הפנטגון פרסם אמש (שישי) את אסטרטגיית ההגנה הלאומית לשנת 2026. המסמך, המשתרע על פני 34 עמודים וחתום על ידי מזכיר ההגנה פיט הגסת', מציג תפנית חדה ממדיניות העבר: חזרה לדוקטרינת "שלום מתוך עוצמה", התמקדות בהגנת המולדת האמריקאית כעדיפות עליונה, ודרישה חסרת תקדים מבעלות הברית לשאת בנטל הביטחון. עבור ישראל, המסמך מהווה בשורה אסטרטגית דרמטית, המעגנת את מעמדה כשותפה הבכירה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון ומאשרת רשמית את תוצאות המערכה נגד איראן.
המזרח התיכון: ישראל כמודל, איראן מנוטרלת
בניגוד לאסטרטגיות קודמות שביקשו לאזן את היחסים באזור, המסמך החדש מציב את ישראל במרכז התפיסה האמריקאית. האסטרטגיה מגדירה את ישראל כ"מודל של בעל ברית" (Model Ally), מדינה שאינה מבקשת מארה"ב להילחם עבורה, אלא מפגינה נכונות ויכולת להגן על עצמה בכוחות עצמה, ועל כן ראויה לתמיכה בלתי מסויגת.
המסמך מותח ביקורת חריפה על הממשל הקודם, שלדברי מחברי הדו"ח "כבל את ידיה של ישראל" במקום להעצים אותה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. בשינוי מדיניות בולט, ארה"ב מתחייבת כעת להסיר חסמים בירוקרטיים ומדיניים כדי להבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל, מתוך הבנה כי עוצמתה היא מפתח ליציבות אזורית.
הזירה הגלובלית: "אמריקה תחילה" והגנת המולדת
מעבר למזרח התיכון, המסמך משרטט מחדש את סדרי העדיפויות העולמיים של ארה"ב, כאשר בראש הרשימה ניצבת "הגנת המולדת". הדו"ח קושר לראשונה באופן ישיר בין ביטחון לאומי לבין אבטחת הגבולות, ומנחה את הצבא לפעול נגד קרטלי הסמים וארגוני הטרור בחצי הכדור המערבי, תוך שימוש במונחים המזכירים את "דוקטרינת מונרו".
בכל הנוגע לסין, המוגדרת כאתגר המרכזי, הגישה עוברת מ"עימות" ל"הרתעה מתוך עוצמה". ארה"ב מצהירה כי אין בכוונתה לבלום את צמיחתה של סין או לשנות את משטרה, אלא למנוע ממנה שליטה במרחב ההינדו-פסיפי. המסמך מדגיש את הצורך בחידוש בסיס התעשייה הביטחונית האמריקאית כתנאי הכרחי לניצחון בתחרות המעצמות, ומבטיח השקעות עתק בטכנולוגיות מתקדמות ובייצור תחמושת.
השינוי הסמלי אך המשמעותי ביותר הוא החזרה לשימוש בשם ההיסטורי "משרד המלחמה", צעד שנועד, לדברי המזכיר הגסת', "להחזיר את האתוס הלוחמני" לצבא ארה"ב ולהתמקד במשימה אחת ויחידה: ניצחון במלחמות.