כשהכובשים הספרדים הביאו לאמריקה בסוף המאה ה־15 ותחילת המאה ה־16 מחלות רבות שגרמו למותם של כ־90% מאוכלוסיית הילדים: אצטקים, בני המאיה והאינקה, שלא היו מחוסנים בפני נגיפים קטלניים שגופם טרם הכיר. שבטים נעלמו ותרבויות שלמות נכחדו. מגיפת האבעבועות השחורות הייתה הקטלנית ביותר. מחלות נוספות שהעבירו האירופים לנכבשים שנכחדו במיליונים היו אבעבועות רוח, כולרה, דיפתריה (קרמת), שפעת, שחפת, טיפוס, טיפוס הבטן, זיבה, שעלת וחצבת.

ההתפשטות וההדבקה שהביאו למוות ההמוני נבעו ממנהג הילידים לביקר אצל החולה והגוסס כדי לסעוד אותו, דבר שהיה בגדר חובה דתית שהביאה להתפשטות המחלות ולמתים נוספים. האירופים היו חסינים מאחר שלאורך מאות שנים הם התחסנו באופן טבעי מהמגע שלהם עם אסיה, מקור למחלות עד היום, באמצעות דרך המשי. גם המתיישבים האירופים ניגפו בפני מחלות לאחר הבאתם של עבדים אפריקאים ליבשת אמריקה. האירופים לא היו מחוסנים, למשל, בפני מלריה.

התפשטות המסחר בין אמריקה לאירופה ואפריקה הביאה להפצת המחלות. עכשיו נשוב לוויכוח אם לאפשר לנגיף הקורונה להתפשט כדי שהאוכלוסייה הנדבקת תפתח נוגדנים (כפי שנעשה בתחילה, בעיקר בבריטניה) או לבודד אוכלוסייה באזורים שונים כדי שהמגיפה לא תתפשט עד אשר השלטונות יספיקו להכין מלאי חירום של מיטות, ציוד הגנה לצוותים רפואיים ואמצעי טיפול, כאשר ברור כי בכך רק מאטים קצב ההדבקה, אך אין אפשרות למנוע את התפשטות הנגיף.

אחד המומחים בבריטניה טען השבוע כי אפילו אם כולם יבודדו, נניח לארבעה חודשים, הרי שלאחר שייצאו מהבידוד הנגיף ישוב ויכה. כלומר עד אשר יפותח חיסון לווירוס הקטלני (הערכה: שנה עד שנה וחצי), גלי ההדבקות יוסיפו לפגוע בבסיס חוזקו של המשק המודרני הפתוח, הגלובלי (עד לאחרונה), המתועש והמרושת בתקשורת מודרנית. המשק העולמי מושבת כיום חלקית במרבית שטחי הגלובוס, ואם החומות הקהילתיות ישובו ויוסרו, טרם הפצת חיסון זמין, ייפגעו בעיקר מי שעדיין לא באו במגע עם הנגיף, מה שמכונה "אפקט האדמה הבתולה". הגלובליזציה במסחר בעשרות השנים האחרונות הביאה גם לגלובליזציה בהפצת נגיף הקורונה: אין גבולות, אין מחסומים, תנועת אנשים וסחורות מבטיחים הפצת מחלות.

קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)


הבומרנג מאמריקה
ההפצה של הנגיף הביאה גם להדבקת שוק ההון, לירידה בשערי המניות שהתפשטה לירידה בשערי האג"ח, כל מדינה הדביקה את רעותה, והפעם גם ארה"ב אינה מצליחה לחסום את המפולות והתנודות האדירות בשערי ני"ע. מי שמפיץ את נגיף הירידה בשערי ני"ע הן הפאניקה והפחד מפני הבלתי נודע, הגוברים על הניתוח הרציונלי וההיגיון שאדם צבר בשנות חייו.

במשבר זה של הקורונה אין לפלוני את הכלים לבחון מה עליו לעשות. ישנים רבים שמעולם לא חוו מגיפה ויראלית שהפכה להיסטריה בשוק ני"ע, כך שאין להם על מה להישען. כמו באפקט האדמה הבתולה, נפגעים קשה חסרי ניסיון וזיכרון שיאפשרו להם להתמודד עם הנחשול המכה ללא רחם. היחיד, הפרט, אינו שולט במאורעות, הוא הופך לנגרר ולגורר בו־זמנית, הופך לקבוצה הפועלת מתוך היסטריה של ההמון ועלולה להיות מנוצלת בידי מנהיגים כדי לקבוע  את סדר היום וניתוב מחשבות ההמון - ומשם לחשבון ההון של ההמון. המשבר הפיננסי שמקורו הפעם במשבר ויראלי הופך למשבר ריאלי.

