ב' רצתה להעניק בירושה לילדיה את הזכות לאזרחות פורטוגלית. כילידת מרוקו, פנתה לאחד ממשרדי עורכי הדין המטפל בנושא. לטענתה, אף שהובטח לה כי תמורת 15 אלף שקל לא תוצף בהליכים ביורוקרטיים מייגעים, היא גילתה כי בקשתה, אשר הוגשה בינואר 2017, טרם הועברה לאישור ראשוני של הקהילה היהודית (שלב פשוט יחסית שאמור לארוך עד חודש ימים), משום שעורך דינה לא עדכן אותה שעליה להמציא תעודת לידה ממרוקו. ב', לדבריה, טורטרה הלוך ושוב במשך שנה וחצי ללא תוצאות, ועורך הדין, שכבר גבה ממנה את מלוא שכר הטרחה, לא עשה דבר כדי לקדם את התהליך, ואף האשים אותה בעיכוב.

ב' פנתה לעורך דין נוסף, אולם גם הוא גבה ממנה שכר טרחה מלא ולא סיפק תמורתו דבר. מתוך ייאוש פנתה ב' לעורך הדין איתי מור, וזה הסכים לטפל בה פרו בונו, ללא תשלום. על פי מור, ב' איננה היחידה במצב זה. לדבריו, הוא מקבל בקשות מנפגעים רבים שנתנו את מיטב כספם לחברות ועורכי דין וחתמו על חוזים חד־צדדיים שלא מאפשרים להם לבקש את כספם חזרה גם אם לא יקבלו בסופו של דבר את הדרכון הנכסף.

חברות רבות מבטיחות אזרחות פורטוגלית, התוספת הטרנדית החדשה לחלום הדרכון הזר שדבק בישראלים רבים. חלקן מקצועיות מאד, אחרות פחות. בשוק פועלים גם עורכי הדין. אחד הוותיקים שבהם, יורם זרה, התריע כבר לפני שנה כי מצב שבו אין חסם כניסה לשוק או רגולציה של לשכת עורכי הדין בעייתי מאוד. "מדובר בשירות שהתמורה בו מתקבלת לאחר מינימום שנתיים, וגם זאת רק אם אין טעויות".

בעגה המקצועית של עורכי הדין בתחום קוראים לטעויות הללו "נוטיפיקיישנס" - בקשות שהלקוח (או הממונה מטעמו) מקבל ממשרד הפנים הפורטוגלי לתיקון טעות שנפלה בשליחת הבקשה. עד היום טבעו הפורטוגלים בטעויות שעיכבו בקשות, והשבוע, על פי גורם פורטוגלי, החליטו בקונסרבטוריה בפורטוגל כי ישראל הגדישה את הסאה, ובהחלטה דרמטית נקבע כי בקשה שלא הוגשה כראוי ונפל בה פגם - שינוי שם שלא דווח, תעודת לידה שהונפקה לפני יותר מחצי שנה - תידחה על הסף תוך 20 יום אם הטעות לא תתוקן. במילים אחרות, בפורטוגל לא מסכימים ליישר קו עם החפיפניקיות הישראלית, ויש לזה מחיר.

דרכון פורטוגלי. צילום: jpeg imageדרכון פורטוגלי. צילום: jpeg image

"כששולחים מסות של ניירת למשרד ממשלתי, חייבים כוח אדם מיומן", מבהיר עו"ד איתי מור. "אם התחלת להגיש בקשה, אתה חייב להמשיך לטפל בה במשך שנתיים לפחות. הספקים שולחים עשרות אלפי בקשות, ואז מקבלים עשרות אלפי נוטיפיקיישנס. כשמדובר בחברות שיעדיפו לטפל בתיקים חדשים שמכניסים כסף נוסף וחדש לחברה, אך טבעי שתיקים שכבר שולמו ייפלו בין הכיסאות. מלבד זאת, ברוב החברות כוח האדם מתחלף והעובד שהגיש את הבקשה לא מסיים את הטיפול בה".


