"משפט המפתח של אנשי התיירות הוא ש'אם אין אופטימיות בתיירות, אין תיירות'. אצלנו המשפט הוא: 'יש תיירות, יש עיר. אין תיירות, אין עיר'. אנחנו מתחילים עכשיו להניע את הגלגל ורוצים להגיע לפסח כשכבר הנענו את הכלכלה. אני רוצה להאמין בשביל כל מדינת ישראל שהחטופים והחיילים יחזרו הביתה בשלום וכל המדינה תהיה עד אפריל במקום אחר". כך אומר יוסי חן, מנכ"ל התאגיד העירוני לתיירות אילת, שמקווה לסיים את חודש פברואר עם 150־200 אלף מבקרים שיגיעו לעיר בזכות קמפיין חדש שקורא לצאת לחופשת התאווררות בעיר הדרומית.
התאגיד העירוני לתיירות אילת, חברה בת של העירייה, מרכז את גורמי התיירות בעיר (בתי מלון ומקומות לינה נוספים, אטרקציות, מקומות הסעדה ובילויים, מרכזי קניות ועסקי מסחר פרטיים) ופועל למען פיתוח, עידוד, שיווק וקידום תיירות הפנים והחוץ לעיר. בימי שגרה, אומר חן, "מגיעים לאילת מדי שנה כ־2.8 מיליון תיירים, מתוכם כ־300 אלף איש מתיירות נכנסת. מבחינה תיירותית, שנה מתחלקת באילת לשתי תקופות: תיירות קיץ מאמצע מרץ עד אמצע אוקטובר, אז מגיעים כ־1.5 מיליון איש, והעיר מלאה בישראלים ומתקיימים בה המון אירועים, פסטיבלים. מאמצע אוקטובר זו תיירות חורף. כשבכל מקום בארץ גשום ובכל מקום בעולם מושלג, אצלנו 24־26 מעלות. מגיעה גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ, וגם בתקופה זו יש אירועים שונים, כמו פסטיבל הצלילה בים האדום, פסטיבל הג'אז הבינלאומי שמגיעים אליו אלפי אנשים מהארץ ומהעולם, המרתון המדברי, ועוד".
חן מציין שאילת בעצם הכפילה בתוך כמה שבועות את מספר התושבים. "בשגרה אנחנו כ־60 אלף תושבים שמארחים כ־40־60 אלף איש מדי שבוע שמגיעים אלינו כתיירים, מתארחים בבתי מלון וצורכים את כל האטרקציות של העיר", הוא אומר, "ואילו עכשיו קיבלנו 60־70 אלף דיירים חדשים לעיר אילת שהצריכה שלהם היא כמו של דייר קבע, ואפילו פחות מכך, ולא צריכה של תייר. פתחנו למענם גם חמ"לים שסיפקו החל מביגוד, טואלטיקה וכל מה שהיו צריכים למחייתם. עיריית אילת, מחלקת הרווחה ותאגיד התיירות חיבקו את המפונים מכל הבחינות.
לאחר כחודש מהגעתם תאגיד התיירות החל לעשות חוג אופניים בטיילת לילדים, לספק פעילות תרבותית וספורטיבית. התחלנו להביא ללובי של בתי מלון הרכבים אילתיים, כדי להנעים את זמנם של המפונים עם שירים שקטים. יצרנו גם את פרויקט 'לייב בעיר', שבו הרכבים אילתיים מנגנים שירים שקטים בתוך עסקים בעיר, כדי להוציא קצת את המפונים החוצה ולתת להם קצת תרבות, ובמקביל לתת לעסקים ולהרכבים קצת עבודה".
במקביל, המלחמה ריסקה את מרבית עסקי העיר שניזונה מתיירות: "נהגי המוניות דיווחו על ירידה של 70%־90% בהכנסות, מסעדות על ירידה של 70% - וחלקן גם סגרו", מציין חן. "באטרקציות הייתה ירידה של 50% ויותר. אטרקציות עשו מחיר מיוחד למפונים, וגם זה לא עבד, וחלקן הגדול סגור. שלושת הקניונים הגדולים הגיעו למצב שבשעה 17:00־18:00 מי שכן פתח במהלך היום - כבר סגר. מרכזי הקניות היו ריקים לגמרי. רק בסגר בקורונה אולי ראיתי את העיר ככה. מבחינה תיירותית העיר הפכה לעיר רפאים".
לדברי חן, תאגיד התיירות בשיתוף "הבית לעסקים", המהווה כתובת לקהילת העסקים של אילת, ניסו לסייע. "בחודש הראשון מפרוץ המלחמה היה הלם מוחלט, אחר כך למשך חודשיים ניסינו להניע קצת את הכלכלה בעזרת שוברים", הוא מספר. "הכנו שוברים בסך 40 שקל שניתנו רק למפונים. מפונה שהיה מגיע למסעדה או לאטרקציה בעיר יכול היה להראות את השובר, ולשלם למשל 20 שקל מתוך ה־40. הרגשנו מעט התעוררות באטרקציות ובמסעדות, אבל הקניות עדיין נשארו ברמה זוועתית, הייתה ירידה של 60%־70% בהכנסות. בנובמבר ראש העיר ביקש מראש הממשלה לכלול את אילת כחריגה בתוכנית הסיוע לעסקים שאושרה לאזור 0־40 קילומטרים מעזה. קיבלנו המון אמפתיה מחברי הכנסת, באו לבקר אותנו, אבל כלום לא קרה".
בתחילת ינואר, מוסיף חן, "התחלנו להסתכל על ערים כגון באר שבע, ירושלים, ראשון לציון ותל־אביב. כולן דיווחו שהן מתקרבות לימים רגילים של ינואר, ואילו אצלנו המצב רק מידרדר. נכנסנו למערבולת. מצד אחד אילת התחילה להתרוקן לאחרונה ממפונים שעברו לדיור חליפי; מצד שני תיירים ונופשים לא מגיעים. עסקים קורסים, בתי מלון מתחילים להתרוקן ולא יכולים להחזיק את עצמם, אפילו התחיל דיבור על סגירה. התושבים מתפרקים, אנחנו על 15%־20% אבטלה, כשבאילת בשגרה אין אבטלה. בינואר ישבנו אצל ראש העיר ואמרנו שחייבים לעשות קמפיין הנעה לפעולה באילת".
כך בעצם נולד בשיתוף עיריית אילת, תאגיד התיירות ו"הבית לעסקים" הקמפיין, Eilat love back, הקורא לתושבי ישראל לחבק את אילת בחזרה. הקמפיין מציע לצאת באמצע שבוע במהלך פברואר לחופשת התאווררות באילת, במלונות שהעלות בהם היא עד 500 שקל לזוג ללילה (בהזמנה של מינימום 2 לילות), ולקבל 300 שקל לבזבוזים (cash back). בין המלונות המשתתפים במבצע: דן נפטון, דן פנורמה, מלונות אסטרל, מלונות בראון, מלונות ישרוטל ים סוף והמלך שלמה, מלונות פתאל יו מג׳יק פאלאס, ליאונרדו ריזורט, אורכידאה, ריף, ג׳ייקוב, קיסר ועוד. את השוברים הדיגיטליים ניתן לממש במעל ל־250 עסקים אילתיים, בהם מסעדות ובתי קפה, ברים ומועדונים, אטרקציות, חנויות ומסחר (לא כולל מרכולים ובתי מרקחת), מכוני יופי וספא.
התרעות פיקוד העורף