"משפט המפתח של אנשי התיירות הוא ש'אם אין אופטימיות בתיירות, אין תיירות'. אצלנו המשפט הוא: 'יש תיירות, יש עיר. אין תיירות, אין עיר'. אנחנו מתחילים עכשיו להניע את הגלגל ורוצים להגיע לפסח כשכבר הנענו את הכלכלה. אני רוצה להאמין בשביל כל מדינת ישראל שהחטופים והחיילים יחזרו הביתה בשלום וכל המדינה תהיה עד אפריל במקום אחר". כך אומר יוסי חן, מנכ"ל התאגיד העירוני לתיירות אילת, שמקווה לסיים את חודש פברואר עם 150־200 אלף מבקרים שיגיעו לעיר בזכות קמפיין חדש שקורא לצאת לחופשת התאווררות בעיר הדרומית.
הפסקת התיירות וקליטת המפונים: אילת כורעת תחת הנטל הכלכלי
התאגיד העירוני לתיירות אילת, חברה בת של העירייה, מרכז את גורמי התיירות בעיר (בתי מלון ומקומות לינה נוספים, אטרקציות, מקומות הסעדה ובילויים, מרכזי קניות ועסקי מסחר פרטיים) ופועל למען פיתוח, עידוד, שיווק וקידום תיירות הפנים והחוץ לעיר. בימי שגרה, אומר חן, "מגיעים לאילת מדי שנה כ־2.8 מיליון תיירים, מתוכם כ־300 אלף איש מתיירות נכנסת. מבחינה תיירותית, שנה מתחלקת באילת לשתי תקופות: תיירות קיץ מאמצע מרץ עד אמצע אוקטובר, אז מגיעים כ־1.5 מיליון איש, והעיר מלאה בישראלים ומתקיימים בה המון אירועים, פסטיבלים. מאמצע אוקטובר זו תיירות חורף. כשבכל מקום בארץ גשום ובכל מקום בעולם מושלג, אצלנו 24־26 מעלות. מגיעה גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ, וגם בתקופה זו יש אירועים שונים, כמו פסטיבל הצלילה בים האדום, פסטיבל הג'אז הבינלאומי שמגיעים אליו אלפי אנשים מהארץ ומהעולם, המרתון המדברי, ועוד".
הקיץ האחרון באילת היה, לדברי חן, "קיץ משגע עם המון אירועים. המון ישראלים הגיעו ועברנו תקופה מדהימה. את חגי תשרי עברנו בצורה טובה, סיימנו את סוכות בפסטיבל בירה מדהים, העיר הייתה מפוצצת".
ואז הגיע 7 באוקטובר.
"ביום שישי, יום לפני האסון, עוד הספקנו לעשות תיאטרון רחוב בטיילת והפנינג בפארק הצפרות. למחרת היה צריך להיות המשך של האירועים הללו, ואז קמנו לבוקר שלא הבנו מאיפה זה בא עלינו. כבר ב־8:30 בבוקר כל הגורמים הרלוונטיים היו במשרד של אלי לנקרי, ראש העיר. התחלנו להתארגן לחירום ופתחנו חמ"ל. בשעה 22:15 כבר קיבלנו שלושה אוטובוסים ראשונים של מפונים מניר עוז וכרם שלום שהגיעו למלון ים סוף, ומפונים נוספים הגיעו למלון ג'ייקוב. הם הגיעו ממש בתחתונים, בלי נעליים. מאז העיר נכנסה לטרפת של קליטת מפונים. המספרים עלו לאלפים, כל בתי המלון גויסו לטובת כך, כאשר בשיא הגענו לכ־70 אלף אנשים שהתארחו בעיר בכלל מקומות האירוח".
חן מציין שאילת בעצם הכפילה בתוך כמה שבועות את מספר התושבים. "בשגרה אנחנו כ־60 אלף תושבים שמארחים כ־40־60 אלף איש מדי שבוע שמגיעים אלינו כתיירים, מתארחים בבתי מלון וצורכים את כל האטרקציות של העיר", הוא אומר, "ואילו עכשיו קיבלנו 60־70 אלף דיירים חדשים לעיר אילת שהצריכה שלהם היא כמו של דייר קבע, ואפילו פחות מכך, ולא צריכה של תייר. פתחנו למענם גם חמ"לים שסיפקו החל מביגוד, טואלטיקה וכל מה שהיו צריכים למחייתם. עיריית אילת, מחלקת הרווחה ותאגיד התיירות חיבקו את המפונים מכל הבחינות.
