תכירו. נעים מאוד. מ' אלטמן לשירותכם. את אלטמן הזה כדאי לכם להכיר ללא ספק. למעשה, כל משקיע מתחיל אמור להכיר את אלטמן. מי זה אלטמן ומה הסיפור שלו? 

מ' אלטמן ידוע יותר בשמו המלא – מדד אלטמן. ובשמו העוד יותר מלא - מדד ההישרדות של אלטמן. או, אם אתם תלמידים בחוג לכלכלה, אתם בוודאי מכירים אותו בשמו המקצועי - Z Score Model. לא. זה ממש לא טריוויאלי ובטח לא משעשע, במיוחד בתקופת אי הוודאות הנוכחית. קראו עד הסוף. אתם עוד תודו לי אחר־כך.

את שמו קיבל המדד באוניברסיטת ניו־יורק בה בא לעולם כתיאוריה שפותחה על ידי פרופ' אדוארד אלטמן (אכן, עוד פרופ' יהודי), כבר בשנת 1968. מאז חלפו הרבה מאוד שנים אך המדד חזר והוכיח את עצמו פעם אחר פעם. מדד אלטמן נועד לתת למשקיעים כלים שיאפשרו להם לנבא את הסיכוי של חברה, ארגון, עסק לפשוט את הרגל. כן. ממש כך. מה שמדהים זה שהמדד הזה מנבא זאת בשיעור גבוה של הצלחה. 

איך הוא פועל ולמה זה מאוד מאוד רלוונטי לימים הללו? המדד מבוסס על נוסחה מאוד פשוטה. להלן הנוסחה: Z = 1.2X1 + 1.4X2 + 3.3X3 + 0.6X4 + X5. נסביר. ה־Z הוא התוצאה שאמורה לנבא בסבירות גבוהה מאוד את סיכויי השרידות של העסק. כדי לפשט את הדברים נסכם זאת כך: ה־X1 הוא ההון החוזר לחלק לכלל הנכסים. ה־X2 היא יתרת הרווח שלא יועדה (סכום מצטבר עם השנים), לחלק לכלל הנכסים. ה־X3 הוא הרווח לפני המס והוצאות המימון לחלק לכלל הנכסים. ה־X4 הוא שווי השוק לחלק לשווי ההתחייבויות בספרים וה־X5 הוא היקף המכירות לחלק לכלל הנכסים.

עד כאן הנוסחה ומרכיביה. ומכאן התוצאות. אם תתקבל תוצאה של 3 ומעלה. כלומר, אם ה־Z יהיה שווה מעל 3, הדבר מצביע על חברה חזקה, איתנה ורחוקה מפשיטת רגל. אם התוצאה תהיה בין 1.8 ל־3, משמעות הדבר תהיה שהחברה הנמדדת היא חברה בינונית. אם התוצאה תהיה פחות מ־1.8, הרי שהדבר מצביע על חברה בסיכון גבוה לפשיטת רגל.

ולמה זה מאוד רלוונטי לימים הללו? משום שבתקופה מאוד סוערת חייבים לבדוק היטב במה משקיעים. אין שום ערובה שחברה שהייתה בעבר מצליחה ורווחית תמשיך להיות כזאת. אלטמן נותן לנו כלי מעולה לבדוק מה הם סיכויי ההישרדות של החברה מעבר לקריאת דוחות ותמציות מנהלים. המדד נשען על נתונים גלויים אבל מצליח להפיק מהם כעין "נבואה" שמתממשת ברוב המקרים.

כשקונים מנייה בתקופות של אי וודאות לא די ברושם החיצוני או בנתוני הרבעון האחרון. מומלץ מאוד להשתמש במדד. ועכשיו להסבר קצר ומהיר על כל אחד מהאיקסים במדד.

X1 שמשקף את ההון החוזר אל מול כלל נכסי החברה מאפשר לנו לדעת עד כמה היא נזילה והאם ביכולתה לפרוע את חובותיה בזמן קצר. ההון החוזר הוא נכסים שוטפים מינוס התחייבויות שוטפות.

X2 משקף את המינוף של החברה. ככל שיתרת הרווח שלא יועדה גדולה יותר אל מול כלל נכסי החברה, מצבה הכלכלי טוב יותר והיא פחות ממונפת.

X3 משקף את הרווח לפני מס והוצאות מימון מול כלל הנכסים. זה למעשה מלמד אותנו מהי רווחיות החברה בצורה גולמית. כלומר, לפני שאנחנו מנכים ממנה את עלויות המס או הריבית.

X4 משקף את השווי האמיתי. כלומר את שווי שוק מול ההתחייבויות שמופיעות בספרים. הנתון הזה מאפשר לנו לדעת אם החברה יכולה לפרוע את החובות שלה. תיאורטית, אם בין שווי השוק וההתחייבויות גדול מ־1, נוכל למכור את (כל) המניות ולפרוע את כל ההתחייבויות. אבל אם הוא נמוך מ־1.

ואילו ה־X5 שמשקף את המכירות מול כלל הנכסים, מלמד אותנו איך החברה מייצרת הכנסה מול הנכסים שלה. למותר לציין שככל שהתוצאה גדולה יותר, כך גדל הסיכוי שהחברה איתנה יותר.

לסיכום: זה לא משנה אם אתם מבקשים לרכוש מניות בחברה ציבורית או בחברה פרטית. גם אם אתם רוצים להשקיע בקיוסק שכונתי. שימו לב למדד אלטמן ואל תסתפקו במאזן בוחן. מאזן משקף את הכאן ועכשיו, מדד אלטמן בוחן את החברה לאורך ציר הזמן. יתרונו הגדול ביכולתו לחזות את העתיד (באחוז גבוה של הצלחה).

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.