היציאה למלחמה עומדת בסתירה כמעט מוחלטת לעמדותיו ההיסטוריות של ואנס. סגן הנשיא, ממובילי תנועת "אמריקה תחילה", ביסס את הקריירה הפוליטית שלו על התנגדות נחרצת להתערבות אמריקאית בסכסוכים מעבר לים ועל צמצום מעורבות בינלאומית.
בסופו של דבר, שבר ואנס את שתיקתו בראיון לרשת "פוקס ניוז", שם יישר קו לחלוטין עם הנשיא והגן על המבצע הצבאי. הוא הדגיש כי לא מדובר ב"משימה אינסופית" נטולת יעד ברור, כפי שאירע בעיראק או באפגניסטן.
עם זאת, דיווח בעיתון הבריטי "הטלגרף", שאיגד עדויות ממקורות שונים ובהם רשת CNN וה"ניו יורק טיימס", חשף כי ואנס אכן הביע הסתייגויות ראשוניות בחדרים סגורים. רק כשהבין שהעימות מול טהראן הוא עובדה מוגמרת ולמעשה בלתי נמנע, הוא יישר קו ועל פי הדיווחים אף דחף "לפעול בגדול ומהר" במהלך הדיונים בחדר המצב.
התקפלות אידיאולוגית זו עלולה לעלות לוואנס ביוקר לקראת מרוץ אפשרי לנשיאות בשנת 2028. סקרים עדכניים שפורסמו לאחרונה על ידי "רויטרס" ו-CNN מראים כי כ-60% מהציבור האמריקאי מסתייגים מהפעולה הצבאית באיראן. בזמן שואנס מתמרן בין נאמנות לטראמפ לבין הבייס הבדלני שלו, נראה כי מעמדו כיורש הטבעי מתחיל להתערער.
משיחות סגורות שקיים טראמפ עם קבוצת תורמים רפובליקנים עולה תמונה מדאיגה מבחינתו של סגן הנשיא: כשנשאלו התורמים במי יתמכו ב-2028, נרשמה תמיכה כמעט גורפת דווקא במזכיר המדינה מרקו רוביו.