באחד מזיכרונות ילדותי המוקדמים, אני צועדת בגיל 6 או 7 עם אבא שלי בתוך חדר כספות ענקי של אחד הבנקים הגדולים בחולון. בידו של אבי יש שקית גדולה ותיקיית מסמכים, וכשאנחנו עוברים את השומר ומחפשים את המפתח הקטן המתאים בצרור הענקי שלו, אני שואלת אותו "מה יש בשקית?".

"משהו של סבתא", הוא ענה. בדיעבד הבנתי שהיו אלו כמה תמונות, מסמכים ותכשיטים - לא יקרים כל כך, אבל בעלי ערך סנטימנטלי - שסבתי, שגרה בזמנו בדירת קרקע, לא רצתה להשאיר בבית. מאז ועד שנתקלתי בחדר הצף של בריקסטון, לא כל כך נתקלתי בכספות, אולי רק בסרטים.

נתחיל מהסוף: משבר הקורונה גרם לכך שקרוב ל־40% מהצ'קים חוזרים. זהו גידול של כמעט פי חמישה, בהשוואה למצב שהיה לפני משבר הקורונה. כתוצאה מכך, בעלי עסקים רבים ובעלי מקצועות נרתעים מלקבל צ'קים ומבקשים תשלום בכסף מזומן, מה שגורם ליותר ויותר אנשים לחפש אלטרנטיבות - ואם חשבתם לרגע על צמד המילים "מתחת לבלטות", אתם ללא ספק מבוגרים מספיק.

עו"ד דביר אינדיג, בעל עבר ביטחוני עשיר ומנכ"ל מתחם הכספות "בריקסטון", מספר שיש גידול של כ־25% בפניות לכספות פרטיות בתקופת הקורונה. "אנשים הבינו בתקופה האחרונה שמטעמים שונים יהיה קל יותר להתעסק עם מזומן. ואגב, אף שלכספות יש מעין הילה של אלפיון עליון, זה נגיש מאוד לקהל הרחב ולאדם הסטנדרטי, שחושש, ובצדק, לשמור דברים יקרי ערך בבית".

דביר אינדג (צילום: מורג ביטן)
דביר אינדג (צילום: מורג ביטן)

מי הלקוחות שלכם?
"לעתים זה קבלן, לעתים זה אינסטלטור. זאת גם יכולה להיות גברת שרוצה לשמור על התכשיטים שלה במקום בטוח, מעמד בינוני ממוצע".
נתון מטריד שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראה כי בשנת 2018 נפרצו קרוב ל־5% מהבתים בישראל. הנתונים של 2019 טרם פורסמו, אך בהחלט ניכרת עלייה בעבירות הרכוש בשנים האחרונות. "כספת בבית זה פתרון רע מאוד", אומר אינדיג, "אם יש לך כספת בבית זה אומר שיש סיבה לפרוץ לך. יכול להיות שזה ייקח שנה, שנתיים, חמש, אבל בסופו של דבר זה יקרה. תביאי בחשבון שכשיש לך כספת בבית, השאלה היא לא אם יפרצו לך, אלא מתי יפרצו לך".

מה הייחוד במתחם הכספות?
"זהו חדר הכספות הצף היחיד בישראל, ואולי גם במזרח התיכון. חדר כספות צף, משמעותו חדר שאינו יושב על קרקע, הוא מוגבה מהרצפה במטרה למנוע חדירות, ומוחזק בידי 120 טונות של קונסטרוקציית פלדה ובטון, יחד עם עמודי התווך של הבניין. זהו חלל מאובטח שנבנה במשך כמה שנים, והוא יחיד מסוגו בארץ".

ובעצם במה הוא שונה מחדרי הכספות שאנחנו זוכרים מהילדות בבנק?
"בעשור האחרון לא נבנו חדרי כספות, בוודאי לא בבנקים. בשנה האחרונה נסגרים סניפי בנקים רבים, ומגמת הסגירה מתעצמת כרגע בגלל הקורונה. נוסף על כך האבטחה אצלנו שונה לחלוטין ממה שהיה נהוג בבנקים. נוסף למבנה הצף, יש שמירה 24 שעות ביממה, לכל לקוח יש קוד סודי ומפתח מכני, אבל כדי להגיע לשלב שבו הוא פותח את הכספת שלו, הוא עובר כמה סבבי אבטחה, זיהוי טביעות אצבע ותווי פנים, ואחר כך מגנומטר, שנועד למנוע העברת נשק, מה שבבנקים למשל אי אפשר היה לגלות. כל כוח האדם שלנו עובר בדיקת פוליגרף בכל שלושה חודשים, והוא מורכב מקציני ביטחון קרביים. כל הקב"טים הם מאבטחים ולוחמים לשעבר".

אילו דברים מוזרים אנשים מאפסנים בכספות?
"אנחנו כמובן בודקים במגנומטר, רק כדי למנוע העברת נשק, אבל אנחנו לא בייביסיטר של אנשים. אנחנו לא בנק, אלא האנגר של מחסנים מאובטחים מאוד. היה משעשע לראות לפני כמה שנים, בתקופת הביטקוין, שאנשים ביקשו לאחסן בכספת את הלדג'ר שלהם - הלוא הוא הארנק הדיגיטלי. האדם עבר מסחר חליפין למטבעות ואז לכרטיסי אשראי ובסוף, בפיק של הפסגה הטכנולוגית, למטבעות וירטואליים, ובכל זאת אין לו ברירה והוא צריך לשאת לדג'ר, אבל חייב לשים אותו בכספת, כי אם גונבים לך את המכשיר - כל הכסף הווירטואלי הלך. ושוב, זה מחזיר גם את הכסף הווירטואלי לכספות, כי אין ברירה".

אמרת שכספות בבית הם הדבר הכי מסוכן. מה הדין בנוגע לכספות במלון? אנחנו נוטים להשתמש בהן הרבה.
"עדיף לשים מתחת למזרן מאשר להשתמש בכספת במלון. זאת כמעט בדיחה, ואת הופכת את החיים של הפורץ לנוחים. כספות בבית, אגב, לא צריך לפרוץ, אלא מספיק לעקור אותן. לקוח שלי סיפר שהייתה לו בבית פעם כספת ששוקלת 100 קילו. במקום לפרוץ אותה, הגיעו עם טרקטור ועקרו אותה, תוך כדי שעשו נזקים בשווי של 100 אלף שקל לבית עצמו. 'הייתי צריך להשאיר אותה פתוחה', הוא אמר לי, אבל למד את הלקח".

דמי השכירות במתחם הכספות "בריקסטון" עומדים על 1,650 שקל בשנה, בהחלט לא תענוג שהוא נחלתם של עשירים בלבד, ואפשר גם לעשות מעין מנוי לכל החיים - תלוי עד כמה הרכוש שאתם שומרים יקר ערך או בעל ערך סנטימנטלי. במתחם במרכז תל אביב יש 2,500 כספות, ובחודשים הקרובים יקום מתחם כפול בגודלו בירושלים.