אחד המקורות האמריקאים אמר כי האפשרויות שעוזריו של טראמפ דנו בהן כללו גם תקיפה גדולה בהרבה שנועדה להיות בעלת השפעה מתמשכת, למשל נגד מאגר הטילים הבליסטיים או מתקני העשרת הגרעין. המקור האמריקאי השני אמר שטראמפ טרם החליט החלטה סופית לגבי דרך הפעולה.
על פי דיווח בעיתון "אלאח'באר" הלבנוני, מקורות יודעי דבר בטהרן אומרים כי ההנהגה באיראן סבורה שהמחיר של כל הסכם, לפי הדרישות שהעלו האמריקאים, גבוה יותר ממחיר המלחמה ולכן באיראן מתכוננים לעימות צבאי במידת הצורך.
מקור יודע דבר במשרד החוץ האיראני אמר לעיתון כי הטענות של ארצות הברית, שאיראן ביקשה לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם חסרות שחר ומטרתן לנהל לוחמה פסיכולוגית ולהפעיל לחץ על טהרן, במקביל להתעצמות הצבאית של ארצות הברית.
באנקרה מעריכים כי המפתח לשינוי טמון בצעד סמלי מצד איראן, כגון הצעה לשיתוף פעולה מוגבל בתחומי האנרגיה או הטכנולוגיה. צעד כזה עשוי לאפשר לטראמפ להצדיק את החזרה למסלול הדיפלומטי ולבלום את הדינמיקה שמובילה לעימות צבאי. טורקיה, בתיאום עם מדינות נוספות באזור כמו קטאר ועומאן, ממשיכה לנסות ולרכך את המשבר ולהביא את הצדדים להסכמות שימנעו הידרדרות אזורית כוללת.
גורם איראני בכיר אמר לרויטרס כי איראן "מתכוננת לעימות צבאי, ובמקביל משתמשת בערוצים דיפלומטיים". הגורם טען שוושינגטון לא גילתה פתיחות לדיפלומטיה.
מגבלות הכוח האווירי
שני דיפלומטים מערביים הזהירו שאיראן מפולגת עלולה להיכנס למלחמת אזרחים כפי שקרה לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003, מה שגרם לזרם של פליטים, להזנת המיליטנטיות האסלאמית ולשיבוש זרימת הנפט דרך מצרי הורמוז, נקודת משבר עולמית בתחום האנרגיה.
חשש אזורי מתגובה
מדינות המפרץ הנחשבות בעלות ברית ותיקות של ארצות הברית, ובייחוד אלו שמארחות בסיסים אמריקאים גדולים בשטחן, חוששות שהן יהיו המטרות הראשונות לתגובה איראנית - שעשויה לכלול טילים איראניים או תקיפות מל"טים מצד החות'ים בתימן.
התרעות פיקוד העורף