אולם ההוצאה הביטחונית הגואה מצמצמת את מרחב הפעולה הכלכלי: תחזיות הצמיחה מונמכות (צפי לצמיחה של 3.5%-4% לפי בנק ישראל), יחס החוב-תוצר עולה, וגובר הלחץ להעלאת מיסים ולצמצום הוצאות אזרחיות – לצד סיכון ממשי לפגיעה בדירוג האשראי אם העימותים יתארכו (נכון ליולי 2026, הדירוג של ישראל עומד על Baa1 לפי Moody’s). אף שהביקוש העולמי למערכות הגנה ישראליות עשוי להגדיל את היצוא הביטחוני, תרומתו הכלכלית מוגבלת בהשוואה למחיר המאקרו-כלכלי הכבד של מלחמה מתמשכת.
המלחמה של רוסיה ואוקראינה | התשובה של ישראל כבר כאן: הגדלה משמעותית של החימושים - זה שובר השוויון
ההיעדרות בארגנטינה הפכה למערכון ב"ארץ נהדרת" - מלי וליאל מתחננות: "אל תשדרו, זה דיני נפשות"
ריאד סימנה את המטרה החות'ית - ונענתה באיום חריף: "פותחת על עצמה שערי אסון"
לא רק ברכס רמים: בצה"ל מזהירים - ומודים: לא כל השטחים נבדקו
70% מהצעירים בישראל רוצים תואר - אבל יש נתון מפתיע
ח"כ לשעבר אמילי מואטי חושפת: "אובחנתי כחולה בסרטן השד"