"לסגור קניון לוקח חמש דקות, להחיות אותו מחדש לוקח חודשים", אומר עמי אשכנזי, מנכ"ל קניון מרכז פנורמה בחיפה. זו הפעם השנייה בתוך חצי שנה שהקניונים ומרכזי הקניות השונים חווים סגירה כמעט מוחלטת של רוב העסקים הנמצאים בהם בעקבות הסגר והנחיותיו. נכון לעכשיו עדיין אין מועד מוגדר לפתיחה מחודשת של הקניונים, מה שמקשה עוד יותר על המצב הקיים. "התחושה שלי היא כמו של כל עם ישראל. תחושה קשה שלא כיף איתה, לא נעים איתה", אומר אשכנזי. "חבל לי וכואב לי על עסקים קטנים שלא ישרדו. זה לא רק מרכז פנורמה. זה כלל הקניונים שנמצאים במצב דומה".

ניסיון לחזור לשגרת בקניונים עם תום הסגר הראשון (צילום: אלון חכמון)

במרכז פנורמה פועלים כ־40 בתי עסק, רובם בתחום האופנה, שכרגע סגורים בשל ההנחיות. "כל יום פונים אלי בעלי העסקים. אני זמין להם 24/7 לכל שאלה וקושיה", אומר אשכנזי. "בסגר הראשון נתנו הנחות של כשלושה חודשי שכירות. גם עכשיו, בספטמבר, נתנו 40% הנחה בשכר דירה. נבחן את הדברים בנוגע לחודשים הקרובים. לפי המצב בשטח, נקבל את ההחלטה. בסגר הראשון והשני, שהם באותה שנת כספים, יפסידו בעלי הקניון מאות אלפי שקלים רק מההנחות שנתנו לבעלי העסקים. אבל זה כדי לעזור להם ולעשות מה שאנחנו יכולים כדי להקל עליהם. כולי תקווה שהקניונים ייפתחו כמה שיותר מהר ושנחזור למסלול תקין ושפוי".

עמי אשכנזי (צילום: יח''צ לימור כרסנטי)עמי אשכנזי (צילום: יח''צ לימור כרסנטי)


"אני מצפה מהממשלה שתשתף אותנו בהחלטות, שנבין כמה זמן לא נעבוד כדי שהסוחרים יידעו איך להתכונן. במצב הנוכחי כולם מרגישים תלושים", אומרת אסי ברגל־אוזן, מנכ"לית מתחם מול 7 שדרות. "אני חושבת שצריך לבנות תוכנית עתידית. כל עסק שמנוהל היום, יש לו תוכנית עסקית לפחות לשנה הקרובה. גם המדינה שלנו היא עסק שצריך לנהל, ולכן דרושה תוכנית מסודרת שתגאל אותנו מחוסר הוודאות הזה, שמאוד מקשה על ההתנהלות במתחם".

מה מצב העסקים במתחם?
"זהו מתחם פתוח שבו יש 40 עסקים, מתוכם פועלים עכשיו רק החיוניים, שהם כ־25%. ברמה הכלכלית אנחנו מיטיבים עם השוכרים בשכר הדירה, שהוקפא עבור אלה שאינם עובדים במשך תקופת הסגר. כמו כן, מפני שעכשיו, בימי הסגר, אין פה תנועה כמו בימים רגילים, אנחנו מיטיבים בהנחות בשכר דירה גם עם עסקים שכן עובדים. מי שעובד, ישלם שכירות מופחתת בהתאם לפדיון. המרכז רואה בעסקים שותפים לדרך ויסייע להם בכל דרך שיוכל, כפי שסייע במצבים דומים שאירעו, למשל בעת ההסלמות הביטחוניות באזור".

