דאנה איבגי, בתפקיד חייה, מגלמת דמות שקשה לסווג. היא איננה "גיבורה" במובן המקובל, איננה קורבן ראוי לרחמים ואיננה תמהונית קלאסית מהסוג שהקולנוע נוטה לייצר. איבגי בונה את ליבי מתוך חוסרים - חוסר גבות שהופך את פניה למעין לוח ריק, חוסר היסטוריה שהופך כל מפגש לטרי, חוסר כיסוי (במובן הכלכלי, הרגשי והמטפורי) שהוא גם שם הסרט וגם עמוד השדרה שלו. רוב הזמן ליבי שקטה.
הסרט שמישיר מבט לכיעור: דאנה איבגי כפי שלא ראיתם מעולם
כשכולם הסתכלו על פיז"ה: הנתונים שקיש שחרר בחשיכה
לא סתם שריונים: נתניהו בנה נבחרת לכל נקודת תורפה של הליכוד
העליון דחה את הניסיון לעכב - פרשת הפצ"רית חוזרת לזוז
לא רק סנקציות: המדינה האירופית שהחליטה להחמיר עם ישראל
הזרוע החדשה של צה"ל והדרקון: המסר החד של הרמטכ"ל לטורקיה
התרעות פיקוד העורף