כשהכובשים הספרדים הביאו לאמריקה בסוף המאה ה־15 ותחילת המאה ה־16 מחלות רבות שגרמו למותם של כ־90% מאוכלוסיית הילדים: אצטקים, בני המאיה והאינקה, שלא היו מחוסנים בפני נגיפים קטלניים שגופם טרם הכיר. שבטים נעלמו ותרבויות שלמות נכחדו. מגיפת האבעבועות השחורות הייתה הקטלנית ביותר. מחלות נוספות שהעבירו האירופים לנכבשים שנכחדו במיליונים היו אבעבועות רוח, כולרה, דיפתריה (קרמת), שפעת, שחפת, טיפוס, טיפוס הבטן, זיבה, שעלת וחצבת.
ההתפשטות וההדבקה שהביאו למוות ההמוני נבעו ממנהג הילידים לביקר אצל החולה והגוסס כדי לסעוד אותו, דבר שהיה בגדר חובה דתית שהביאה להתפשטות המחלות ולמתים נוספים. האירופים היו חסינים מאחר שלאורך מאות שנים הם התחסנו באופן טבעי מהמגע שלהם עם אסיה, מקור למחלות עד היום, באמצעות דרך המשי. גם המתיישבים האירופים ניגפו בפני מחלות לאחר הבאתם של עבדים אפריקאים ליבשת אמריקה. האירופים לא היו מחוסנים, למשל, בפני מלריה.
התפשטות המסחר בין אמריקה לאירופה ואפריקה הביאה להפצת המחלות. עכשיו נשוב לוויכוח אם לאפשר לנגיף הקורונה להתפשט כדי שהאוכלוסייה הנדבקת תפתח נוגדנים (כפי שנעשה בתחילה, בעיקר בבריטניה) או לבודד אוכלוסייה באזורים שונים כדי שהמגיפה לא תתפשט עד אשר השלטונות יספיקו להכין מלאי חירום של מיטות, ציוד הגנה לצוותים רפואיים ואמצעי טיפול, כאשר ברור כי בכך רק מאטים קצב ההדבקה, אך אין אפשרות למנוע את התפשטות הנגיף.
במשבר זה של הקורונה אין לפלוני את הכלים לבחון מה עליו לעשות. ישנים רבים שמעולם לא חוו מגיפה ויראלית שהפכה להיסטריה בשוק ני"ע, כך שאין להם על מה להישען. כמו באפקט האדמה הבתולה, נפגעים קשה חסרי ניסיון וזיכרון שיאפשרו להם להתמודד עם הנחשול המכה ללא רחם. היחיד, הפרט, אינו שולט במאורעות, הוא הופך לנגרר ולגורר בו־זמנית, הופך לקבוצה הפועלת מתוך היסטריה של ההמון ועלולה להיות מנוצלת בידי מנהיגים כדי לקבוע את סדר היום וניתוב מחשבות ההמון - ומשם לחשבון ההון של ההמון. המשבר הפיננסי שמקורו הפעם במשבר ויראלי הופך למשבר ריאלי.
בניגוד למשבר 2008, שהיה משבר פיננסי והפך למשבר ריאלי, הרי שהפעם לפנינו שלב מקדים: ברגע שהנגיף מגיע לפתחו של ההגמון העולמי, כלומר לארה"ב, הוא עובר מוטציה והופך למשבר כלכלי שמתבטא בהתרסקות מדדי הבורסה. או אז הוא חוזר כבומרנג לשאר העולם ועלול לרסק משקים וכלכלות שהאמינו כי הן חסינות לפגעיו. אם ארה"ב לא תעצור את השלב השלישי האמור, עלול לבוא גם שלב רביעי: התרסקות הסדר הציבורי, דאגה שרובצת כרגע לפתחן של מדינות רבות. בארה"ב כבר החל הציבור להתחמש בכל נשק לקראת מהומות וביזה שמאפיינות חברות שנסדק בהן הסדר הציבורי.
גם בחזית התעסוקה יחול שינוי. פתאום להיות שכיר, עם משכורת צנועה אבל עם ביטחון תעסוקתי (כגון עובדי מדינה), ייראה עדיף לעומת איש הייטק שרק לפני שבועות ספורים חיזרו אחריו ללא ליאות, ועתה הוא חושש שיפטרו אותו כי האקזיט הנכסף נעלם כלא היה. גם התעשיות המסורתיות, שאיבדו את קסמן בשנים האחרונות בשל שולי רווח קטנים, תנאי תעסוקה קשים, אי ודאות וחשש מיבוא מתחרה, יהפכו לפתע לנחשקות לעומת ההייטק. פיחות השקל וייקור היבוא המתחרה יהיו עדנה לתעשייה המסורתית, שעד לא מכבר סבלה קשות מזינוב בשנים האחרונות, ללא רחם, בשל ייסוף השקל לאורך שנים, בעיקר בשל תעשיית ההייטק שפרחה והזרימה מט"ח לישראל.
הבנק שלא הבין כי זו מגיפה העלולה למוטט את המשק והסדר הציבורי, פועל כאילו ישנה בעיית נזילות בלבד. השוק כלל לא התייחס לצעדיו הרופסים של הנגיד, פרופ› אמיר ירון. שערי האג"ח התרסקו ויחד איתם שערי המניות. במשבר העולמי הקודם ממשלות קנדה ובריטניה קיבלו את רווחי הבנקים המרכזיים למימון התקציב. כאן הנגיד לא הציע זאת לממשלה, וזאת בכלל לא יודעת כי היא יכולה לדרוש את הסכום שהיה יכול להפעיל מיד עם פרוץ משבר נגיף הקורונה יבוא של ערכות בדיקה וציוד למערכות הנשמה לחולים, אם במטוסי מטען או אם בטייסת התובלה של חיל האוויר.
בדיוק לשם כך צבר הבנק המרכזי 130 מיליארד דולר לשעת חירום. אבל כנראה שבבנק ישראל אין חירום, אולי כי שכר העובדים משולם במלואו ובזמן. מובן כי מוצע שייעשה בו שימוש לפעילות בחו"ל בלבד (אפילו שתי המדינות המערביות שציינו עשו בו שימוש לחילוץ כלכלותיהן).
עוד היה יכול הבנק המרכזי לרכוש אג"ח קונצרני של חברות בדירוג גבוה, כפי שעשו בנקים מרכזיים במשברים האחרונים כדי למנוע את התמוטטות מערכת הנזילות והתשלומים במשק. ההחלטה של בנק ישראל לסגור סניפי בנקים רבים עלולה להיות חשודה. אולי הוא פוחד מריצה של הציבור להוציא את חסכונותיו? היה מקום לעשות הסדרים ומניעת התקהלות. סגירת סניפי בנקים מריחה גרוע, מקוממת.
התרעות פיקוד העורף