הקמפיין של בנט בשבועות האחרונים הוא אירוע אישי הרואי. הפרלמנטים, המסע בלב המרחבים הביביסטיים, החתירה למגע, כל אלה הפכו את המגמה. בנט, כנגד כל הסיכויים, כיוון הרוח והמדרון התלול, הפך את המגמה. הפסיק לרדת והתחיל לעלות. יש כאלה שסבורים שאם הבחירות היו בעוד חודש או חודשיים, הוא היה חוזר ומשווה את התוצאה עם איזנקוט. אלא שזה לא רלוונטי. הבחירות בשבוע הבא. איזנקוט עדיין מוביל בכל הסקרים.
וכאן מגיעה המריבה: אצל איזנקוט, מטבע הדברים, פוצחים במבצע שתייה מאומץ: אנחנו, הם אומרים, חייבים לנצח את הליכוד ניצחון ברור. אין ברירה אחרת. רק אם ישר! תהיה גדולה משמעותית מהליכוד, לא תהיה לנתניהו לגיטימציה. הוא גם לא יוכל לפתוח במלחמת שולל כדי להיאחז בשלטון. זה חיוני, זה קיומי, זה הכרחי.