בניגוד למשבר 2008, שהיה משבר פיננסי והפך למשבר ריאלי, הרי שהפעם לפנינו שלב מקדים: ברגע שהנגיף מגיע לפתחו של ההגמון העולמי, כלומר לארה"ב, הוא עובר מוטציה והופך למשבר כלכלי שמתבטא בהתרסקות מדדי הבורסה. או אז הוא חוזר כבומרנג לשאר העולם ועלול לרסק משקים וכלכלות שהאמינו כי הן חסינות לפגעיו. אם ארה"ב לא תעצור את השלב השלישי האמור, עלול לבוא גם שלב רביעי: התרסקות הסדר הציבורי, דאגה שרובצת כרגע לפתחן של מדינות רבות. בארה"ב כבר החל הציבור להתחמש בכל נשק לקראת מהומות וביזה שמאפיינות חברות שנסדק בהן הסדר הציבורי.  

קורונה ברחבי העולם (צילום: רויטרס)קורונה ברחבי העולם (צילום: רויטרס)

תשכחו מהאקזיט
ישראל כבר מוכה כמו מדינות אחרות בעולם, אך עלולה לסבול קשות דווקא בשל הצלחתה והסתמכותה במשך שני העשורים האחרונים בעיקר על תעשיית ההייטק. הנגיף יפגע בתעשיית ההייטק. זוהי המכה הראשונה: עם התרסקות שערי המניות בנאסד"ק, חברות ההייטק, יזמים, נוטלי סיכון ומדענים, יכולים לשכוח מאקזיטים, שהניבו עשרות, מאות, אלפי ורבבות מיליארדי דולר בעשורים האחרונים.

זרם הדולרים נפסק באבחת חרב הקורונה. התוצאה היא היחלשות מיידית של השקל מול הדולר, היורו וסל המטבעות לאחר שני עשורים. המשמעות היא כי נוסף למפוטרים בתעשיית התיירות והנופש וכל השירותים והתעשיות הנלוות, או במשרדי חברות, הפגיעה מגיעה ללב לבו של המשק הישראלי. נוסף לפיטורים בעסקים הרגילים, הפעם יהיה גל פיטורים אדיר גם בתעשיית ההייטק, וצינור הדולרים ייבש. שום חברת אמריקאית לא תציע סכומי עתק עבור רעיונות חדשניים לחברות ישראליות עלומות שבונות על האקזיט הנכסף. כבר בשבוע החולף צפינו בהתחזקות פיחות השקל מול מרבית המטבעות, והדולר בראשם. 

אם בתחילה מנהלים ובכירים בחברות בישראל התעלמו ממכת ארבעת השלבים; מכת נגיף, מכת ני"ע, מכה במשק הריאלי ומכה של סגר על האוכלוסייה, שתוביל לסדקים מתרחבים בסדר הציבורי, הרי שעתה הם נכנסים לפתע לפאניקה כדי להציל את מה שנותר. פה נכנסת לפעולה המכה השנייה למשק הישראלי. חוב הסקטור העסקי במט"ח הוא כ־225 מיליארד שקלים, כ־24% מכלל החוב של הסקטור העסקי. כל פיחות של 10% בשער השקל מול הדולר מביא להפסד של 22.5 מיליארד שקלים לסקטור העסקי לאחר שנים של שאננות. 

ברגע שהדולר או מטבע אחר עולים בערכם, כפי שקורה עתה, חברות עסקיות רואות איך החוב שלהן במט"ח תופח במהירות במונחים שקליים. הם מתנפלים על הדולר, מה שמזין פיחות נוסף וחוזר חלילה עד לרגיעה. המשמעות היא כי רווחי החברות הישראליות ירדו ברבע הראשון של השנה ואולי יירדו אף יותר בהמשך, על רקע עלייה חדה בסעיף הוצאות מימון. כדי לממן את העלייה בהוצאות מימון כתוצאה מנגיף הפיחות, חברות יפטרו עוד ועוד עובדים.


