לפי הדיווח, הנתיב הימי הזה הפך בשנים האחרונות לחשוב במיוחד עבור העברת כטב"מי "שאהד" - שכיום מיוצרים הן באיראן והן ברוסיה - לצד תחמושת וסחורות נוספות כמו חיטה ונפט. ב-WSJ נטען עוד כי שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהרן התרחב במהלך המלחמה, וכלל גם שיתוף של תצלומי לוויין ושיפורים בטכנולוגיית הכטב"מים, שנועדו לסייע לאיראן בתקיפות נגד יעדים אמריקניים ואחרים במפרץ.
רוסיה גינתה את התקיפה. משרד החוץ במוסקבה תיאר את בנדר אנזלי כמרכז סחר ולוגיסטיקה חשוב המשמש את רוסיה למסחר אזרחי עם איראן, והזהיר מפני הרחבת המלחמה אל הים הכספי. לפי הדיווח, מוסקבה עושה שימוש בנתיב הזה מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022 גם כדי להביא מאיראן כמויות גדולות של פגזי ארטילריה ותחמושת נוספת לחזית. ב-2023, כך נכתב, הועברו דרך הים הכספי יותר מ-300 אלף פגזי ארטילריה ומיליון כדורים מאיראן לרוסיה.
ב-WSJ צוין עוד כי הנתיב הימי הזה הציב אתגר גובר לארצות הברית ובעלות בריתה, שניסו לשבש את שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן. לפי אנליסטים שצוטטו בכתבה, כלי שיט רוסיים ואיראניים נהגו לעיתים לכבות את המשדרים שלהם בזמן ההפלגות, באופן שהקשה עוד יותר על המעקב אחריהן. ארצות הברית הטילה בשנים האחרונות סנקציות על גורמים רוסיים ואיראניים, ובהם חברות, כלי שיט ואנשים פרטיים, שלפי טענתה היו מעורבים בהעברת אמצעי לחימה וכטב"מים דרך הים הכספי.
לצד זאת, בכתבה הודגש כי אף שהתקיפה עשויה לשבש את הזרמת האמל"ח והסחורות לפרק זמן מסוים, היא אינה צפויה לחסל לחלוטין את המסלול. מומחים שצוטטו בעיתון העריכו כי איראן ורוסיה יוכלו להסיט חלק מהסחר לנמלים אחרים בים הכספי. עוד צוין כי ישראל נמנעה מלהזכיר את רוסיה באופן מפורש בעת חשיפת התקיפה, כדי שלא להחריף את המתיחות מול מוסקבה ולדחוף אותה למעורבות עמוקה יותר במלחמה.
התרעות פיקוד העורף