ברגל־אוזן מציינת כי בימים כתיקונם המתחם שוקק חיים ומושך אליו את תושבי עוטף עזה. "זהו מקום בילוי ופנאי, לא רק קניות", היא אומרת, "יש פה הכל מכל: סופרמרקט, חנויות צעצועים, מסעדות, בתי קפה. הסגירה הזאת, חוץ מהפגיעה הכלכלית, היא גם פגיעה נפשית לתושבי העוטף, שרגילים להגיע לכאן ולפרוק את התחושות הקשות מהמצב הביטחוני. זה סוג של פורקן עבור התושבים. ואילו עבור בעלי העסקים שלא יכולים לפתוח כרגע זו מכת מוות. זה פשוט למעוך אותם. אתן לך דוגמה. יש פה בית קפה מצליח עם עשרות שולחנות, שיושבים בו מבוקר עד ערב. זה קפה תוסס שמשמש כמקום מפלט לאנשים. עכשיו הוא סגור, רק מוציא משלוחים בכמה מאות שקלים ביום וזהו. זו ירידה של 95% בהכנסות".
ברגל־אוזן מודה שמצד אחד המצב כואב מאוד, אך עם זאת מציינת שיש גם אחריות חברתית. "חייבים להשתלט על המגיפה, אחרת לא נוכל לצאת מהבית בכלל", היא אומרת.

אסי ברגל-אוזן (צילום: אורטל שלום)אסי ברגל-אוזן (צילום: אורטל שלום)


"המתחמים שלנו משמשים מעין מרכז שמספק את כל המענה עבור תושבי הערים שבהן הם נמצאים. יש אצלנו את כל הקטגוריות של הצרכנות וגם קופות חולים, בנקים", מספר בני חליף, מנהל הנכסים של מרכזי צים ו־SEVEN שבשליטת רני צים. "עוד לפני מגיפת הקורונה, בגלל התחזקות האון־ליין, חיזקנו אצלנו את תחום הצרכנות האחרת. הכנסנו קצביות, בתי מאפה, חנויות תבלינים. בזכות העבודה המדויקת שעשינו לפני הקורונה, אנחנו נמצאים עם תמהיל הרבה יותר מגוון שלא מתבסס למשל רק על אופנה. כיום האופנה תופסת פחות מ־50% מכלל החנויות שלנו. כיום בהערכה גסה, כ־30%־50% מהחנויות במרכזים שלנו סגורות בגלל ההנחיות של הסגר".

מרכזי הקניות שחליף מדבר עליהם נמצאים בנוף הגליל, בנתיבות, בערד, במעלות, בבית שאן, בירכא ובאום אל־פחם. בימים אלה נבנים מרכזים נוספים גם בטירה, בטייבה, בטמרה וברהט. חליף מציין שאם נשווה זאת ליחסי הורים־ילדים, "הרי שאם יש איזושהי סיטואציה משברית, הדבר הראשון שילדים עושים - הם מסתכלים על הוריהם. אנחנו מתנהלים לכל אורך שני הסגרים כמו הורים שנותנים את תחושת הביטחון לילדים. אומרים לבעלי העסקים: 'אנחנו כאן, הכל בסדר, בסופו של דבר זה יעבור'.

המרכז המסחרי האום אל פאחם (צילום: מתוך אתר חברת צים אורבן לייף)המרכז המסחרי האום אל פאחם (צילום: מתוך אתר חברת צים אורבן לייף)

אנחנו לא מסתפקים רק במילים. הוצאנו הודעה לכל מי שנכפה עליו סגר ונאלץ לסגור את החנות שלו, שכל זמן שהוא סגור - הוא לא משלם שכר דירה. כשאתה בא מיד בהצהרה כזאת, זה נותן איזשהו שקט לשוכר, הוא יודע שהוא נמצא בבית שמגן עליו. אנחנו סופגים זאת פעם שנייה, זה לא פשוט, אבל אנחנו חזקים מספיק ומסתכלים קדימה. יש לנו שותפות דרך ארוכת טווח עם השוכרים, ואנחנו לוקחים זאת עלינו. כאמור, זה לא פשוט, אבל אנחנו מעריכים שסגרים כאלה ואחרים - נצא מהם בסופו של דבר באיזושהי הדרגה. אנחנו עושים את ההערכות, את החשבונות שלנו, ואומרים: 'אנחנו איתכם'. גם בגל הראשון הלכנו בדיוק על אותה מדיניות, אך בכל זאת אנחנו מניחים שיהיו עסקים שלא ישרדו את שני הגלים האלה, לא משנה כמה נסייע להם. אבל אם יהיו כאלה, הם יהיו מעטים".