המכה השלישית למשק הישראלי היא ירידה חריפה בצפי ההכנסות העתידיות של הציבור. עם גלי הפיטורים, השכירים כבר לא בטוחים במקום העבודה שלהם, גם אם טרם פוטרו הם אינם בטוחים כי לא יפוטרו מחר או שבן הזוג יפוטר או שיעברו לחלקי משרה. לא זאת בלבד, תחושת העושר שאפפה את הישראלים בשנים האחרונות התחלפה ברגע לנפילה כואבת, אפילו לתחושת עוני עם היעלמות של מאות מיליארדי שקלים מתיק הנכסים של הציבור, אפידמיה שהחלה בירידה בשערי ניירות הערך, שעמה הפנמה כי גם כספי קרנות הפנסיה הצוברות הצטמקו, צבר קופות גמל של כל פרט נסוג ושווי קרן ההשתלמות הידלדל וכבר לא יספיק להחלפת רכב, שמחירו עולה בשל הפיחות.

הבורסה לניירות ערך  (צילום: אבשלום ששוני)הבורסה לניירות ערך (צילום: אבשלום ששוני)

נדל״ן בקריסה
מכאן תתגלגל המכה הרביעית לכל אלה שרכשו בשנים האחרונות דירות והיו בטוחים כי זה האפיק הבטוח, אולי אף כמקור הכנסה לפנסיה. עתה אספני הדירות והבתים יראו בעיניים כלות כיצד מחיר הדירות והבתים ייפלו בשיעור חד עוד במשך שנה זו.

נסביר. הירידה בשכר של משקי הבית, בעיקר של זוגות צעירים וכן הירידה בתחושת העושר האמורה תסיג את הרוכשים משוק הדירות, פשוט כבר לא יוכלו להתחייב למשכנתאות כפי שקיוו לפי השכר שהיה אך תמול שלשום. גם הביקוש לדירות פאר של ההייטקיסטים ייעלם, באין יותר אקזיטים. לא זו בלבד, המשבר בשוק ההון הביא להעפלת עלות המשכנתא כבר בימים האחרונים.

כן, הריביות עלו בשיעור חד ועוד יעלו, מכאן שיכולת ההחזר של רוכשי דירות תרד. זהו "מצב מספריים": פחות הכנסה מעבודה או מעסקים שלפתע אין להם לקוחות, עם מחיר גבוה יותר בעלות המשכנתא. ולא זאת בלבד: לשוק יצטרפו אלפי דירות ששימשו את תעשיית ההשכרה לתיירים לטווח קצר במחירים מופרזים (AIRBNB), ועתה ייזרקו לשוק ההשכרה לטווח של שנה־שנתיים.

התוצאה תהיה יותר דירות להשכרה בשוק החופשי, דווקא כאשר הביקוש יירד בגלל מצוקת ההכנסות של צעירים ממשכורות, שכר או עסקים. כלומר הרנטה על דירה להשכרה יורדת, והתוצאה היא ירידה חדה נוספת במחירי הדירות, כפי שקורה זה מכבר בשוק דירות היוקרה. נזכיר כי בין 1997 לשנת 2007 ירדו מחירי הדירות בשיעור ריאלי של 25%, כלומר היו דברים מעולם - ושינוי כזה בפתח. 

מחלות ונגיפים בקנה מידה כזה יביאו לשחלוף בין דורי של בעלי המאה: טייקונים, אמידים ועשירים, שהונם נחתך עד דק בשבועיים האחרונים, הפכו ממיליארדרים לבני אנוש, וזאת המכה החמישית. חברות חדשות ואיתן מתעשרים חדשים יצוצו בשנים הקרובות, עדיין לא ידוע מהיכן, ויתעשרו ממצב המצוקה שהנגיף השית על המשק.