עסק משגשג

השירות שמציעים עורכי הדין והחברות עולה בממוצע 10,000־12,000 שקל למבקש בודד. "כ־4,000 שקל מתוכם הן אגרות המשולמות לקהילה היהודית, וכ־6,000־8,000 שקל נוספים נגבים עבור השירות של עורך הדין שלא יכול להבטיח דבר", מבהיר מור.

נציג עורכי הדין הפורטוגלים מליסבון, שמנהל יותר מ־10,000 תיקים ועומד בקשר עם עשרות עורכי דין בישראל, אישר כי יותר מ־12,000 הליכי בקשה תקועים כעת בקונסרבטוריה, מיעוטם בגלל סחבת ביורוקרטית, רובם בשל טיפול לקוי בבקשות בתחילת הדרך, כלומר ישראל. נתון דומה התפרסם ב"ג'רוזלם פוסט" בפברואר 2018, על סמך דוח משרד המשפטים הפורטוגלי.

כאשר הגיע האישור המיוחל מהקהילה היהודית להגשת הבקשה לקונסרבטוריה, דרש ממנה עורך הדין לשלם מכיסה, נוסף על האגרות, לעורך דין פורטוגלי, וכשמיאנה לעשות זאת איים כי יתבע אותה. בסיכומו של דבר, ר' שילמה עד כה כ־10,000 שקל, וכעת עומדת בפני איום בתביעה על זכויות אילן היוחסין.

כאשר הגיע האישור המיוחל מהקהילה היהודית להגשת הבקשה לקונסרבטוריה, דרש ממנה עורך הדין לשלם מכיסה, נוסף על האגרות, לעורך דין פורטוגלי, וכשמיאנה לעשות זאת איים כי יתבע אותה. בסיכומו של דבר, ר' שילמה עד כה כ־10,000 שקל, וכעת עומדת בפני איום בתביעה על זכויות אילן היוחסין.

"אין דבר כזה שעורך דין יתבע לקוח שלו", אומר איתי מור, היחיד מכלל הספקים והחברות שנותן כרגע אחריות חוזית ומוותר על שכר הטרחה שלו במקרה שהלקוח לא זוכה לקבל את האזרחות בסופו של התהליך. "זו מחויבות להצלחה", הוא אומר, "לצערי טיפלתי באנשים רבים שנאלצו לשאת בשכר הטרחה של עורכי הדין או החברות ואז להגיש בקשה נוספת שעולה להם עוד עשרות אלפי שקלים והרבה זמן מבוזבז".

"בשנתיים האחרונות ראינו הרבה אנשים ששולחים בקשות אבל לא עונים לנוטיפיקיישנס ופשוט יוצרים עומס גדול על הקונסרבטוריה", אומר נציג עורכי הדין מליסבון. "אין להם כנראה תמיכה מספיק טובה מישראל, אחרת אני לא יודע מדוע הם לא עונים לבקשות לתיקון. אולי הם מנסים לעשות את זה בעצמם". עורך הדין איתי מור מנסה לעשות סדר: "מניסיוני דווקא רוב הישראלים מעדיפים שלא לעשות את התהליך בעצמם, אבל אני כן יודע שיש ספקים שהקהילה היהודית בפורטו למשל, לא עובדת איתם יותר והם מעכבים להם בקשות או מתעלמים מהמיילים שלהם. מי שעובד מסודר ולא מעגל פינות יזכה ליחס בהתאם. מדובר במשרד ממשלתי מאוד לא יעיל שאיננו יכול להכיל מסות של בקשות שאינן עומדות בקריטריונים. יש כל כך הרבה פינות ליפול בהן. חבל שהפורטוגלים יחמירו את התנאים לבקשה רק בגלל אותם אנשי מקצוע רשלניים".

בסקר שוק שערכנו, שאלנו כמה חברות ועורכי דין כמה דרכונים הם כבר הנפיקו ללקוחותיהם. מקצתם התחמקו וענו שמדובר בסוד מסחרי וחלקם התרברבו שכ־1,000 ישראלים קיבלו אזרחות דרכם. אבל הנתונים בשטח מספרים סיפור אחר. על פי דיווחי היומון הספרדי "אל פאיס" ומתוך נתוני סוכנות הידיעות הפורטוגלית "לוסה", שפורסמו בנובמבר האחרון, עד סוף 2017 התאזרחו 10,000 יהודים ממוצא ספרדי בפורטוגל ובספרד גם יחד. רק 4,522 יהודים קיבלו אזרחות מפורטוגל, ורובם (2,693) הם יהודים אזרחי טורקיה. לפי הנתונים, נכון לנובמבר 2018, רק 860 ישראלים התאזרחו בפורטוגל דרך כלל החברות ועורכי הדין.

