חברת הכנסת תמר זנדברג פנתה אל משרד החינוך בדרישה כי לא ייתן לנפתלי בנט, שר הכלכלה, לנאום בפני תלמידים בעקבות העימות אמש עם תלמידים, שנטשו במחאה על דבריו את האולם.
זנדברג כתבה כי "נפתלי בנט אמר עמד אתמול מול תלמידות ותלמידים ערבים ובלי בושה הסביר להם שהם חבורה של גנבים. אחר כך הוא היתמם וטען שבכלל מדובר בבעיה של אכיפה, שלא אמר ערבים, ושאין בו שמץ גזענות. זו השיטה: תתגזען ותתלהם, תלבה את הרוחות, ואז תגלגל עיניים לשמיים ותברח מאחריות. אפשר גם לאיים בדיבה על מי שהבין את המסר הברור מהדברים".
אבל עזבו השוואות, האם לא מספיקה תחושת העלבון והצריבה שחשו הנערות והנערים ששמעו זאת? שדחפה אותם לצאת מהאולם לקול השתלחות נמשכת של השר ולהקתו?
בשבועות האחרונים אני מגיעה לבתי ספר רבים לפאנלים בנושאי בחירות. לצערי מועמדים שונים משתמשים בבמה שניתנה להם כדי להפיץ גזענות, הסתה ושנאה, תוך שהם מנצלים את העובדה שלפניהם קהל צעיר וצמא לשמוע.
התרעות פיקוד העורף