היכן התנדבו הישראלים? ובכן, ההתנדבויות במלחמת חרבות ברזל נפרשו על פני מגוון רחב של תחומים: 60% מהמתנדבים התנדבו בהכנה, באיסוף ובחלוקת ציוד ומזון. 27% התנדבו בגיוס תרומות. 25% התנדבו בהסעות ובשינוע. 21% התנדבו בפעילויות הסברה, תחום חדש שאנו רואים בעקבות המלחמה, ו־11% התנדבו בקטיף חקלאי. רבים מהמתנדבים משלבים בין פעילות התנדבות לבין תרומה של ציוד או כסף. כך, לפי הנתונים, 53% מהמתנדבים והמתנדבות תרמו כסף, ו־78% תרמו מזון או ציוד.
גל הירידה בהיקף המתנדבים כאמור, לא מפתיע את בלומנטל. לכן היום הוא מתריע כי חשוב להיערך כבר עכשיו ליום שאחרי. "קודם כל זה טבעי. בשבועות הראשונים אנשים רבים הרגישו צורך לעשות משהו, קודם כל כמובן כדי לסייע לאחרים, אבל גם באיזה שהוא מקום לעזור לעצמם. אלא שבהתחלה הייתה תחושה שאנשים נהרו בהמוניהם באופן לא מסודר, אז אומנם כל צורך התמלא, אבל קרו מקרים שהצורך התמלא בצורה לא יעילה כל כך".
הפתרון של בלומנטל והעמותה שהקים מתייחס קודם כל לחלוקה לא בזבזנית של משאבי התנדבות אנושיים עם ראייה לטווח רחוק. "קודם כל כשכל זה קרה אנחנו ישבנו קצת על הגדר כי ראיתי את זה קורה גם בתקופת הקורונה. הייתה התגייסות מאוד גדולה של אנשים, המון עמותות רצו קדימה ובלי יותר מדי מחשבה. ובשלב הראשון אמרתי לכולם, בואו נחכה, כי ברגע שהכל ייגמר או ידעך אנחנו נהיה שם כדי להיות המאסף ולדחוף עם 10,000 המתנדבים שלנו את העגלה הזו קדימה היכן שצריך. מראשית המלחמה היה ברור שהצורך הרי יישאר והאנרגיה והמסה העצומה תרד, ואנחנו נהיה שם בדיוק בשביל זה. זה באמת מה שקרה, זה הזמן שבו פרצנו קדימה".
מודל ההתנדבות הייחודי של Oneday נבנה בשנת 2016 מתוך צורך של בלומנטל עצמו שמאוד רצה להתנדב כשהיה סטודנט באוניברסיטת באר שבע, ובכל מקום שאליו פנה ביקשו ממנו להתחייב למספר שעות מסוימות בשבוע ולאורך זמן.
"כבן טיפוסי לדור ה־Y וגם כסטודנט עם המון מטלות והתחייבויות על הראש, המילה שהכי הפחידה אותי היא התחייבות. אז פשוט אספתי כמה אנשים שלמדו איתי ובכל חודש בחרנו ללכת להתנדב יחד במקום אחר. פעם זה היה באריזות מזון לחגים, פעם מישהי לקחה אותנו להתנדב עם בעלי חיים, וכך נוצר הווי התנדבותי שהקפדנו לעשות יחד כקבוצה. גילינו כמה דברים מעניינים, קודם כל שהתנדבות היא לא רק אקט חברתי שמסייע לחברה אלא גם משהו מאוד מגבש בינינו. פתאום אתה רואה את חבריך לכיתה לא רק לאור פלורסנט וזה יוצר המון חברויות. היינו בהתחלה 20 איש, ולאט־לאט היו מצטרפים חברים של חברים, עד שהגענו למצב שבכל חודש הכפלנו את עצמנו במסה עד שהגענו ל־500 מתנדבים שעובדים יחד בשוטף, וכך נפתחה העמותה".
המודל הייחודי והחדשני של העמותה מותאם בעיקר לצעירים בינינו, אבל לא רק, והוא בעצם מאפשר בלחיצת כפתור, בעיקר למי שמעדיף את האינטראקציה שלו באונליין כיאה לבני דור ה־Y וה־Z, לבחור מרשימת ההתנדבויות תאריך, יום שמתאים לו, בלי התחייבות ארוכת טווח, ופשוט להגיע.
מודל נוסף שנבנה על ידי העמותה שכבר פועל בשנים האחרונות ומותאם במיוחד למצב הנוכחי הוא גיוס מתנדבים דרך חברות במשק כחלק מהאג'נדה של מקום העבודה בין באופן קבוע ורציף על בסיס חודשי או שבועי, ובין אם כחלק מיום גיבוש שמערך חברה מחליטה לעשות לעובדיה.
"התגייסות של חברות במשק למיזמי התנדבות ארוכי טווח היא הפתרון האולטימטיבי. כאשר חברות מרכזיות ייקחו תחת חסותן פרויקטים ספציפיים כמו ליווי מתמשך של אחד היישובים או של קבוצה אחרת שזקוקה לתמיכה ושיקום - הדבר יאפשר תרומה משמעותית בעלת אפקט אמיתי, לא כזה שחולף תוך שבועיים־שלושה. זאת, בנוסף ליתרונות האדירים שיש בהתנדבויות של עסקים וחברות, לרבות העצמת תחושת המשמעות של העובדים, חיזוק החיבור והמחויבות למקום העבודה וגיבוש של הצוות".
התרעות פיקוד העורף