"צריך להבין שבמצב הפרוץ הזה, כל אחד יכול לשים באתר שלו את דגל פורטוגל, להבטיח להוציא לך אזרחות ולהגיד לך מה שהוא מאמין שתרצה לשמוע כדי לחתום. אחר כך הלקוח נשאר ללא שכר טרחה וללא הדרכון. אני מאמין שמדובר בהסגת גבול מקצועית ואפילו הזניה של השוק, שעלולה להוביל לטיפול לא מקצועי בבקשות ולדחיית הבקשה". מבהיר עורך דין יורם זרה.




האינטרס הכלכלי של פורטוגל

כצפוי, חלק מהחברות יוצאות בשיווק אגרסיבי ולא תמיד אחראי. נציגים נמרצים, שרק לאחרונה פשטו את מדי הצבא, מפצירים בלקוחות הפוטנציאליים להזדרז, כי הפורטוגלים עלולים לסגור את חלון ההזדמנות או להחמיר את התנאים. הטענה הזו מצחיקה את נציג עורך הדין מפורטוגל, והוא מבטל את הדברים בהינף יד.

"אין סיכוי שחוק שתקף ל־40 שנה וניתן ליהודים מתוך רצון לתקן עוול היסטורי, יבוטל רק בגלל ריבוי בקשות. בסופו של דבר הכל קשור בכסף. האגרות על הבקשות מכניסות לממשלה הפורטוגלית המון כסף. בפורטוגל עוזבים כל שנה כמאה אלף איש לעבוד במדינות אחרות באיחוד האירופי, והכלכלה שלנו מידרדרת". אולם למרות האינטרס הכלכלי הברור, מזהיר עורך הדין הפורטוגלי, יש להקפיד להגיש את הבקשות באופן מסודר: "המצב חייב להשתנות. בקונסרבטוריה הפורטוגלית לא יתעכבו על עשרות אלפי בקשות לקויות על חשבון בקשות שהוגשו כראוי".

נציג אחת החברות אף טען כי אם יש בעיה, יש רב שאפשר "לעשות איתו קומבינה". לרב, כך נטען, יש קשרים, והוא יכול להנפיק מכתב שיאשר את הזכאות לאישור מהקהילה היהודית. "יש שמועות על דברים פחות ישרים", אומר עו"ד זרה. "אבל ברגע שהפורטוגלים יבינו שעושים דברים כאלה, הם פשוט יפסיקו לעבוד עם החברות האלה, ומי שיסבול הם הלקוחות".

מה מידת האחריות של החברות הללו? כששאלנו את נציג אחת החברות, עורך דין במקצועו, מה יקרה אם החברה תיסגר, הוא השיב, ספק בצחוק ספק ברצינות, "אם ניסגר לא יעזור לך כלום. לא תמצאי אותנו". את עורך דין זרה זה פחות מצחיק. "ראיתי כמה חברות שקמו כדי להוציא לאנשים דרכון ספרדי ונמחקו יום אחד מעל פני האדמה. אם מטפל בך עורך דין לפחות יש לך כתובת. אתה יכול להתלונן ללשכת עורכי הדין ויש לנו אחריות גדולה יותר בגלל השם והרישיון שלנו".

"יש עורכי דין טובים ויש פחות", מסייג עורך דין איתי מור. "אבל הסיכון הגדול הוא שחברה בעירבון מוגבל תמיד יכולה להתפרק. לא כל הלקוחות מודעים לעקרון הפרדת האחריות. הם צריכים לדעת כי אם הם עומדים לחתום עם חברה, קרוב לוודאי שמדובר בחברה זמנית שעשתה הסבה למה שחם כרגע ועובדת פול גז בניוטרל. ברגע שמישהו יעצור את הפעילות הזו, לא תוכל לתבוע".