ככל שהביקוש גדל, כך גם מדינות נוספות מבקשות להיכנס לשוק ולנצל את ההזדמנות. כך למשל, יפן צפויה להקל על כללי ייצוא הנשק שלה, מהלך שעשוי להפוך אותה לשחקן משמעותי ולהגביר את התחרות על חוזים, בעיקר באירופה ובאסיה.
"ההתעצמות האמיתית עוד לפנינו"
ההבחנה בין "מילוי מלאים" לבין "התעצמות" עומדת בלב הניתוח של ברגיל. לדבריו, מה שנראה כיום כמו פריחה חריגה של התעשיות הביטחוניות הוא בשלב הזה בעיקר תגובת חירום של מדינות שניסו לסגור פערים. "יש היום מדינות שפונות לחברות ביטחוניות ואומרות להן: 'תקשיבו, כל מה שאתם מייצרים, אנחנו קונים. תייצרו 10, תייצרו 100, מה שאתם מייצרים, אנחנו קונים'", הוא מספר, אבל משוכנע שהעיקר עוד לפנינו. גם אם המלחמה באוקראינה תסתיים, וגם אם הלחימה באזורנו תדעך, לדבריו התוצאה לא תהיה חזרה מהירה לשגרה, אלא דווקא האצה של תהליכי התחמשות.
אבל לצד הביקושים הגבוהים, מדינות נוספות כבר מתחילות להיכנס לתחום. כך למשל, מדינות כמו יפן וקוריאה פועלות להרחיב את פעילותן הביטחונית ולנצל קווי יצור תעשייתיים שכבר קיימים - בעולם שבו תעשיית הרכב עוברת שינוי עמוק עם כניסת הרכבים הסיניים, מפעלים רבים נותרים עם קיבולת שניתן להסב לייצור ביטחוני.
הכסף הגדול של ההווה, התחרות של המחר
האפשרות הזו מעלה את השאלה האם כניסת שחקנים חדשים לא צפויה לנגוס ביתרון של התעשיות הביטחוניות הוותיקות, ובהן גם אלו הישראליות. אולם בעיני ברגיל, עצם הכניסה לשוק אינה שקולה להפיכה מיידית למתחרה אמיתי. "הטכנולוגיה של הטיל, ואיך להביא אותו, והדיוק שלו, ועוד מיליון ואחד פרמטרים, זה רק זמן בונה", הוא מסביר.
ברגיל משוכנע שאין סכנה כזו. גם אם אפשר להסב מפעלים או להקים קווי ייצור חדשים, היכולת לפתח מערכות מתקדמות באמת נבנית לאורך שנים ארוכות של ניסוי, טעיה, ייצור ושיפור – ויתרון ייחודי לישראל - ניסיון מוכח בשדה הקרב. לכן, גם אם שחקנים חדשים ייכנסו לשוק, הפער בינם לבין החברות הוותיקות לא ייסגר במהירות.
המשמעות מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות היא כפולה. מצד אחד, הן נהנות כעת מביקוש גבוה מאוד, ומיתרון שנבנה לאורך שנים. מצד שני, הן לא יכולות להניח שהבוננזה תימשך מעצמה. ברגיל מעריך שבטווח הארוך יותר נראה גם תהליך של התכנסות וקונסולידציה. "כשיש חברות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם, בסופו של דבר מגיע הזמן שיש קונסולידציה", הוא אומר. כלומר, חלק מהחברות יתאחדו, חלק ייעלמו, והענף יתכנס מחדש סביב שחקנים חזקים יותר ופתרונות רחבים יותר.
לכן, מבחינתו, השאלה אינה רק כמה נשק יימכר בשנים הקרובות, אלא מה יעשו החברות עם הרווחים של התקופה הזו. "האם הן רגע דגרו על המו"פ, ורק אספו רווחים כל הזמן, או שהן מנצלות חלק מהרווחים כדי להפוך אותם למוצרי העתיד". לדבריו, היתרון של החברות הקיימות לא יישמר רק בזכות מה שהן מוכרות היום, אלא בעיקר אם ישתמשו בשנים החזקות הללו כדי להישאר צעד אחד לפני המתחרים של מחר.
התרעות פיקוד העורף