אולם ההוצאה הביטחונית הגואה מצמצמת את מרחב הפעולה הכלכלי: תחזיות הצמיחה מונמכות (צפי לצמיחה של 3.5%-4% לפי בנק ישראל), יחס החוב-תוצר עולה, וגובר הלחץ להעלאת מיסים ולצמצום הוצאות אזרחיות – לצד סיכון ממשי לפגיעה בדירוג האשראי אם העימותים יתארכו (נכון ליולי 2026, הדירוג של ישראל עומד על Baa1 לפי Moody’s). אף שהביקוש העולמי למערכות הגנה ישראליות עשוי להגדיל את היצוא הביטחוני, תרומתו הכלכלית מוגבלת בהשוואה למחיר המאקרו-כלכלי הכבד של מלחמה מתמשכת.
המלחמה של רוסיה ואוקראינה | התשובה של ישראל כבר כאן: הגדלה משמעותית של החימושים - זה שובר השוויון
ההחלטה על תקיפה מהאוויר - התקבלה לאחר מידע שהמחבלים חמושים בנשק
שני חיסולים נוספים בעזה - המסר של הרמטכ"ל: "יחיו בנרדפות עד שיחוסלו"
חמאס, איראן וחיזבאללה: דדי ברנע קובע - "שינינו את המשוואה"
"הם צפויים להיות חצי מהאוכלוסייה – מי יהיו הרופאים שלנו?": האזהרה החריפה על מערכת החינוך
בלי רעש, מתחת לאף של איראן: המבצע הדרמטי של צה"ל בקרביים של חיזבאללה | אבי אשכנזי