גם בחזית התעסוקה יחול שינוי. פתאום להיות שכיר, עם משכורת צנועה אבל עם ביטחון תעסוקתי (כגון עובדי מדינה), ייראה עדיף לעומת איש הייטק שרק לפני שבועות ספורים חיזרו אחריו ללא ליאות, ועתה הוא חושש שיפטרו אותו כי האקזיט הנכסף נעלם כלא היה. גם התעשיות המסורתיות, שאיבדו את קסמן בשנים האחרונות בשל שולי רווח קטנים, תנאי תעסוקה קשים, אי ודאות וחשש מיבוא מתחרה, יהפכו לפתע לנחשקות לעומת ההייטק. פיחות השקל וייקור היבוא המתחרה יהיו עדנה לתעשייה המסורתית, שעד לא מכבר סבלה קשות מזינוב בשנים האחרונות, ללא רחם, בשל ייסוף השקל לאורך שנים, בעיקר בשל תעשיית ההייטק שפרחה והזרימה מט"ח לישראל. 


אל תגיד נגיד
המכה השישית שגורם נגיף הקורונה למשק הישראלי היא התנהלותו של הבנק המרכזי, הוא בנק ישראל. הבנק לא הפנים את גודל המשבר הכלכלי, המשקי והחברתי שאליו נכנסה ישראל, לכך דרושים מעוף הרבה מעבר לתגובות שנלמדו ממלחמות העבר. לאחר שנדם במשך שבועות, הבנק הכריז כי הוא ירכוש אג"ח ממשלתי בשוק המשני, כלומר ידפיס כסף בדרך עקיפה. הוא לא מסר באיזה היקף ולאיזו תקופה, אלא הפריח הודעה סתמית של פקידים המשתכרים הון על חשבון משלם המסים.

הבנק שלא הבין כי זו מגיפה העלולה למוטט את המשק והסדר הציבורי, פועל כאילו ישנה בעיית נזילות בלבד. השוק כלל לא התייחס לצעדיו הרופסים של הנגיד, פרופ› אמיר ירון. שערי האג"ח התרסקו ויחד איתם שערי המניות. במשבר העולמי הקודם ממשלות קנדה ובריטניה קיבלו את רווחי הבנקים המרכזיים למימון התקציב. כאן הנגיד לא הציע זאת לממשלה, וזאת בכלל לא יודעת כי היא יכולה לדרוש את הסכום שהיה יכול להפעיל מיד עם פרוץ משבר נגיף הקורונה יבוא של ערכות בדיקה וציוד למערכות הנשמה לחולים, אם במטוסי מטען או אם בטייסת התובלה של חיל האוויר.

בדיוק לשם כך צבר הבנק המרכזי 130 מיליארד דולר לשעת חירום. אבל כנראה שבבנק ישראל אין חירום, אולי כי שכר העובדים משולם במלואו ובזמן. מובן כי מוצע שייעשה בו שימוש לפעילות בחו"ל בלבד (אפילו שתי המדינות המערביות שציינו עשו בו שימוש לחילוץ כלכלותיהן).

עוד היה יכול הבנק המרכזי לרכוש אג"ח קונצרני של חברות בדירוג גבוה, כפי שעשו בנקים מרכזיים במשברים האחרונים כדי למנוע את התמוטטות מערכת הנזילות והתשלומים במשק. ההחלטה של בנק ישראל לסגור סניפי בנקים רבים עלולה להיות חשודה. אולי הוא פוחד מריצה של הציבור להוציא את חסכונותיו? היה מקום לעשות הסדרים ומניעת התקהלות. סגירת סניפי בנקים מריחה גרוע, מקוממת. 


המכה השביעית היא כי אין ממשלה נבחרת בפועל, לא ברור מתי ואם תקום ממשלה חדשה ומה יהיה הרכבה. הכנסת אינה מתפקדת, ועדות הכנסת טרם קמו, לכן אין תקציב מאושר שהיה מאפשר הזרמת הון לצורכי חירום לייצוב המשק. זהו תוהו ובוהו שיצרו המתקוטטים בראש הפירמידה. 

האצטקים לא הבינו עד לרגע שנכחדו מהיכן באה המכה הגורלית. גם הציבור המסוגר בביתו וניזון משמועות ומחצאי אמיתות תמה מי יביא לחורבן הבית. האם זהו וירוס קורונה החמקן, אולי הפאניקה וההיסטריה שמא התרסקות עסקים ומשקי בית שטרם הטמיעו את עומק המשבר? ואפשר שאלה התוהו ובוהו שיפרוץ את הסדר הציבורי, הפקידות השבעה או הפוליטיקאים.