לאחר כחודש מהגעתם תאגיד התיירות החל לעשות חוג אופניים בטיילת לילדים, לספק פעילות תרבותית וספורטיבית. התחלנו להביא ללובי של בתי מלון הרכבים אילתיים, כדי להנעים את זמנם של המפונים עם שירים שקטים. יצרנו גם את פרויקט 'לייב בעיר', שבו הרכבים אילתיים מנגנים שירים שקטים בתוך עסקים בעיר, כדי להוציא קצת את המפונים החוצה ולתת להם קצת תרבות, ובמקביל לתת לעסקים ולהרכבים קצת עבודה".
במקביל, המלחמה ריסקה את מרבית עסקי העיר שניזונה מתיירות: "נהגי המוניות דיווחו על ירידה של 70%־90% בהכנסות, מסעדות על ירידה של 70% - וחלקן גם סגרו", מציין חן. "באטרקציות הייתה ירידה של 50% ויותר. אטרקציות עשו מחיר מיוחד למפונים, וגם זה לא עבד, וחלקן הגדול סגור. שלושת הקניונים הגדולים הגיעו למצב שבשעה 17:00־18:00 מי שכן פתח במהלך היום - כבר סגר. מרכזי הקניות היו ריקים לגמרי. רק בסגר בקורונה אולי ראיתי את העיר ככה. מבחינה תיירותית העיר הפכה לעיר רפאים".
"נכנסנו למערבולת"
לדברי חן, תאגיד התיירות בשיתוף "הבית לעסקים", המהווה כתובת לקהילת העסקים של אילת, ניסו לסייע. "בחודש הראשון מפרוץ המלחמה היה הלם מוחלט, אחר כך למשך חודשיים ניסינו להניע קצת את הכלכלה בעזרת שוברים", הוא מספר. "הכנו שוברים בסך 40 שקל שניתנו רק למפונים. מפונה שהיה מגיע למסעדה או לאטרקציה בעיר יכול היה להראות את השובר, ולשלם למשל 20 שקל מתוך ה־40. הרגשנו מעט התעוררות באטרקציות ובמסעדות, אבל הקניות עדיין נשארו ברמה זוועתית, הייתה ירידה של 60%־70% בהכנסות. בנובמבר ראש העיר ביקש מראש הממשלה לכלול את אילת כחריגה בתוכנית הסיוע לעסקים שאושרה לאזור 0־40 קילומטרים מעזה. קיבלנו המון אמפתיה מחברי הכנסת, באו לבקר אותנו, אבל כלום לא קרה".
בתחילת ינואר, מוסיף חן, "התחלנו להסתכל על ערים כגון באר שבע, ירושלים, ראשון לציון ותל־אביב. כולן דיווחו שהן מתקרבות לימים רגילים של ינואר, ואילו אצלנו המצב רק מידרדר. נכנסנו למערבולת. מצד אחד אילת התחילה להתרוקן לאחרונה ממפונים שעברו לדיור חליפי; מצד שני תיירים ונופשים לא מגיעים. עסקים קורסים, בתי מלון מתחילים להתרוקן ולא יכולים להחזיק את עצמם, אפילו התחיל דיבור על סגירה. התושבים מתפרקים, אנחנו על 15%־20% אבטלה, כשבאילת בשגרה אין אבטלה. בינואר ישבנו אצל ראש העיר ואמרנו שחייבים לעשות קמפיין הנעה לפעולה באילת".
