בקדנציה הנוכחית, חוק הגיוס הוטל כחרב על צווארו של נתניהו - הסוגיה היחידה שעליה לא הייתה לו שליטה מלאה. הוא היה יכול להעיף את ותיק מפלגתו מתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, למנות ח"כ אחר שמבחינתו יעשה את העבודה לפי רצונו ובלי הפתעות, לכופף כמעט את כל "מורדי הגיוס" אצלו בסיעה - אך לגרום לרבנים לשנות את עמדתם הוא לא היה מסוגל.
לכן במקרה המיוחד הזה של חוק הגיוס, החרדים היו אלה שקראו תיגר על שליטתו המוחלטת של נתניהו במצב ובתמרון: הם היו יכולים להפיל את הממשלה, לכפות על נתניהו מועד יציאה לבחירות שלא כרצונו וכהערכתו, וסיטואציות כאלה נתניהו לא סובל - אבל במקרה של חוק הגיוס, הוא גם לא היה יכול לעשות יותר מדי בגזרת ההנהגה הרבנית של החרדים. כאן צריך לדייק במונחים וליצור הבדל בין "חרדים" ל"חרדים" - בין הפוליטיקאים החרדים הפועלים בכנסת ובין ההנהגה הרבנית שקובעת.
נתניהו בהחלט מבין את הראש של הפוליטיקאים, גם כאלה שעל ראשם כיפה שחורה, קטיפה ומגבעת. הרי - סבר נתניהו - מי יותר מהחרדים עצמם סובלים מהמצב הנוכחי, מהיעדר הסדר חוקי שמסדיר את מעמד רוב רובם של צעירי המגזר החרדי ומשחרר את התקציבים וההטבות המוקפאים בצו בג"ץ? לכן - סבר נתניהו, וסיפרו לו אנשיו - החרדים עושים לנו חיים קשים עם הנוסח, מתוך רצון לשפר עמדות לצורך המיקוח, ובסופו של יום עם קצת התגמשות משני הצדדים - החוק יעבור בשעה טובה ומוצלחת.
מבחינת ההנהגה הרבנית של המפלגות החרדיות, לא משנה מהם יעדי הגיוס ומהו טיב הסנקציות. עצם העובדה שחוק במדינת ישראל יאפשר פיקוח על הישיבות ויאפשר לצעיר חרדי כלשהו ללכת לצבא - היא אירוע פסול. להסכים לחוק כזה פירושו לתת תעודת הכשר לגיוס חרדים לצה"ל. בעיני הרבנים זה כמו לתת תעודת הכשר למהדרין למסעדה שמגישה מאכלי בשר וחלב בתפריט אחד, רק כי בעל המסעדה הבטיח שלא יפתח את המקום בשבת. לזה הרבנים לא היו מוכנים נפשית, עקרונית, אידיאולוגית ואמונית - ואת זה לא הבין נתניהו, שלא לדבר על יועציו.
הפוליטיקאים החרדים נקלעו לסיטואציה הכי מורכבת: מצד אחד - עמדת הרבנים. הרי בשונה מנתניהו, גפני, מקלב ואטיאס מודעים היטב להשקפת עולמם של רבניהם. מצד שני - הכסף, התקציב שהציבור החרדי כה זקוק לו. מי כמו הפוליטיקאים החרדים יודעים שרוב רובם של התקציבים החרדיים לא נכללים בבסיס התקציבי. לכן התניית התמיכה בתקציב בהעברת חוק הגיוס הייתה עבור החרדים אקט התאבדות מפואר.
אולם כעת, מרגע שהתקציב יעבור, מרחב התמרון הפוליטי של החרדים יצטמצם כמעט לאפס. הכנסת תצא לפגרה עד אמצע מאי, וגם אם אחר כך יתמכו בפיזורה - מועד הבחירות המוקדם ביותר יהיה באוגוסט. מאחר שגם מבחינת החרדים קיץ אינו עיתוי אידיאלי לבחירות, דחייה לספטמבר-אוקטובר מסתמנת ממילא כאפשרות הנוחה יותר לכל הצדדים, וכך, למעשה, חוזרים פחות או יותר אל מועד הבחירות המקורי.
קמפיין שלילי כצפוי
יש מצב שנתניהו, שכה מקדם את ערוץ 14, ציפור נפשו, לא ממש מאמין לסקרים שאותו ערוץ מפרסם? אלה שהתמזל מזלם לדבר עם ראש הממשלה פוליטיקה (בזמן הפנוי מניהול המלחמה) שומעים ממנו שהבחירות יהיו קשות, אך גורליות עבורו, עבור מפלגתו ועבור גושו, וגם ברור מדוע. לא משנה אם נלך לקלפי במועד המקורי, 27 באוקטובר, כאשר קולות טקסי הזיכרון ל-7 באוקטובר יהיו עוד טריים, או שמא מועד הבחירות יוקדם לקיץ (בדיוק כדי שאותם הקולות לא ישבשו לנתניהו את תמונת המצב בקלפי) - הציבור זוכר הכל ויזכור הכל ברגע האמת מאחורי הפרגוד. לכן השאלה החשובה מבחינת נתניהו, כדי להגדיל את הסיכויים לנצח במערכה הפוליטית, היא גם העיתוי הנכון לצאת אליה, ולא פחות מהעיתוי - הנושא שעליו נתניהו ייצא לבחירות וינהל את הקמפיין.
היום זה נשמע כמו סיפורי אלף לילה ולילה, אבל היו ימים במהלך הקדנציה המוזרה הזאת, שמקורבי נתניהו בנו תזות לדוקטורט על כך שנתניהו שואף לכונן שלום היסטורי עם סעודיה, וכדאי על זה לצאת לבחירות. אחר כך התזה שונתה ליציאה לבחירות מיד אחרי "ניצחון מוחלט בעזה". אחר כך הנושא התורן לצאת עליו לבחירות היה מבצע עם כלביא, שמיד אחריו, ב-24 ביוני 2025, הוסבר לנו על ידי ראש הממשלה כי "ב-12 הימים של מבצע עם כלביא השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים (האיום הגרעיני והאיום הבליסטי - א"ב)". בימים אלה, ימי מבצע שאגת הארי, העם היושב במקלטים מגלה את הפער שבין המוצר לבין השיווק שעושה למוצר גאון השיווק הפוליטי.
בימים אלה ראש הממשלה מעדיף משום מה שלא לדבר - לא עם עמו ולא אל עמו. אבל כשבשיחות סגורות שואלים שאלות באשר לתוכניות הפוליטיות של ראש הממשלה, שומעים ממנו כי ישנם כמה משתנים שישפיעו על החלטתו לצאת לבחירות במועד המקורי או מוקדם יותר. והמלחמה היא רק שיקול אחד ולא היחיד.
אם במלחמה, שארה"ב וישראל מנהלות יחד נגד המשטר האיראני, תירשם בסופו של דבר הצלחה מעל הציפיות - יש טעם להקדים בחירות. כך אומר נתניהו, ולא טורח להגדיר מהי אותה הצלחה. אולם - וזאת הסתייגות אסטרטגית - גם אם המלחמה תסתיים בניצחון משמעותי ובהישגים מזהירים, לאו דווקא יהיה נכון פוליטית לבנות את קמפיין הבחירות של הליכוד על ההישגים הצבאיים.
התרעות פיקוד העורף