מיכל פעילן, שהתגלתה במלוא הדרה ומשתבחת משבוע לשבוע בדעותיה וביכולותיה הנפלאות לנתח מצבים, פירקה לגורמים את הטענות שהביא אלמוג בוקר בעד הפרדה מגדרית באקדמיה.
על פניו, זה נשמע הגיוני. גם אני יכולה להבין את הטיעון הזה. הרצון לאפשר לחרדים ללמוד ולהשתלב בתואר שני ושלישי הוא מטרה ראויה. אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה. איך אפשר לדבר על "שילוב" כאשר כל הרעיון מבוסס על הפרדה? זו אינה השתלבות בחברה; זו התאמה של החברה לדרישות של מגזר מסוים. במקום שהמפגש בין אוכלוסיות יגדל, הוא מצטמצם.