"האמון המעורער של הציבור במערכת המשפט לא התחיל היום, זה לא חדש, הוא החל בנקודה מוקדמת יותר", אומר עו"ד בני כץ, ששמו נקשר בכמה מהפרשיות הידועות בעולם הפלילי, בין היתר חשיפת פרשת רונאל פישר (כעורך דינו של אלון חסן), רות דוד ורפ"ק ערן מלכה. "הסיפור הוא שמערכות גדולות עם אנשים טובים בתוכן בוחרות להגן על הארגון. הרי מקס ובר אמר בזמנו שהתפקיד הכי חשוב של הארגון הוא לשמור על הארגון. רק חבל שהם עושים את זה בצורה לא נכונה".

כץ מספר שכשחשף את פרשת רונאל פישר נשמטה לו הלסת, "לא רציתי להאמין לדבר הזה, ואלו גם היו התגובות שלי בפגישה הראשונה. לאט לאט מגיעות ראיות ואתה מבין שיש דברים שלא נחקרים".

עועו

איך אתה מסביר את הארגון עם האנשים הטובים ואת מה שאתה מגלה?
"תראי, אנחנו מבינים את זה, המשטרה והפרקליטות הם גופים שמותקפים הרבה פעמים במניפולציות שקריות, על ידי אנשים נבזיים, שכל מטרתם היא להסית. קל להסית את הציבור, קל לרכוב על יסודות העבר שלו, קל לרכוב על מקום גזעני. מגיעים חברי כנסת, שרים, מניפולטיביים ועסקנים אחרים, שמסיתים נגד המשטרה והפרקליטות מהבוקר ועד הלילה. דיברתי על זה כמה פעמים עם שי ניצן, אדם מוערך מאוד ואחד הישרים שאני מכיר, והיו לנו חילוקי דעות קשים. בזמן הפרשה ההיא הייתה טענה גם של הפרקליטות וגם של המשטרה שהכל נעשה כדין, בעוד במערכת חלק מהאנשים עשו מניפולציות מטורפות גם על בית המשפט וגם על הפרקליטות".

ועדיין אין מישהו אובייקטיבי שבודק מה נחקר ומה לא נחקר.
"הדרך של הפרקליטות להגן על הארגון היא לטאטא מתחת לשטיח, להשקיט, לא לענות. המהומה שקיימת היום נבעה כתוצאה מהתרבות הארגונית. אני מבין את המהומה ואת חוסר האמון של הציבור שמשתתף בחגיגה. הציבור לא הבין למה רות דוד לא עמדה אז לדין. כיום רות דוד עומדת לדין, ואם היא תורשע היא תלך למאסר בפועל, יש נגדה אישומים מטורפים".

ומה על הילה גרסטל?
"אני חושב שהיחס שלו היא זכתה מהפרקליטות הוא אכזרי. פרקליטות לא יכולה לעבוד בחוסר אמון, היא צריכה להקים ועדת חקירה וועדת בדיקה שתחשוף את כל מה שקרה ולהסיק את המסקנות. זה לא קרה, ושם התחיל הנגע ולא עכשיו".

אי אפשר להתעלם מהדברים גם בהקשר של המשפט של ראש הממשלה.
"ראש הממשלה לקח את זה כמינוף, השתמש בדוברים ברדיו ובטלוויזיה שמדברים שטויות ברמה שאני נחרד. כשאתה משקר, המון פעמים אנשים כבר חושבים שאתה מדבר אמת. איך אפשר לומר שמנדלבליט הוא שקרן ופושע. יועץ משפטי שהוא האדם הכי ישר עלי אדמות, לא יהיה פה יועץ משפטי כזה. זה מגוחך להגיד את זה, וההסתה נוראית. יש פה חלק גדול של הציבור שתשאלי אותו ויגיד לך שכולם מושחתים ונוכלים והפרקליטות במו ידיה מתוך כוונות טובות וטהורות ולא כוונה רעה יצרה את השד הזה".

אפרופו, עד כמה בעלי תפקידים מרגישים רדופים בעת הזאת?
"קודם כל זה בסדר וזה טבעי שאדם שיש נגדו חקירות ירגיש נרדף, אני שומע את זה המון. סובייקטיבית הם צודקים, אני מבין שראש הממשלה מרגיש נרדף וגם בני משפחתו, וסובייקטיבית הם צודקים, זה עוד חקירה ועוד חקירה. בסופו של דבר חקירת משטרה זה דבר קשה מאוד, זה תהליך מסובך, תהליך אגרסיבי, המשטרה אמורה לשבור אותך לגרום לך להבין שתאבד לא רק את השם שלך, אלא גם את המשפחה שלך. הם מקלפים ממך הכל ולא נותר לך אלא להודות או להיכנס למצב קשה של חרדות וחוסר ודאות. וחוסר ודאות זאת הסיטואציה הקשה ביותר לבני אדם להיות בה. זאת תחושה קשה מאוד, ולכן צריך ליווי צמוד כל הזמן".

