פרופ' יואל מוקיר, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן וזוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025, נאם ביומו השני של הכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. בין השאר דבריו עסקו בתנאים הנדרשים לצמיחה כלכלית מתמשכת ובמצבו של המשק הישראלי לאורם.
על ישראל כנס כלכלי ומכשוליה: "ישראל היא הנס הכלכלי של העולם בעשורים האחרונים. התל"ג שלה קרוב לזה של צרפת וספרד וגבוה מזה של איטליה. אחוז עובדי ההייטק בישראל גבוה אפילו ממשקים אחרים שמנסים להיות הייטק — כמו אסטוניה וסינגפור. אבל חרדים והסקטור הערבי אינם חלק מכוח העבודה בפרופורציה לגודלם, וחלק גדול מהתל"ג מוקדש להוצאות ביטחון."
על ההון האנושי היהודי לאורך ההיסטוריה: "לעם היהודי יש מסורת של לפחות אלפיים שנה של השקעה בהון אנושי. אבל הידע שנצבר מחורבן בית שני עד המאה ה-18 תרם מעט מאוד למדע ולטכנולוגיה. ביליתי ימים רבים לחפש יהודים שמקבילים לניוטון, גלילאו, קופרניקוס — אין. רק אחרי 1750, עם עליית הנאורות והשכלה, הופנה ההון הזה לידע שימושי ומאז הזרם הזה לא היה ניתן לעצירה."
על הסכנות לצמיחה: "יש מקום לדאגה - סכנה של משק קטן ופתוח, הניידות האישית יכולה בתנאים מסוימים להוות סכנה. דאגה 2, משטרים פופוליסטים נוטים להתנפל על אליטות, כולל אליטות אינטלקטואליות באוניברסיטאות ובזנב העליון של ההתפלגות. זה קורה בארה"ב, זה קרה בהונגריה, זה קרה בפולין בתקופה מסוימת, זה קרה בטורקיה. זו טבעם. סכנה רצינית. דאגה 3, תלות גבוהה במימון חיצוני, סקטור ההייטק פגיע למה שקורה בשוקי הון בעולם, אין להם שליטה עליהם ויש גם אולי צדק מסוים בספר של סיביל היילברון שמצביעה על ההשפעה של הייטק על אי השוויון ועל החשש שיווצר משק דואלי של שני סקטורים. כמו שפעם מישהו אמר, שישראל תהיה חמישים אחוז סיליקון ואלי וחמישים אחוז בגדד ושום דבר בין לבין".