בראש הדירוג העולמי ניצבת סינגפור ואחריה דנמרק, שווייץ, הולנד, הונג קונג ושוודיה. בתחתית הדירוג ממוקמות ירדן, דרום אפריקה, קרואטיה, מונגוליה, ארגנטינה ו־ונצואלה, המדורגת אחרונה.
עוצמת המשק הישראלי מתבטאת בדירוגה במקום הראשון בסעיף יצוא שירותי הייטק, בדומה לשנה שעברה. גם בסעיף השקעה במו"פ (מחקר ופיתוח) כאחוז מהתוצר ניצבת ישראל בפסגה. בסעיף ההוצאה הציבורית על חינוך (כאחוז מהתוצר) נמצאת ישראל במקום השלישי.
מנגד, הדירוגים הנמוכים מתבטאים במקום ה־48 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (ירידה של שני מקומות), במקום ה־54 בגירעון הממשלתי (49 בשנה שעברה) ובמקום ה־52 בדירוג יוקר המחיה, ללא שינוי לעומת 2019.
במכון המחקר IMD מציינים שישראל צריכה להתמודד בשנים הבאות עם האתגרים הבאים: שיקום הכלכלה לאחר משבר הקורונה, הורדת מספר המובטלים, צמצום הגירעון הממשלתי, תמיכה במגזר העסקי לטובת חזרה ליעילות והגדלת הפריון במשק.
"המגזר העסקי מתייצב בפני אתגרים היסטוריים יוצאי דופן בחומרתם", אמר ל"מעריב" נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין. "באיזון הרצוי בין זכויות העובדים והגנות הצרכנים יש להטות את הכף לטובת חופש הפעולה במגזר העסקי".
"טעות חמורה היא לחשוב שיש מקום להפרדה בין האינטרס של הצרכנים לבין האינטרס של המגזר העסקי, שהוא זה שמייצר את מקומות העבודה", הוסיף לין והזהיר: "אם לא נדע להוריד את רמת האבטלה ולייצר מקומות עבודה חדשים, לא יהיה לצרכנים כוח קנייה".