ב"וושינגטון פוסט" נטען כי מאחורי קמפיין החיסולים עומד מנגנון חיסול והפללה שישראל בנתה במשך עשרות שנים, אך בשנים האחרונות שכללה לרמה חדשה. גורמים בכירים במערכת הביטחון והמודיעין הישראלית אמרו לעיתון כי השיפור נבע מהתרחבות משמעותית של מקורות המודיעין ויכולות המעקב בתוך איראן, וכן משילוב חדש של טכנולוגיה, חדירות סייבר וניתוח מידע בהיקפים חסרי תקדים.
לפי הדיווח, אחד המרכיבים המרכזיים ביכולת הזאת הוא ניצול נקודות התורפה שיצר בעצמו המשטר האיראני. בשנים האחרונות, כך נטען, ריכזה איראן את תעבורת התקשורת דרך מוקדים מרכזיים, בין היתר כדי לאפשר לעצמה להפעיל "מתג כיבוי" של האינטרנט בזמן מחאות או משברים. אלא שלפי גורמים שצוטטו בכתבה, ריכוז כזה יצר גם נקודת חדירה נוחה יותר למעקב חשאי, משום שגם התקשורת של אנשי המשטר עצמם עברה דרך אותם צירי תקשורת. בעיני גורמי מודיעין מערביים לשעבר שצוטטו בעיתון, חדירה חשאית לנקודות כאלה אפשרה לישראל לשאוב מיילים, הודעות ושיחות של מאבטחים, יועצים, קרובי משפחה ואנשי מנגנון.
העיתון מציין כי ישראל לא הסתפקה ביכולות איסוף בלבד, אלא גם פיתחה לאורך השנים שיטות סיכול ממוקד שהלכו והשתכללו בזירות קודמות, בהן עזה, לבנון ואיראן עצמה. לפי הדיווח, ברשימת האמצעים נכללים מטענים שהוטמנו זמן רב מראש, כטב"מים שמסוגלים להגיע עד לחלונות דירות, וטילים מונחים שנורים ממטוסי קרב חמקניים. גורם ביטחוני ישראלי בכיר הסביר לעיתון כי האחריות על חיסול הצמרת האיראנית הוטלה על ישראל משום שלדבריו "היה צורך לפגוע בהם, ואנחנו יכולנו לעשות את זה".
הצלחות טקטיות, סימני שאלה אסטרטגיים
עם זאת, ב"וושינגטון פוסט" הודגש כי חרף ההצלחות המבצעיות, עדיין לא ברור אם קמפיין החיסולים אכן יאפשר לישראל להשיג את יעדיה האסטרטגיים הרחבים יותר: חיסול איום הטילים, בלימת תוכנית הגרעין, החלשת רשת השלוחים של איראן ואף ערעור היציבות של המשטר. לפי הדיווח, רבים מהבכירים שחוסלו הוחלפו בדמויות קיצוניות או לוחמניות יותר, ובמקביל לא נרשמו מחאות רחוב בהיקף משמעותי. לפי העיתון, ההפצצות האמריקאיות-ישראליות לצד החשש מדיכוי אלים מצד המשטר צמצמו את הסיכוי להתקוממות פנימית.
גורמים ישראליים בכירים שתוארו בכתבה אמרו כי המשטר בטהרן אמנם נפגע קשות, אך הוא עדיין מפגין עמידות. הם תיארו אותו כ"חבול אך יציב", ואף כמי שמסוגל לחוש הישג מסוים מעצם הישרדותו לאחר חודש של תקיפות מצד שתי מעצמות צבאיות מהחזקות בעולם.