בין משפט לכדורסל

הליווי הצמוד שעו"ד כץ מדבר עליו הוא חלק מהאסטרטגיה שבה הוא ומשרדו נוקטים. בניגוד לעורכי דין שמחפשים את הטקטיקה, כץ מאמין שכדי לנצח צריך אסטרטגיה, תורת המשחקים, או כמו שהוא מתאר בספר שכתב וייצא לאור בקרוב, הכנה למשפט היא בדיוק כמו הכנה למשחק כדורסל. "כשהייתי ילד שיחקתי כדורסל וזה לימד אותי הרבה מאוד דברים: התמדה, מלחמה, מאבקים לטווח ארוך, כדי לנצח צריך להכיר את 'האויב'. כשקבוצת כדורסל מתאמנת חודשים לקראת משחק חשוב, אחד הדברים שעושים הוא למידה של היריב, את התרגילים שלו, את העבר שלו, את דרך הוכחת הדברים שלו, עושים הכנה מנטלית למשחק עצמו. כשאתה מופיע מול שופט, אתה צריך להכיר את השופט. יש לנו היום נתונים ומערך מחקר שכשאנחנו מופיעים מול שופט אנחנו יודעים בדיוק מי הוא וגם מי התובע. השיטה שלנו היא להכין את עצמנו לא רק למהלכים שאנחנו הולכים לעשות, אלא גם לתגובה בצד השני. תורת המשחקים בסוף מושתתת על תגובות ותגובות שכנגד".

עד כמה שופטים מוטים, אם בכלל?
"זה הטבע האנושי. כל שופט הוא אחר, הוא בא עם האג'נדות שלו וההטיות שלו. בפסיכולוגיה ישנה בעיה גדולה מאוד עם כל העניין של שיפוט. מכיוון ששיפוט נעשה בידי בני אדם, ובעצם השיפוט כולו מתבסס על תנאים של חוסר ודאות, שופט לא יודע מה היה במקום. בני אדם הם בני אדם ומשפט לעולם לא יכול להיות מתמטיקה. אגב, ההטיות האלה של השופט הן בניגוד לרצון שלו להימנע מהן, הן יכולות לבוא מילדות או מעמדה פוליטית ואי אפשר להתעלם מכך. עשו הרבה מאוד מחקרים על זה בארה"ב, כולל מחקר ענק שעשו על שופטים פדרליים במיסיסיפי בשנת 1989, שם גילו ששופטים הם הראשונים שנתונים בצורה חריפה להטיות".

בעברך היית ראש מחלקת חקירות במשטרה, אתה מרגיש את היתרון בעבודה מפני שהגעת משם? אתה רואה בעייתיות בהתנהלות המשטרה?
"אני מכיר את המשטרה ומאוד אוהב את המשטרה ואת האנשים. ישרים והגונים, גם אם יש אחד שסרח, בסוף המשטרה עושה עבודה מהימנה ואובייקטיבית כמיטב יכולתה. אבל יש לה הרבה מאוד בעיות: חוסר כוח אדם משווע, מבנה ארגוני לקוי, מבנה ארגוני שלוקה הרבה פעמים בחוסר תכנון, כתוצאה מכך שחיקה, טיפול לא יעיל, עומס על ראשי מחלקות. עם כל הכבוד ללהב 433, מי שבסופו של דבר עושה את העבודה הקשה אלה התחנות. אם אתה לא נותן לתחנת נתניה, כפר סבא וכיוצ"ב 30 ניידות פעילות באותו זמן, אלא מפעיל שלוש־ארבע ניידות במקרה הטוב - וניידת אחת משמשת גם כתחבורה - אתה נמצא בתת־יכולת. בקורונה הוציאו את כל השוטרים מהתחנות. הייתה נוכחות מדהימה בשטח, אבל כתוצאה מזה יש עיכובים מטורפים בחקירות. שירותי המשטרה נפגעו ברמה שאין לתאר. השוטרים לא אשמים, הם לא מנהלים את הארגון, הם עושים מה שאומרים להם, חלקם עובדים המון שעות, חלקם אפילו בתנאים לא משהו. ובסוף אנחנו, הציבור, מקבלים שירות רע וזאת הבעיה הכי גדולה".

עו''ד בני כץ (צילום: ללא)עו''ד בני כץ (צילום: ללא)

מטר מהלקוח

בניגוד לטכניקות האולד סקול של עריכת הדין שבהן משרדי עורכי הדין נכנסים לעובי התיק רק לאחר שמוגש כתב אישום, כץ דוגל בשיטה שלמד ממומחי משפט בארה"ב, ללוות את החקירה מהרגע הראשון שלה ולהימנע עד כמה שאפשר מלהגיע למשפט - ממשפטים בארץ ועד לעבירות "צווארון לבן" שאותן הוא מלווה בחו"ל.

