לפי הפרטים שפורסמו, המיירט מגיע למהירות של עד 360 קמ"ש ומבוסס על מבנה עשוי סיבי פחמן המחוזקים בטיטניום. בניגוד למערכות יירוט מסורתיות המבוססות על ראשי נפץ, הכלי החדש משמיד את מטרותיו באמצעות פגיעה קינטית ישירה, כלומר התנגשות פיזית במהירות גבוהה, ללא חומר נפץ.
המערכת פותחה על רקע הצורך ההולך וגובר להתמודד עם נחילי כטב"מים זולים, המסוגלים לטוס למרחקים ארוכים, בגובה נמוך, ולהעמיס על מערכי ההגנה האווירית המסורתיים. לפי הדיווח, הבחירה בפגיעה ישירה נועדה לצמצם את עלות היירוט ולהפחית את הסיכון לנזק אגבי על הקרקע. למבנה המיירט יש תפקיד מרכזי ביכולת זו: גוף הכלי עשוי סיבי פחמן, בעוד שבחלקים החשופים במיוחד לעומס שובץ טיטניום. החלק הקדמי, שאמור לשאת את עוצמת ההתנגשות, חוזק במיוחד כדי לאפשר פגיעה יעילה במטרה.
אחד המרכיבים המרכזיים במערכת הוא מערך ההנחיה. גילוי המטרות מתבצע באמצעות שילוב של מכ"ם, חיישנים אופטיים ובינה מלאכותית, שמאפשרים לאתר את היעד, לנתח את מסלולו ולחשב בזמן אמת את נקודת היירוט האופטימלית. תפקיד המפעיל, לפי התיאור, מצטמצם להפעלה הראשונית ולאישור התקיפה, בעוד עיקר ההנחיה מתבצע באופן אוטונומי.
לפי הדיווח, הכלי משתלב בתוכנית iNTERCEPTOR, שפותחה במסגרת שיתוף פעולה בין Thales ל-MARSS Defense Labs, ומתמקדת במיירטים בלתי מאוישים שמסוגלים להמריא במהירות, לעקוב אחר מטרות ולהשמידן ללא שימוש בחימוש קונבנציונלי. המערכת החדשה משקפת מגמה רחבה יותר בעולם ההגנה האווירית: מעבר מיירוט באמצעות טילים יקרים לפלטפורמות אוטונומיות, מהירות וזולות יותר, שנועדו להגן על תשתיות רגישות, מתקני אנרגיה ובסיסים צבאיים מפני מתקפות כטב"מים מתמשכות.
התרעות פיקוד העורף