בלב טהרן: כך הוכנה המכה על "קבוצת החמישה"
לפי גורמים ישראליים שצוטטו בכתבה, שירותי המודיעין עקבו במשך רוב השנה האחרונה אחר מפגשים של מה שכונה "קבוצת החמישה" - כינוי לחמינאי ולמעגל יועציו הקרוב ביותר. לדברי אחד הגורמים, חברי הקבוצה התכנסו כמעט מדי שבוע, לעיתים במקומות שונים, לעיתים במתחמים מאובטחים יותר ולעיתים פחות. לפי הדיווח, המידע על הפגישות הללו נחשב אמין כל כך, עד שהאפשרות לפגוע בהם עלתה כבר לפני המלחמה שנערכה ביוני, אך נדחתה אז מאחר שבמסגרת ההבנות בין ישראל לארצות הברית הוחלט לתת עדיפות לתוכנית הגרעין האיראנית.
לפי "וושינגטון פוסט", הפגיעה ב"קבוצת החמישה" כבר בגל התקיפות הראשון הייתה חלק מתוכנית מלחמה משותפת שגובשה לאחר התייעצויות נרחבות בין קצינים בכירים בצה"ל לבין מקביליהם בפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית. מועד התקיפה, כך נטען, שונה ברגע האחרון לאחר שישראל השיגה מידע שלפיו פגישה שתוכננה לערב 28 בפברואר הוקדמה לבוקר.
באותו שלב, כך נכתב, ארצות הברית כבר מיקמה סביב איראן מערך צבאי גדול במיוחד, עם מטוסים וטילים שיכלו להגיע לטהרן בתוך דקות. למרות זאת, דווקא מטוסי הקרב הישראליים הם שיצאו מבסיסיהם במרחק של כשעתיים טיסה ושיגרו את מטח הטילים לעבר מתחם ההנהגה.
מצלמות, טלפונים ובינה מלאכותית: כך נבנה הציד אחר בכירי המשטר
עוד לפי הדיווח, התקיפה הייתה שיאו של מאמץ רב-שנתי להשיג מודיעין בזמן אמת על מיקומם ותנועותיהם של בכירי המשטר. את המאמץ הזה הובילו, לפי העיתון, המוסד ואמ"ן.
הכתבה מתארת כי שיתוף הפעולה בין סוכנויות המודיעין של ישראל וארצות הברית נמשך כבר שנים, בין היתר גם במבצעים חשאיים נגד איראן, ובהם מתקפת "סטוקסנט" שנחשפה ב-2010 ושנועדה לפגוע בתוכנית ההעשרה האיראנית. עם זאת, רבות מן היכולות המודיעיניות שמזינות כיום את קמפיין החיסולים התפתחו בעיקר לאחר חילופי מתקפות הסייבר בין ישראל לאיראן שהחלו לפני כחמש שנים.
לפי גורמים ישראליים, לאחר מתקפות איראניות שיוחסו לפגיעה במערכות מים ובמטרות נוספות בישראל, השיבה ישראל בגל מהלומות סייבר משלה: שיבוש רמזורים בטהרן, סגירת תחנות דלק באמצעות פגיעה במערכות האלקטרוניות שלהן, ומניעת גישה של אנשי הבסיג לכספים בכספומטים. אלא שלדברי הגורמים, המהלכים הללו היו רק פני השטח של מבצע נרחב הרבה יותר, שבמסגרתו ניסתה ישראל לחדור לכל מה שניתן לחדור אליו במערכת העצבים הדיגיטלית של איראן.
אחד הגורמים צוטט כאומר כי החדירות כללו האזנה לשיחות טלפון, גישה למצלמות תנועה, חדירה למערכות אבטחה פנימיות ולמאגרי מידע של זרועות שונות במערכת הביטחון האיראנית, ובהן גם מאגרי מידע על מתקנים שיועדו לשמש כמפקדות חירום ואתרי גיבוי עבור הנהגת המשטר במקרה של תקיפה או התקוממות.