מה שבטוח, פתוח

חליף מציין שמבחינת תחושת הביטחון של קהל הקונים, יש יתרון לכך ששישה מתוך שבעת המתחמים פתוחים ולא סגורים. "המתחמים הפתוחים שלנו עלו אחרי הסגר הראשון בשיעורים דו־ספרתיים לעומת חודשים מקבילים אשתקד", הוא מספר, "יש לנו רק מתחם אחד סגור, שגם הוא בחלקו פתוח החוצה. גם הוא עלה בשיעור חד־ספרתי. ככל שיקדימו לפתוח לפי מתווה מסודר את המתחמים הפתוחים ויאפשרו לאנשים לצאת מהבית, יהיה לזה גם אפקט פסיכולוגי. אנחנו גם מאמינים ביכולת השיקום. אנשים במדינה כל הזמן רוצים להתפתח, כל הזמן מחפשים הזדמנויות חדשות, שינוי כיוון".

אלכס קפלן, מנהל שיווק דיזנגוף (צילום: הילה אפשטיין)אלכס קפלן, מנהל שיווק דיזנגוף (צילום: הילה אפשטיין)

למה אתה מתכוון?
"למשל עכשיו, בשיא המשבר, אנחנו מנהלים משא ומתן על מספר גדול של נכסים. גם אלה שמחפשים הזדמנויות מבינים שעדיף לחפש אותן היום במתחמים הפתוחים. בטירה למשל כבר יותר מ־70% מהנכסים משווקים ואנחנו רצים מהר לקראת פתיחה. גם במצבי סגר אנשים עדיין מזהים הזדמנויות".

"זוהי תקופה קשה לכל הקניונים ומתחמי הקניות, וגם בכלל לכל העצמאים", אומר אלכס קפלן, מנהל השיווק של דיזנגוף סנטר בתל אביב. "התחושות שלנו הן קשות, והן משותפות גם לבעלי הנכסים וגם לבעלי הסנטר. אנו נמצאים בתקופה שעדיין לא ברור מתי נצא ממנה, ויש תחושה חזקה מאוד שלא הפיקו את הלקחים מהפעם הקודמת".

מה למשל?
"אני מתכוון לכל הקשור בפיצוי של בעלי העסקים, לעזרה במענקים או בדרכים אחרות כדי לשמור בעיקר על העסקים הזעירים והפרטיים. הייחוד של הסנטר הוא שיש אצלנו הרבה מאוד עסקים פרטיים ולאו דווקא רשתות שיש להן יכולת לשרוד תקופות קשות לזמן ארוך יותר. לא בנו איזשהו מתווה שלפיו אם הולכים עכשיו לסגר של חודש או יותר, אז אנחנו, המדינה, נוותר לכם על אלף־בית־גימל".

דיזנגוף סנטר ריק  (צילום: אבשלום ששוני)דיזנגוף סנטר ריק (צילום: אבשלום ששוני)

"לא יצרו מתווה מסודר כך שעסקים יוכלו לדעת מראש מה הם יקבלו במצב כזה או אחר. תוסיפו לזה את חוסר האמון שנוצר מהפעם הקודמת בנוגע להגעת העזרה, מידת העזרה והקושי לקבל אותה. בפעם הקודמת, למשל, היו ניסיונות לעשות הלוואות בערבות המדינה. מעט מאוד עסקים הצליחו לממש זאת, מעט מאוד עסקים הצליחו לקבל את המענקים. היה למדינה הרבה מאוד זמן להיערך לסגר הנוסף ולהודיע מראש מה יהיה מתווה הסיוע לעסקים".

כיצד אתם מתנהלים בעת הזאת?
"כרגע אנחנו כחברה מורידים את ההוצאות שלנו למינימום. מתנהלים במינימום הנדרש על פי חוק מבחינת אבטחה, ניקיון, כדי שמי שמגיע לקניון עדיין ייהנה ממקום נקי. אנחנו מנסים להוריד בצריכת חשמל איפה שאפשר, הרבה עובדים הוצאו לחל"ת, ואלה שנשארו - המשרה שלהם קטנה. אנחנו עושים הכל כדי לחסוך כסף, כדי שבסופו של יום זה יאפשר להנהלת הסנטר להקל על הדיירים. עוד אין לנו מתווה סופי לגבי כך. המתווה יגובש אחרי שנדע בדיוק את אורך הסגר, העלויות שלו, ואז נעשה כל מאמץ לעזור ולסייע לדיירים כמו שעשינו בסגר הקודם".