כך בעצם נולד בשיתוף עיריית אילת, תאגיד התיירות ו"הבית לעסקים" הקמפיין, Eilat love back, הקורא לתושבי ישראל לחבק את אילת בחזרה. הקמפיין מציע לצאת באמצע שבוע במהלך פברואר לחופשת התאווררות באילת, במלונות שהעלות בהם היא עד 500 שקל לזוג ללילה (בהזמנה של מינימום 2 לילות), ולקבל 300 שקל לבזבוזים (cash back). בין המלונות המשתתפים במבצע: דן נפטון, דן פנורמה, מלונות אסטרל, מלונות בראון, מלונות ישרוטל ים סוף והמלך שלמה, מלונות פתאל יו מג׳יק פאלאס, ליאונרדו ריזורט, אורכידאה, ריף, ג׳ייקוב, קיסר ועוד. את השוברים הדיגיטליים ניתן לממש במעל ל־250 עסקים אילתיים, בהם מסעדות ובתי קפה, ברים ומועדונים, אטרקציות, חנויות ומסחר (לא כולל מרכולים ובתי מרקחת), מכוני יופי וספא.
"לא להגיע לקריסה"
"הגענו למסקנה שהדבר הכי טוב להנעה לפעולה הוא cash back", אומר חן. "זה win־win לכל הכיוונים: גם העלינו את המודעות לעיר אילת, ועל הדרך המבקר בעיר מקבל שובר שמניע את הכלכלה. ביומיים הראשונים לקמפיין התקבלו כבר קרוב ל־1,500 הזמנות. הניצחון שלנו יהיה שנצליח להביא עד סוף פברואר לתפוסה ביותר מ־10,000 חדרי מלון דרך הקמפיין ובעקבות כך להזרים כסף לעיר. ההוצאות של המבקרים הרי לא יסתכמו ב־300 שקל, כי ברגע שאתה מגיע לעסק, אתה כבר קונה יותר. אנחנו מקווים שזה יעזור לעסקים בעיר. מה שיעזור לכלכלת העיר אילת, יעזור גם למדינה. אנחנו לא רוצים להגיע לקריסה".
מה הצפי שלך לחודשים הקרובים?
"לדעתי עד אוקטובר הבא אין מה לדבר על תיירות מחו"ל. גם לישראלים אין כרגע מצב רוח לצאת, כל אחד כרגע בפני עצמו. לכן גם הקמפיין שלנו הוא לא 'בואו להשתגע באילת', אלא 'בואו להתאוורר באילת, בואו להיות איתנו'. באמצעות הקמפיין המטרה שלנו היא לעלות באמצע השבוע מתפוסה של כ־20%־25% בבתי מלון ל־50%־60%. נתנו הרבה אהבה והרבה אמפתיה לכל המפונים, ועכשיו אנחנו רוצים את החיבוק הישראלי הזה. חשוב לנו שיגיעו אלינו. החודש גם יש לנו מספר אירועים, כגון סוף שבוע של ג'אז חורף (22־24 בפברואר) עם מיטב אומני הארץ והעולם, לצד הופעות אקוסטיות בעסקים. כמו כן, במהלך פברואר יתקיים מיזם '101 חוויות, אילת אחת אפס שקלים', שמציע למבקרים מגוון עצום של חוויות אליהן הם יכולים להצטרף, כמו שיט בים האדום, טיול אופניים חשמליים במדבר, סיורים קולינריים, סשן חתירה בסאפ ועוד - הכל ללא תשלום. ב־1 במרץ תתקיים תחרות צ'אלנג' ישראמן".
ומה עם האיום של החות'ים?
"עיריית אילת, גורמי הביטחון, האנשים שיש להם אחריות בידיים - כולם ערוכים, דרוכים ומוכנים ואף אחד לא מקל ראש בזה. אבל בעיר עצמה לא רואים אנשים בחרדות מזה. אנחנו מרגישים בטוחים וכבר עם מבט לפסח ולקיץ. כאמונים על אירועי התרבות, הפסטיבלים והספורט, אנחנו כבר בתוך תוכניות. אני כבר מתכנן אירועים, התאגיד יושב על זה עכשיו, הכל בתוכניות, עובדים מול מפיקים, אבל עדיין לא משווקים. ב־4־6 באפריל, למשל, אמור להיות אצלנו פסטיבל גיטרה. אנחנו מקווים לצאת בקרוב למכירת כרטיסים, אבל כל הזמן מחכים לראות איפה אנחנו עומדים מבחינת מה שקורה במדינה ולכן ממתינים עם השיווק".