בעיתון צוין כי איראן פעלה בשנה האחרונה כדי לצמצם את הפגיעות שלה, ובין היתר הקשיחה את השימוש בטלפונים סלולריים אצל מאבטחים ואנשי ביטחון, לאחר שעלה חשד כי ישראל עוקבת אחרי המכשירים שלהם וכך חושפת את מיקומי הבכירים. לדברי גורמים ישראליים, מדובר היה אמנם במכה מסוימת ליכולות האיסוף, אך זמנית בלבד. אחד מהם אמר כי גם מי שאסור לו להשתמש בטלפון במהלך העבודה, יבדוק אותו ברגע שהמשמרת תיגמר, ו"אף אחד לא יכול לחיות בתוך בועה".
הערך של כל הפריצות האלה, כך נטען, גדל מאוד בזכות מערכת בינה מלאכותית חדשה, שאותה תיארו גורמים ישראליים כאחת מקפיצות הדרך החשובות ביותר בעולם הריגול בעשור האחרון. לדברי רז צימט, ראש תחום איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, שהוזכר בכתבה, ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית אפשרה לישראל לנצל מאגרי מידע שהיו קיימים גם בעבר, אך בעבר לא ניתן היה לעבד אותם בהיקף ובמהירות הנדרשים.
מאחורי ההצלחה: גם טעויות והחמצות
עם זאת, העיתון מציין כי גם המודיעין הישראלי אינו חסין משגיאות. בתחילת מרץ הודיעה ישראל כי תקפה את מטה "מועצת המומחים" בקום, בדיוק כאשר עשרות מחבריה היו אמורים להתכנס כדי לדון בזהות יורשו של חמינאי. המבנה נהרס, אך איש מחברי המועצה לא נפגע, משום שבסופו של דבר קיימו את הדיון באופן מקוון. גורם ביטחוני ישראלי אמר לעיתון כי מטרת התקיפה הייתה למנוע את כינוס המועצה, ולא לחסל את חבריה.
הכתבה מתארת כי בעשורים האחרונים השתמשה ישראל במגוון שיטות חיסול, ובהן מתנקשים רכובים על אופנוע שהצמידו מטענים למכוניות של מדעני גרעין איראנים, או מטען שהוטמן בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהרן ב-2024 כדי לחסל מפקד חמאס שהתארח שם. ואולם, לפי הדיווח, במערכה הנוכחית עיקר ההסתמכות היא על טילי אוויר-קרקע שנורים ממטוסי קרב ועל כטב"מים שפועלים בשמי איראן כמעט ללא הפרעה, לאחר שמערך ההגנה האווירית שלה נפגע קשות כבר בפתיחת המלחמה.
הגורמים הישראליים ששוחחו עם "וושינגטון פוסט" הודו כי חלק מהצלחת הקמפיין נובע גם מטעויות קשות, ולעיתים בלתי מוסברות, בצד האיראני. גם ארבעה שבועות אחרי המכה הראשונה, כך נכתב, בכירים ישראלים עדיין הביעו השתאות מכך שחמינאי וסביבתו הקרובה בחרו להתכנס במרכז טהרן דווקא ברגע שבו המגעים קרסו וארצות הברית השלימה את ההיערכות הצבאית הגדולה ביותר באזור זה שני עשורים.
לפי הדיווח, רבים ממנהיגי הצבא האיראני כבר נהרגו בגל התקיפות במלחמה הקודמת, שמונה חודשים קודם לכן. ואף על פי כן, חמינאי ואחרים בחרו ב-28 בפברואר להימצא מעל פני הקרקע, במקום להתפזר ברחבי העיר או לרדת למערכת המנהרות והבונקרים שנבנתה מתחת למתחם ההנהגה כדי להבטיח את הישרדותם. אחד הגורמים הישראלים הבכירים סיכם זאת במשפט שלדברי העיתון שיקף היטב את התדהמה בצד הישראלי: מבחינתו, כל אדם בעולם היה אמור לזהות ש"הסערה" מתקרבת.
התרעות פיקוד העורף