ל' (42), נשוי ואב לשלושה (בני 13, 11 ו-8) הוא רמ"ח מערכות הגנה אווירית (הגנ"א) בחיל האוויר מזה כשנה. הוא התגייס כעתודאי, השלים תואר ראשון ושני באווירונאוטיקה וחלל, ואת שירותו הצבאי עשה כמהנדס במטה הטכנולוגי של חיל האוויר. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" שירת כרע"ן חימוש אווירי והיה אחראי להתאמת סוגי החימושים הנתלים על כל פלטפורמה של חיל האוויר. בימי "עם כלביא" היה בלימודים, אבל גם הגיע אל מכלול התחקור הטכני-מבצעי של החיל, שעליו הוא מפקד כעת, כדי להתבונן וללמוד. זהו תפקידו הראשון במערך ההגנה האווירית של ישראל.
במובנים רבים, אזרחי המדינה תולים את תקוותיהם כבר יותר מארבעה שבועות במערך ההגנה האווירית. מחכים למוצא פיהם של האנשים שמזהים את השיגורים ועושים כמיטב יכולתם ליירט את הטילים הנשלחים לעברנו מאיראן ומלבנון, ולאחרונה גם מתימן. האנשים שמאחורי הטכנולוגיות המתוחכמות שבהן מתהדר מערך ההגנה האווירית הם אלה שבזכותם אנחנו מקבלים התרעות מקדימות ויכולים להיערך לכניסה לממ"ד או ליציאה למקלט. הם אלה שעושים מאמצי-על כדי למנוע פגיעות בנפש ובמידת האפשר גם ברכוש.
שדה הקרב, נכון לאפריל 2026, הוא אומנם טכנולוגי ומתקדם ביותר, ונמצא, לכאורה לפחות, בשמיים ומול מסכי המחשב, אבל בעצם הוא מתקיים גם במקומות היישוב שבהם חי הציבור ומנסה לשרוד, על אף אתגרי מיגון וקשיי פרנסה ושחיקה נפשית ופחד מוות. הריצות האינסופיות למרחבים המוגנים אומנם מתישות, אולם הן מצילות חיים, והן מתאפשרות בין השאר בזכות פעילותו של מערך ההגנה האווירית. המכלול שבראשו עומד אל"ם ל' הוא אחד החלקים החשובים במלחמה המודרנית הזאת.
המכלול, מסביר אל"ם ל' בגאווה, נמצא עמוק בבור חיל האוויר, והשפעתו נוגעת לכל יירוט ולכל שיפור במערך ההגנה האווירית. אנשי המכלול עוקבים אחר היירוטים, מנתחים ומתחקרים אותם בזמן אמת - מרגע הגילוי ועד היירוט או הפגיעה. את הנתונים, הוא אומר, הם מתרגמים למסקנות מבצעיות שמגיעות בתוך זמן קצר הן למפעילים בשטח והן למהנדסים בתעשיות הביטחוניות.
"מערכת ההגנה האווירית שלנו היא הטובה בעולם, אבל היא לא הרמטית. יש טעויות, יש תקלות. בסוף אלה מערכות טכנולוגיות, ומתקדמות ככל שיהיו, יש להן מגבלות, יש להן סטטיסטיקות של הצלחה, ויש מקומות שבהם אנחנו יודעים שהן לא מושלמות. זה חלק מהתפקיד, לתחקר כל אירוע ולראות איך אנחנו לומדים ממנו ומה יכולנו לעשות אחרת כדי שזה לא יקרה שוב".
"האירוע בערד הוא ייחודי, וברור לנו מה קרה שם. כמו בכל אחת מהפגיעות, אנחנו לומדים ומבצעים את השינויים הרלוונטיים בתפעול ובפריסה. אבל זליגות כאלה יכולות לקרות שוב, זו מלחמה ארוכה. כמות השיגורים גבוהה, והיא לא תיפסק מחר בבוקר, לכן חשוב כל כך להקפיד על ההנחיות של פיקוד העורף".
מערך ההגנה האווירית אחראי להגנת המרחב האווירי לצד כלי הטיס של חיל האוויר. מטוסי היירוט הם הכלי המרכזי בהשגת עליונות אווירית, ומערך ההגנה האווירית הוא קו ההגנה האחרון מפני איומים כמו כלי טיס וקו ההגנה הראשון מול איומים כמו טילים בליסטיים, טילי קרקע-קרקע ורקטות ארטילריות.
מדובר במערך הגנה רב-שכבתי שאמור לספק מענה לאיומים אוויריים בטווחים שונים. שכבות ההגנה משלימות זו את זו ומגבות זו את זו, באופן שמאפשר התמודדות עם מגוון תרחישים.
מערכת חץ 3 היא השכבה הראשונה ובעלת הטווח הגדול ביותר, והיא מיירטת טילי אויב מחוץ לאטמוספירה, מאות קילומטרים מגבולות הארץ. מטרתה היא ליירט טילים בליסטיים גדולים בנקודה גבוהה במסלול כדי למנוע השפעות של פיצוץ גרעיני, נשק כימי או ביולוגי. חץ 2 היא שכבת ההגנה השנייה, שיכולה ליירט טילים ארוכי טווח בתוך האטמוספירה ומחוץ לה. קלע דוד משמשת ליירוט טילים מתחת לטווח היירוט של מערכת חץ 2 והיא יכולה לעסוק באיומים שלא באו מהחלל, כמו טילים, רקטות כבדות, מטוסים ומפציצים וכן שברי טילים.
שגרת היום-יום של שני הקצינים בשבועות שחלפו מאז שהחלה המערכה הנוכחית היא אינטנסיבית מאוד. "רוב המחלקה יושבת בבור של חיל האוויר ועובדת מסביב לשעון, במשמרות", מתאר אל"ם ל'. "במכלול יושבים בכל רגע נתון 25 איש, מהנדסים שהוכשרו לתפקיד, ולכל אחד מהם תפקיד ספציפי בניתוח של כל מטח. התחקור קורה כל הזמן, גם, אגב, כשהיירוט הצליח".
עוד מוסיף: "יש מידע שיורד מהמערכות, נתונים שאנחנו מוכנים ומחכים להם, ואנחנו מנתחים אותם מול הנתונים שהוגדרו כנתונים תקינים. כל אחד מהאנשים יודע מה הוא צריך לחפש, על מה הוא צריך להסתכל. ומה שאנחנו לא מבינים - אנחנו מביאים למעגל הרחב יותר, שעובד גם הוא מסביב לשעון. הכל נבחן גם בציר ההפעלה וגם בציר הטכנולוגי".
"מעבר להבנה מה קרה בכל מטח ומה לעשות כדי לשפר ולתקן, אנחנו עוסקים גם בהבנת הדרך לשמר את מערכות הגילוי והבקרה כדי שימשיכו לעבוד לאורך זמן, וגם - בשמירה על האנשים ועל השפיות שלהם. האנשים שלנו עובדים קשה בבסיסים וגם בתעשיות, בכל מקום שבו הם יכולים להביא את הערך המוסף למלחמה", מסביר אל"ם ל'.
צה"ל, מציין אל"ם ל', מפעיל מערכות שונות ומגוונות לגילוי האיומים, "כדי לייצר תמונת גילוי שלמה ולדרוך את מערכת ההגנה ואת הלוחמים בסוללות, וכדי להביא, בקצה, את היירוט המוצלח".
התרעות פיקוד העורף