"על רקע חוסר הבהירות המשפטי והחסרונות שבקיום הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, הדרך הראויה ליישוב סכסוכים משפטיים המתעוררים בעקבות משבר הקורונה היא לא בהיצמדות לדין אלא באימוץ הליך גישור". כך אומר ל"מעריב" ד"ר אלעד פינקלשטיין, סגן דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומומחה לדיני חוזים ויישוב סכסוכים.
לדבריו, הסכסוכים החוזיים הנובעים ממשבר הקורונה (כמו ביטול תשלום דמי שכירות, הפרת הסכמי אספקה וכד') מאפשרים להגשים יתרונות רבים הגלומים בהליך הגישור.
"המאפיינים של חוסר אשמתם של הצדדים בסכסוך והרצון שלהם להמשך מערכת היחסים העסקית יאפשרו לצדדים לקיים שיח מעבר להיבט המשפטי הפורמלי. הצדדים, בסיוע המגשר, יוכלו לבנות מכנה משותף שיאפשר את יישוב הסכסוך ואת המשך היחסים בעתיד באופן מיטבי", הוא מסביר.
עוד מציין ד"ר פינקלשטיין כי בדרך זו אף ניתן יהיה לגבש פתרונות יצירתיים ויעילים מעבר לפתרונות האפשריים בשיח המשפטי. סגן נשיא הפקולטה תומך באימוץ הגישור כמנגנון מרכזי ליישוב סכסוכים הנובעים מהמשבר גם מבחינה חברתית.
לטענתו, אנשי משפט רבים המציעים ניתוחים מורכבים של תורת סיכול החוזה אינם מביאים בחשבון כי מדובר בהגנה חלקית בלבד למפר חוזה, בעוד שיקול הדעת נותר בידי בתי המשפט. השופטים יצטרכו להכריע בשאלות כמו האם הפרת החוזה נעשתה בנסיבות שהמפר יכול היה לצפותן בעת ההתקשרות, האם קיום החוזה בנסיבות שנוצרו הוא אכן בלתי אפשרי והאם מדובר בכוח עליון.
על רקע כל אלה ממליץ ד"ר פינקלשטיין בחום על מנגנון הבוררות. ההנחה היא שחברות ועסקים קטנים יבחרו בסופו של דבר ללכת בדרך זו על פני פתרון הסכסוך בבית המשפט.