"אם נחקר שלי נמצא בחקירה אני אהיה בחוץ, אני עדיין לא יכול להיות בחדרי חקירה וזה קריטי לשנות את החוק. אבל הוא יוכל לצאת החוצה ולהתייעץ איתי כל הזמן, ויחידת החקירות תדע שהיועץ שלו נמצא מטר ממנו. זה השלב המוקדם בחקירות ענק, שלוקחות שנים, שצריך לבנות בהן את האסטרטגיה, להבין את הכשלים והמכשולים, אם אתה יכול לאסוף ראיות בצורה חוקית זה המקום הנכון, כשהברזל הוא חם ולא ארבע או חמש שנים אחרי. הדגש שאנחנו שמים על ליווי בחקירה הוא פי מיליון מאשר על החקירה עצמה".

דיברנו על הטיות שוטרים, זה קורה גם במשטרה שמנסה לחזק ראיות?
"יש תחושה שהמשטרה מסמנת מטרה ורוצה לחזק את הראיות, שזה נכון מכיוון שזה בדיוק האופי האנושי. צריך להבין את זה. חוקרי משטרה ואנשים שחוקרים מטעמה הם אנשים מצוינים, אבל המשטרה לא באמת רוצה לגלות את האמת, התפקיד שלה זה לחזק ראיות. מה קורה מבחינת הטיות? החוקר מאמץ אליו את כל הדברים שמחזקים את התיאוריה שלו ודוחה את כל הדברים שלא, ולכן הליווי בחקירה חשוב. זה קריטי. אנחנו רוצים לצפות לאוטופיה של גילוי האמת, אבל זה לא קיים".

ועדיין אתה סבור שעדיף לא להגיע למשפט.
"יש הרבה מקרים שהחקירות הולכות לכיוונים לא נכונים. ברגע שהדברים מגיעים לבית משפט, זה מאוחר מדי. מה זה כתב אישום? זה עיגון. שופט מקבל עשרה עמודים שבהם כבר קוראים לאדם נאשם, שם כתוב איפה הוא חטא. צריך לעבור הרבה מאוד מסננות עד שחותמים על כתב אישום, כלומר ההבנה של השופט, עוד לפני שהתחיל המשפט, היא שאם החומר עבר כל כך הרבה מסננות, ייתכן שיש פה משהו. עם המסקנה הזאת אתה מתחיל את המשפט. אין פה רוע ושחיתות, יש פה אופי אנושי שצריך ללמוד אותו ולהתמודד איתו".

מושפעים מהתקשורת

עד כמה המשטרה באמת מושפעת מהתקשורת?
"קציני משטרה הם כמו שופטים: תקפת אותם באופן אישי, תקפת את הארגון ותקפת את הכבוד שלהם כמשרתים את הארגון. בסוף אנחנו מתעסקים עם בני אדם, והפסיכולוגיה היא חלק חשוב שצריך להבין אותו ולפעול לפיו. בסוף זה גם בא לידי ביטוי בעיתונות. אם תתקוף עיתונאי, זה ייתן לו מוטיבציה לפרסם הרבה פעמים דעות נחרצות ולהילחם על העמדה שלו והאמת שלו. ומי רואה בסופו של דבר את התקשורת? שוטרים, שופטים - ומי שיספר לי שזה לא משפיע עליהם מתעלם מהמציאות או שהוא לא אומר את מה שהוא באמת מרגיש".

מה דעתך על הקונספירציה או לא בפרשת רומן זדורוב?
"מעט מאוד אנשים מכירים את העובדות בתיק ראש הממשלה או להבדיל, במקרה של רומן זדורוב, למעט מה שמשדרים עליהם. שופטים לא מתראיינים על הפרשה וכמו בכל תיק, יש לפעמים גם טעויות וגם מחדלים. אבל הטעות במקרה של פרשת זדורוב היא שבמקום לשתף פעולה, אף אחד לא מדבר בתקשורת, מבחינתם זה יהיה לשתף פעולה עם אנשים שבאים לתקוף אותם. לכן מתקבלות כתבות לא מאוזנות שאיתן מתחילות תיאוריות הקונספירציה. ואם אין לך אמון בפרקליטות ובבתי המשפט, אז אנשים הולכים ברחוב וחושבים שהוא זכאי, על סמך מה? כתבות? חוות דעת? בסוף צריך לסמוך על המערכות שהן פוסקות כמו שצריך, אף שיש טעויות ויש מיליון דברים שצריך לתקן במערכות האלה, אני עדיין לא רואה שזה קורה".

אי אפשר בלי מילה על פרשת אלון חסן.
"אני כל כך מצטער שהוא לא זוכה, זאת טעות. אין שום החלטה אחרת שיכולה להתקבל בתיק של אלון חסן, אין. הוא זכאי לכל ההערכה. אפשר לחלוק על האופי שלו, על הדיבורים שלו, אפשר לאהוב אותו ואפשר לא, אבל הטלטלה שהוא עשה ואומץ הלב שהיה לו לעשות זאת מזכים אותו בעיניי כראוי לפרס ישראל, ואני לא מגזים. הוא יכול היה לבחור בדרך קלה ושקטה ולחזור לעולם שלו, והוא בחר לא".