בעוד ספקיות התוכן הישראליות מחויבות להשקיע חלק מהכנסותיהן ביצירה מקומית, ענקיות הסטרימינג הבינלאומיות הפועלות בישראל - "Netflix", "Disney", "Apple", "HBO" ו-"Amazon" - אינן מחויבות כיום על פי חוק להשקיע בהפקות מקור ישראליות. הפער הרגולטורי הזה נחשב לאחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את תעשיית הטלוויזיה המקומית, משום שיש לו השפעה ישירה על היקף העבודה של מאות יוצרים ואנשי מקצוע בענף.
בשנים האחרונות מורגשת ירידה משמעותית בהיקף ההפקות המקומיות. בין היתר, הדבר קשור לכך שחברות הכבלים והלוויין הוותיקות, "HOT"ו-"yes", מחויבות להשקיע ביצירה ישראלית בהתאם להכנסותיהן ממנויים של כבלים ולווין, שיעור של כ-8%. מנגד, שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר אינם מחויבים כיום להשקיע בהפקות מקור מקומיות.
גם הערוצים המסחריים נדרשים להשקיע ביצירה ישראלית, כאשר החוק מחייב אותם להקצות כ-15% מהכנסותיהם מהפצת תוכן להפקות מקומיות. על רקע המצב הזה, חוק השידורים החדש נועד לייצר מסגרת אחידה יותר ולהטיל חובת השקעה גם על שירותי הסטרימינג הבינלאומיים. לפי המתווה שנדון, כלל הגופים הפועלים בשוק הישראלי - בין אם בכבלים, בלוויין או באינטרנט, היו אמורים להשקיע כ-6.5% מהכנסותיהן בישראל בהפקות מקור מקומיות.