הממשלה בטהראן מטילה את האחריות למצב על המערב, אך אנליסטים מצביעים גם על שחיתות פנימית וניהול כושל. עם יציאת חברות זרות מהמדינה בעקבות הסנקציות, משמרות המהפכה מילאו את הוואקום והרחיבו את שליטתם במגזרים כלכליים מרכזיים - מה שאפשר לגורמים הקשורים אליהם להפיק רווחים משמעותיים.
במקביל, מעמדה האזורי של איראן נשחק. מאז מתקפת חמאס ב-2023 והמלחמה בעזה, הארגון נחלש משמעותית; חיסולי בכירי חיזבאללה בלבנון פגעו גם בו; ובסוריה שולט כיום גורם שאינו ידידותי לטהראן. התוצאה היא שאיראן, שהובילה בעבר את “ציר ההתנגדות”, נותרה עם מעט בעלי ברית והשפעה מוגבלת.