לאחר הסגר הקודם היו עסקים שנאלצו לעזוב?
"היו ארבעה עסקים קטנים בודדים שהתנדנדו כבר לפני הסגר. הסגר הקודם היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתם, והם עזבו. מצד שני, היו עסקים שנכנסו לסנטר בחצי השנה האחרונה של הקורונה וניצלו הזדמנויות נדל"ניות וגם את העובדה שלפעמים לא היו דמי פינוי לעסקים. למשל רשת Daiso Japan פתחה שלושה ימים לפני תחילת הסגר הנוכחי, גם מספרה גדולה נפתחה ויש חדר בריחה שכרגע בבנייה".

קורונה: הדיזנגוף סנטר בת״א ריק מאדם (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)קורונה: הדיזנגוף סנטר בת״א ריק מאדם (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)


בדיזנגוף סנטר יש 320 עסקים, מתוכם נשארו פתוחים בימי הסגר כ־35 המותרים  לפי ההנחיות. כמו כן, יש 50 עסקים שעושים משלוחים מתוך חנויות הסנטר. "אני כל הזמן מקבל מבעלי העסקים טלפונים של 'מה הולך להיות?'", מספר קפלן, "אבל כל הדיירים פה, גם כתוצאה מהפעם הקודמת, מבינים שאנחנו באותה סירה, שאנחנו לא משאירים אף אחד לבד ומנסים לתת פתרונות נקודתיים לכל מי שצריך את העזרה שלנו. למשל לכל חנות - לא משנה אם זאת רשת או עסק קטן - סייענו לעשות משלוחים ללקוחות.

"גם עסקים שאין להם אתרי מכירה מקוונים נהנים מפלטפורמת מכירה אונליין שמפעילה הנהלת הסנטר באתר שלה, עם מערך משלוחים ייחודי. כמו כן, את כל העסקים בסנטר חיברנו לחברת המשלוחים גט פקג' ויצרנו לכולם מחירון משלוחים מוזל. אנחנו גם מממנים קמפיין למשלוחים האלה ברשתות החברתיות. בעל חנות שלא יכול לפתוח את החנות לקהל, עדיין יכול להגיע לחנות ולהוציא משלוחים".

אנו נהיה הראשונים

קפלן צופה כי הסגר הקודם והסגר הנוכחי יגרמו לחנויות רבות פגיעה של כ־25%־30% בפדיון השנתי. "זאת פגיעה גדולה מאוד, אבל למרות זאת, אנחנו תמיד אופטימיים. דיזנגוף סנטר שרד משברים גדולים מאלה וצלח אותם. זה מוסד בן 42 שנה שתמיד יודע לקום, לפרוח ולהמציא עצמו מחדש. כאמור, אנחנו רואים גם עסקים שנכנסו לסנטר בתקופה האחרונה כי הם יודעים שהמשבר הזה יסתיים. אני מקווה שהקניונים יהיו בין הראשונים שיוכלו להיפתח עם תחילת ההקלות בסגר. הקניונים שמרו על ההנחיות בצורה טובה ביותר והקצו לצורך כך משאבים וכוח אדם. אני לא מומחה אפידמיולוגי, אבל אנחנו כן מצפים להיות הראשונים שנחזור לפעילות בגלל היכולת לשמור על ההנחיות".

קניון עופר ברמת אביב (צילום: שרית כהן)קניון עופר ברמת אביב (צילום: שרית כהן)


גם קבוצת קניוני עופר יצאה במהלך המסייע לעסקים בכל הקשור למשלוחים. הקבוצה מעניקה במהלך ימי הסגר שירות לקניות מהחנויות בכל קניוני עופר ברחבי הארץ וקבלת המשלוח עד בית הלקוח ללא תשלום. השירות ניתן באמצעות אפליקציית MY OFER ובאתר החברה. "אנו רוצים לסייע לשוכרים בתקופת הסגר, לסייע ללקוחות אשר נדרשים לבצע קניות ולאפשר לקניון להגיע עד בית הלקוח", אומר משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר. "המטרה היא להמשיך ולהניע את הכלכלה והמסחר, גם בימי הסגר, ולהנגיש קניות גם ובעיקר לחנויות שלא מחזיקות פלטפורמת אונליין עצמאיות. שירות הליקוט והמשלוחים ניתן על ידי עובדי קניוני עופר ומאפשר המשך העסקת עובדים והימנעות מחל"ת, לעובדי הקניון ולעובדי הקמעונאים".