025, לעומת 12.5 מיליארד דולר בשנת 2022, טרם המלחמה, כפי שכבר פרסמנו כאן.
במקביל, ממשלת ישראל חייבת להשקיע במערכות חינוך מודרניות על מנת למקצע את העובדים בתחומים של כלכלה מודרנית ויעילה, כדי שהמשק יוכל לעמוד בתחרות בעת ששער החליפין חזק מדי. במקביל, להשקיע בחינוך גבוה בישראל כדי שנהיה יותר תחרותיים. התעשייה הישראלית מפגרת אחרי התעשיות בעולם בתחום הרובוטיקה, ויש לעודד, באמצעות מיסים ומענקים, את התעשייה המקומית להכניס יותר רובוטים, גם מבוססי בינה מלאכותית. תעשייה יעילה וחזקה יותר תצמח ותוכל להתמודד עם שקל חזק.
משרד האוצר צריך לשים לב כי עליו להפחית את גיוס ההון בחו"ל שאותו הוא מתרגם אומנם לשקלים, שלא דרך המסחר במט"ח, אבל בעקיפין מזרים יותר דולרים ויורו למשק. בשנת 2025 האוצר גייס בחו"ל סכום השווה ל־25.8 מיליארד שקל ופרע 11.1 מיליארד שקל, עדיין גיוס נטו של 14.7 מיליארד שקל. עתה, כאשר העלייה בהכנסות ממיסים מעבר לתחזיות, והכנסות אחרות בהיקף של כ־35 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי בשנת 2025, עם הלוואות בשוק המקומי, על משרד האוצר לפדות את חובותיו בחו"ל מוקדם ככל האפשר. אומנם מנגנון הרכישה אינו משפיע על שער החליפין, היות שהוא נקנה ישירות דרך מסלקת בנק ישראל, ועדיין בעקיפין זה טוב כדי למנוע את ייסוף השקל.
עוד שיטה להפחית את העודף במט"ח היא השקעה בתשתיות עתירות יבוא ציוד ומכונות, ואפילו כוח אדם. פשוט להביא חברות קבלניות מחו"ל, כולל עובדים, ולשלם להם במט"ח, כולל בניית ערים חדשות מהמסד ועד הגמר באמצעות חברות זרות. אם כל האמור לא עוזר, בנק ישראל יצטרך לרכוש מט"ח כדי למנוע את המשך הייסוף, עד להפחתות הריבית הבאות שלהן יש השפעה על שער החליפין. גם אם ארה"ב תכעס על התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, לתקופה מסוימת היא תעלים עין. חייבים למגר את המחלה ההולנדית, שתפגע בעיקר בפריפריה, שהתעשייה שלה תהפוך לא רלוונטית.
התרעות פיקוד העורף