המרכיב הראשון והברור ביותר הוא העלות הישירה של הפעילות הצבאית, הכוללת טילי יירוט, חימושים, שעות טיסה וימי מילואים. מתקפת הטילים באפריל 2024 נאמדה בעלות של 4 עד 5 מיליארד שקל, ומבצע "עם כלביא" ביוני 2025 כבר הגיע לכ-20 מיליארד שקל, כ-1% מהתוצר השנתי.
במלחמה הנוכחית היקף הפעילות רחב יותר משמעותית. בתוך כשבועיים בוצעו יותר מ-4,200 גיחות והוטלו מעל 10,000 חימושים, נתון הגבוה פי כמה מזה שנרשם במבצע הקודם. מנגד, מספר הטילים ששוגרו לעבר ישראל נמוך יותר, ולכן גם היקף השימוש במיירטים ככל הנראה מתון יותר. הממשלה כבר אישרה תוספת של 32 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנת 2026, לצד רזרבה מיוחדת של כ-13 מיליארד שקל - אך התקווה היא שאם המלחמה תסתיים בקרוב לא יהיה צורך ברזרבה.
כדי לממן את ההוצאה, בוצע קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי המשרדים האזרחיים, כולל קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה. במקביל הועלתה תקרת הגירעון ל-5.1% מהתוצר, וצומצמה בחמישי ל-4.9% לאחר שהוסכם על מס מיוחד על הבנקים, אך עדיין מדובר במהלך שצפוי להגדיל את תשלומי הריבית בכמיליארד שקל בשנה.
המרכיב השני הוא אובדן התוצר שנובע מהשבתת פעילות כלכלית, היעדרות עובדים וגיוס מילואים. כבר בתחילת הלחימה נרשמה פגיעה רחבה בפעילות המשק. לפי הערכות האוצר, בשבוע הראשון בלבד איבד המשק כ-9 מיליארד שקל, מהם קרוב למיליארד שקל כתוצאה מהשבתת מערכת החינוך. נתונים אלו מתיישבים עם היקף היעדרות דומה לזה שנרשם במבצע "עם כלביא", אז נעדרו כ-500 אלף עובדים מהעבודה.
ההקלה במגבלות פיקוד העורף והחזרה החלקית לשגרה שנכנסה לתוקף בסוף השבוע הראשון מצמצות משמעותית את הפגיעה, והנזק השבועי באבדן תוצר הצטמצם ל"רק" 4.3 מיליארד שקל בשבוע, ובסך הכל בכ-18 מיליארד שקל עבור שלושת השבועות שחלפו מאז פרוץ המלחמה. הסיכון המרכזי כעת נובע מהרחבת גיוס המילואים. הממשלה כבר אישרה גיוס של כ-260 אלף חיילים, ונבחנת הרחבה לכ-450 אלף, סדר גודל של כלל מערך המילואים. גיוס בהיקף כזה לאורך זמן צפוי להעמיק את הפגיעה בשוק העבודה ולהכביד על הפעילות הכלכלית.
המרכיב השלישי הוא הנזק הישיר לרכוש. במבצע "עם כלביא" הוגשו כ-50 אלף תביעות למס רכוש, והנזק הכולל הוערך בין 5 ל-10 מיליארד שקל. בשלב זה של הלחימה הנוכחית היקף הנזק נמוך יותר. לפי הנתונים המעודכנים הוגשו כ-13 אלף תביעות למס רכוש, והיקף הפגיעות נראה מצומצם יחסית, הן במספר האירועים והן בחומרתם, והנזק מוערך בכחצי מיליארד שקל – סכום שכנראה עוד יגדל אך עדיין יסתכם (בתקווה) במיליארדים בודדים.
בשורה התחתונה, גם בתרחיש אופטימי בו המלחמה תיגמר עוד לפני פסח – כלומר בעוד כשבוע פלוס מינוס - אובדן הפעילות הכלכלית לבדו עשוי להגיע לכ-22 מיליארד שקל. כאשר מצרפים לכך את העלות הישירה של הלחימה והפגיעה ברכוש, הסכום הכולל עשוי להתקרב לטווח של כ-50 עד 60 מיליארד שקל. כמובן, אם העימות יתארך מעבר לכך העלויות הכלכליות צפויות לגדול בהתאם.
התרעות פיקוד העורף