העולם רודף אחרי טכנולוגיה צבאית ישראלית - אבל יש גם סכנה

מלחמת "שאגת הארי" מגבירה את הביקוש לטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות בעולם. עם זאת, מומחים מזהירים כי צמיחה מהירה בענף הדיפנס-טק עלולה ליצור לחצים פיננסיים ותפעוליים, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
ניסוי של התעשייה האווירית
ניסוי של התעשייה האווירית | צילום: התעשייה האווירית
4
גלריה
ניר זיכלינסקי יו''ר קבוצת SRI GLOBAL GRUOP
ניר זיכלינסקי יו''ר קבוצת SRI GLOBAL GRUOP | צילום: משרד יחסי ציבור לוטן

המלחמה הנוכחית, לדבריו, רק מחזקת את המגמה. מדינות רבות במערב מגדילות את תקציבי הביטחון ומחפשות שותפים טכנולוגיים. "יש גלים כאלה כמעט בכל תחום, אבל הפעם נראה שזה לא גל קצר", הוא אומר. "הביקוש לטכנולוגיות ביטחוניות רק גדל".

אלביט מערכות
אלביט מערכות | צילום: REUTERS/Hollie Adams

מגמה דומה ניכרת גם במדינות נוספות. בגרמניה וברומניה, למשל, מתגבר הדגש על פיתוח יכולות ביטחוניות מקומיות בשיתוף חברות ישראליות. אחת העסקאות הבולטות היא העסקה של התעשייה האווירית עם גרמניה למערכת "חץ", עסקה שממחישה את העניין הגובר בטכנולוגיה ישראלית.

במקביל, לדבריו, חברות רבות בענף נדרשות להרחיב קווי ייצור ולגייס עובדים, אך הן צריכות לעשות זאת בזהירות. "חברה לא יכולה לקפוץ מעל הפופיק ולקנות מכונות מעבר למה שהיא באמת צריכה", הוא אומר. "השוק בסוף מתייצב, ואם השקעת יותר מדי בציוד אתה עלול להישאר עם קיבולת עודפת".

אלביט מערכות, תעשייה ביטחונית
אלביט מערכות, תעשייה ביטחונית | צילום: ארכיון אלביט

היבט נוסף שמתחזק בענף הוא מעבר לאוטומציה ולרובוטיקה. לדבריו, יותר חברות פונות לפתרונות ייצור אוטומטיים כדי להתמודד עם מחסור בכוח אדם ועם הצורך להגדיל תפוקה. "כוח אדם הוא אתגר גדול בתעשייה הזו, ולכן יותר ויותר חברות משלבות מערכות אוטומטיות וקווי ייצור מתקדמים".

לסיום הוא מציין גם את ביקורו של מודי בשבוע שעבר. "שמענו כבר לא פעם על חברות שמעמיקות את הקשר עם השוק ההודי, כדי לבנות פעילות שתשרת גם את הודו וגם שווקים נוספים", הוא אומר. "זה חלק מתהליך רחב יותר שבו מדינות מבינות שהן צריכות להשקיע הרבה יותר בביטחון".

תגיות:
תעשייה צבאית
/
סחר בנשק
/
ייצוא נשק
/
כלכלה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף