בחודש יוני היו אמורים להתקיים בכמה ערים ברחבי הארץ מצעדי הגאווה, המרכזי והססגוני בהם הוא זה הנערך בתל אביב. בשנה שעברה הוא משך אליו רבע מיליון משתתפים. השנה אמור היה להתקיים בעיר המצעד ה־22 למניין המצעדים, אך הקורונה שינתה את התוכניות. המצעד בוטל, ובעלי העסקים, שחיכו בכיליון עיניים לעשרות אלפי התיירים שהיו מגיעים לעיר־ללא־הפסקה לקראת המצעד, לא יוכלו ליהנות מההכנסות היפות שהיו זוכים להן מהקהל הרב, ובעיקר מהתיירים.

האגודה למען הלהט"ב פרסמה את "המדד העירוני הגאה", שבדק אילו מהרשויות המקומיות קידמו הכי הרבה את צורכי הקהילה בשנה החולפת. באופן לא מפתיע, תל אביב ניצבת בראש המדד.

"כבר די הרבה שנים התחילו לשמוע על אירועים הגאווה שלנו בכל העולם, והחלו להגיע הרבה מאוד תיירים, חלקם להט"בים, חלקם לא", אומר איתי פנקס־ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם מרצ ומחזיק תיק הקהילה הגאה. "קרוב ל־30 אלף תיירים היו מגיעים לתל אביב כשבוע לפני המצעד. אלה אנשים שבאים ליהנות, לאכול, לטייל ולבלות, וזה השפיע לטובה על עסקים רבים: מסעדות, בתי מלון, חנויות ועוד. מצעד הגאווה זה עוד משהו שהקורונה דפקה, ותיירות בכלל לא קיימת עכשיו. אני שומע מבעלי העסקים בתל אביב כמה הם היו מחכים למי שהיו מגיעים למצעד הגאווה, כמה היו מרגישים את זה ברחובות. זה לא 30 אלף תיירים שהיו מתפזרים בכל רחבי הארץ, אלא הם היו מתרכזים בעיקר בתל אביב, שוהים בתל אביב, אוכלים בתל אביב. היית גם רואה את הניסיון של בעלי העסקים למשוך את החבר'ה האלה. הם היו תולים דגלי גאווה בכניסה לעסקים שלהם. בכל שנה הם היו מחכים לזה".

איתי פנקס־ארד, מחזיק תיק הקהילה הגאה בעיריית תל אביב (צילום: ינאי יחיאלי)איתי פנקס־ארד, מחזיק תיק הקהילה הגאה בעיריית תל אביב (צילום: ינאי יחיאלי)

מה צפוי השנה?
"השנה האירועים יהיו מצומצמים. כרגע, בגלל המצב, אנחנו לא יכולים לעשות מצעד. נקיים כמה אירועים, חלקם דיגיטליים, ואילו ב־28 ביוני מתוכננות עצרות בתל אביב, בירושלים, בבאר שבע ובחיפה, שיתקיימו בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. אם התנאים יאפשרו, נקיים מצעד בסוף הקיץ או בתחילת ספטמבר, אבל זה כאמור תלוי במצב המגיפה ובהוראות שיהיו. אלה דברים שמשתנים מרגע לרגע, ואי אפשר לדעת".
לפי הערכה, תייר גאה נהג להוציא בממוצע כ־245 דולר ביום שהייה בישראל, כ־140% יותר מהתייר הממוצע. התיירים שהגיעו לקראת המצעד היו כוח קנייה אדיר, ונהנו מהם הן בתי המלון בעיר והן בעלי נכסים שהשכירו דירות לתקופות קצרות, בין היתר ב־Airbnb. "כשבוע לפני מצעד הגאווה, היו בתי המלון שלנו בתל אביב מפוצצים בזוגות ובחבורות של גייז", מתאר ליאון אביגד, מייסד ומבעלי קולקציית מלונות "בראון".

ליאון אביגד, קולקציית מלונות ''בראון'' (צילום: ניר סטולו)ליאון אביגד, קולקציית מלונות ''בראון'' (צילום: ניר סטולו)

"המלונות היו הופכים להיות צבעוניים וכיפיים. גם המון חברות מסחריות היו שוכרות מקום במלון ועורכות אירועי גאווה לעובדיהן. היו סדנאות, קוקטיילים ומסיבות גם לקהל הרחב וגם לקבוצות ספציפיות בתוך הקהילה. התפוסות היו בשמים, האורחים היו מעריכים כל פינוק שנותנים להם. היינו מכינים בברים קוקטיילים מיוחדים לגאווה, ואילו בבוקר יום מצעד הגאווה היינו עושים ארוחות בוקר מיוחדות, והלובי בבתי המלון היה הופך ללובי מסיבתי, עם דגלים. אלו היו שבועיים של קרנבל כיפי, וכל העיר תל אביב הייתה מקושטת לקראת המצעד. זו הייתה תקופה סופר־רווחית, בתי המלון היו מפוצצים. אלה גם אורחים שאוהבים להוציא כסף".

עד כמה הצבעוניות הזאת חסרה השנה?
"זה חסר מאוד. זה חלק מהדיכאון של תקופת הקורונה. אנחנו רוצים לחזור לארח. בינתיים אין אורחים מחו"ל, אין מצעד הגאווה. מקווים שאולי החגיגה תחזור אחרי הקיץ".

נשף מסיכות

"השנה אין מצעד גאווה, אבל בכל זאת הוצאנו מהדורה מיוחדת של מסיכת קורונה של הסנטר בצבעי הגאווה", מספר אלכס קפלן, מנהל השיווק של דיזנגוף סנטר בתל אביב, מרכז קניות שהתיירים לא היו פוסחים עליו. "יש לנו שתי מכונות אוטומטיות למכירת מסיכות. כל המלאי הראשון שהזמנו כבר נמכר, ואמור להגיע מלאי חדש".

לדברי קפלן, דיזנגוף סנטר היה מאז ומתמיד בית חם לקהילה הלהט"בית בתל אביב. "וגם זכה להיות העסק הראשון במדינת ישראל שזכה לתו הגאה, סימון לעסקים התומכים בקהילה הגאה ודוגלים בשוויון ללקוחות ולעובדים. הדבר הזה מאפשר להרבה מאוד קהל מתוך הקהילה, ולאו דווקא קהל תל אביבי, להגיע לסנטר ולהרגיש פה הכי נוח שיש. יש פה כמה חנויות שפונות במובהק לחברי הקהילה, יש פה גם מנהלת חנות שהיא דמות מוכרת ואהובה בתוך הקהילה. גם חדר הכושר שנמצא בסנטר אהוד מאוד על הקהילה. בשנה שעברה למשל חנכנו גם שירותים ללא מגדר שפונים לקהילה. כחלק משיתוף הפעולה הקבוע של הסנטר עם עיריית תל אביב גם אפשרנו למרכז הגאה לקיים אירועים שלו בסנטר ללא תשלום, ואף תמכנו בהם".

מה היה קורה אצלכם בסמיכות למצעד הגאווה?
"בשנה שעברה, למשל, היו אצלנו הופעות. הכנו 7,000 דגלי גאווה וחילקנו אותם במתנה לכל מי שבא וביקש. הפדיונות גדלו בימים שלפני המצעד, היו מאות, ולפעמים אלפים, של אנשים ותיירים שנכנסו לסנטר ורכשו מוצרים מתחומים שונים, ובראש ובראשונה בתחום האופנה. גם כל תחום השייקים ומשקאות הבריאות עבד מצוין, היו אפילו כאלה שעשו מנוי יומי ושבועי לחדר הכושר. יצא לנו לארח בשנים האחרונות פופ־אפים של מעצבים שפתחו במיוחד לשבוע הגאווה, עם קולקציות שפונות לקהל הלהט"בי".

קפלן מגדיר את התקופה שלפני המצעד כ"שבוע שמח, צבעוני, עם אווירה טובה. לפני כל מצעד היינו מקשטים את הסנטר, גם החנויות עצמן היו מתקשטות לקראת שבוע הגאווה, וחלק מהמותגים אף היו מוציאים פריטים לשבוע הגאווה. היינו גם מחליפים את הליין־אפ של השירים לשירים שחביבים על הקהילה, הרבה יותר דיסקו ודברים של אייטיז. אנחנו גם תמיד פתוחים לכל יוזמה שמגיעה, גם כיוזמה פרטית וגם כיוזמה ממסדית שקשורה לקהילה".

עד כמה המצעד חסר השנה?
"קודם כל, זה חסר כי זאת חגיגה. אנחנו מחפשים בתל אביב סיבות לשמוח, ומהבחינה הזאת איבדנו סיבה לשמחה. השנה זה עצוב במיוחד כי אנחנו בתקופה פחות כיפית בגלל הקורונה, תקופה שגם ככה קשה לעסקים".

"שבוע לפני המצעד כבר היו רואים את הנוכחות של התיירים המגיעים לקראת האירוע", אומר תמיר רפאלי, המנהל זה 18 שנים את מסעדת "חצר גולדמן", הממוקמת על הטיילת בגבול יפו־תל אביב. "היה פה קהל מכל העולם, תמיד ידענו לקבל אותם ולחבק אותם. היינו תולים את דגל הגאווה. תמיד המסיבה הגדולה של מצעדי הגאווה הייתה מתרכזת בגן צ'ארלס קלור, והמשתתפים במצעד היו גולשים לכיוון שלנו".

תמיר רפאלי, מסעדת ''חצר גולדמן''  (צילום: אלון ארנון)תמיר רפאלי, מסעדת ''חצר גולדמן'' (צילום: אלון ארנון)

השנה הם אינם.
"תיירים בכלל, ולא רק אלו המגיעים לרגל המצעד, היו מכניסים מבחינה כלכלית, בייחוד לתל אביב, שהיא עיר תיירותית. התיירים היו באים ליהנות, היינו מרגישים אותם, הפדיון היה עולה. אין ספק שהם היו תרומה למערכת הכלכלית פה. עכשיו כל התיירים אינם, השמים די סגורים, וכתוצאה מכך גם אין מצעד. אנחנו מקווים שבשנה הבאה זה ייראה אחרת, שהשמיים ייפתחו ונחווה פה תנועה תיירותית ערה יותר. אנחנו מתגעגעים לכל התיירים, הם ממש חסרים לנו. אבל אנחנו אופטימיים מאוד. אני מקווה שאולי עוד ב־2020 נראה תנופה של תיירים".

השנה אולי אין מצעד, אבל יש שיר גאווה רשמי שיעביר, לדברי יוצריו, מסר של אהבה שוויונית לכל בית ובית ברחבי הארץ. יובילו אותו סטטיק ובן אל, יחד עם נסרין קדרי. הקליפ שילווה את השיר מתמקד במגוון המיוחד המאפיין את הקהילה הגאה. באמצעות קהילות פייסבוק, בשיתוף המרכז הגאה של עיריית תל אביב־יפו, הקליפ יהיה שיר הלל לפסיפס הייחודי של קהילת הלהט"ב, על ענפיה השונים. ״פייסבוק שמה לה למטרה לתת לכל אחת ואחד את הכלים לבנות קהילות על גבי הפלטפורמות שלנו ולקרב בין אנשים", אומר טום לסטר, יו"ר התא הגאה בפייסבוק ישראל, "קהילות הלהט"ב הן חלק אינטגרלי מפייסבוק, ומכאן החשיבות שאנו רואים ביכולת שלנו לאפשר לגוונים השונים של הקהילות להיות אותנטיים ולהשמיע את קולם. דרך שיתוף הפעולה עם עיריית תל אביב־יפו והקהילה הגאה אנחנו רוצים לתת קול ובמה למגוון הקהילות ולהוציא אותן בגאווה החוצה אל מעבר למרחב הווירטואלי".

אם בשנים שעברו יכולנו לראות חברות מסחריות שונות שנותנות חסויות למצעד הגאווה ולאירועים המתקיימים במהלך שבוע הגאווה, אז השנה, כאמור, בגלל הביטולים של אירועי מצעד הגאווה בשל המגבלות והשמירה על ריחוק חברתי, ישנן חברות המוצאות דרכים אחרות לציין את היום הזה.

מצעד הגאווה בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)מצעד הגאווה בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)

בשלוש השנים האחרונות, השתתפה eBay כנותנת חסות במצעדי הגאווה שהתקיימו בתל אביב. השנה יקיים מרכז הפיתוח של eBay בישראל אירוע מקוון ראשון מסוגו, ב־23 ביוני, בשיתוף ארגון LGBTech להעלאת המודעות לחשיבות של גיוון ושילוב חברי קהילת הלהט"ב באקוסיסטם הטכנולוגי בארץ. במסגרת האירוע יוכלו גולשים מכל הארץ לצפות בראיון אחד על אחד, שיועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של מרכז הפיתוח, בהשתתפות ברדפורד שלהאמיר, סגן נשיא חוויית לקוח, העומד בראש המיזם eBay for Charity והמנהל הכללי של eBay ניו יורק, הנמנה עם חברי הקהילה. הוא ישתף את הצופים בעולמו ובתובנותי כבכיר בחברה. את הראיון תערוך ביאנקה לואיס, שנמנית עם 30 המנהלות הגאות המובילות בקהילה.

"על אף ביטול האירועים ההמוניים של חודש הגאווה, תציין חברת eBay ישראל גם השנה את מאבקה של קהילת הלהט"ב למען שוויון זכויות בכל תחומי החיים", אומר ישי פרוינד, מנכ"ל eBay ישראל. "עבורנו שוויון הזדמנויות ותמיכה בקבוצות מיעוט ניצבים בבסיס ההקמה של החברה וחלק מהאג'נדה העסקית שלה. אנו מאמינים בקידום ערכים של אומץ ופרו־אקטיביות ובכך שכל אחד וכל אחת, ללא הבדלי דת, גזע ומין, יכולים להיות מי שהם בכל מקום, ובטח גם ב־eBay. חרף הנסיבות המיוחדות, השנה בחרנו להמשיך ולקדם ערכים אלה באירוע מקוון, הפונה לכל בן ובת קהילה שמעוניינים להיות חלק מהאקוסיסטם הטכנולוגי במדינת ישראל ובכך לקדם את מעורבותה ושילובה של קהילת הלהט״ב בקהילה הטכנולוגית".

גם חברת ההייטק Cybereason החליטה לציין את חודש הגאווה בדרך מקורית. באמצעות עריכת פאנל בסגנון "סליחה על השאלה", שהתקיים לפני כשבוע ב"זום", השיבו נציגי איגי, ארגון הנוער הגאה, ביהם נציגים מהמגזר הדתי ומקהילת הטרנס, לשאלות ששלחו העובדים, סיפרו את סיפורם האישי ודיברו על הפעילות הנערכת לליווי של בני נוער שמתלבטים בנוגע לזהותם המינית והמגדרית. כמו כן, בימים אלה עובדת Cybereason על תוכנית הכשרה ייחודית להייטק לקהילת הטרנס, שתסייע לאנשים ללא רקע מקצועי לקבל סט הכשרות בסיסי שישפר את סיכוייהם להיכנס לתפקידים התחלתיים בעולם ההייטק. "הפעילויות בנושאי שוויון, גיוון וסובלנות לאחר הן ביטוי של אחד מחמשת ערכי היסוד של החברה - uBu (במובן: You Be You) - שמעודדים עובדים ועובדות מכל קבוצות האוכלוסייה להרגיש חופשיים להיות מי שהם ולהביא את הייחוד שלהם לעבודה", אומר ליאור דיב, מנכ"ל ומייסד החברה.

גם השנה, אף שאין מצעד, אי אפשר לפסוח על מוצרים שונים ברוח הגאווה, שהיו צצים בכל שנה לקראת האירוע. אספני המצתים, למשל, יוכלו השנה להוסיף לאוסף שלהם מצת מיוחד של המותג האמריקאי ZIPPO, הנושא את הכיתוב "אהבה היא אהבה" על רקע צבע הדגל המפורסם בצבעי הקשת. ואילו וודקה אבסולוט, התומכת בקהילה הגאה עוד משנות ה־80 המוקדמות באמצעות שיתופי פעולה שונים, צובעת גם השנה את מדפי החנויות והברים בישראל עם ABSOLUT RAINBOW, מהדורה מוגבלת וייחודית בתפוצה עולמית, בהשראת ששת צבעי דגל הגאווה, המוצגים על גבי הבקבוק. כמו כן המותג אבסולוט משיק פרויקט ייחודי: ABSOLUT RAINBOW COMMUNITY. כחלק מהפרויקט, ובשיתוף מרכז התעסוקה הטרנסי במרכז הגאה, יוענקו לחברים בקהילה הטרנסית קורסים מקצועיים במגוון תחומים לבחירתם, במטרה להעניק להם כלים חדשניים להרחיב את הכשרתם התעסוקתית ולרכוש ידע מקצועי רלוונטי. מותג האופנה LEVIS השיק קולקצייה מיוחדת לרגל חודש הגאווה, שהמסר שלה מעודד יצירת שינוי חיובי ומלחמה באפליה. גם המותג "ז'אן פול גוטייה" השיק בושם מיוחד לרגל האירועים.

"המגזר העסקי עדיין נמצא די מאחור בכל מה שקשור בתמיכה בקהילה", מסכם פנקס־ארד, "בהחלט היה שינוי גדול, זה לא מה שהיה פעם, שבקושי היה אפשר להשיג איזושהי חסות קטנה של מותג אלכוהול, אבל עדיין אי אפשר לומר שהמגזר העסקי יישר קו עם החברה הישראלית בקטע הזה. לרוב המגזר העסקי עדיין אין שום קשר לקהילה הגאה. אבל יש כאלה שנכנסו  - ובגדול. והפוטנציאל עוד עצום".