הקורונה שפרצה לחיינו בשנת 2020 והסגרים וההנחיות השונות שבאו בעקבותיה טלטלו ענפים שונים במשק וגרמו לקריסה של עסקים רבים. האם שנת 2021, שהחלה היום, תביא עמה תקווה לענפים שנפגעו? האם העסקים יוכלו להתאושש מהמכה שספגו? למי מהם יש סיכוי לשרוד ומי ייאלץ לסגור את שעריו?
"שנת 2020 הייתה הסיוט הגדול ביותר מאז ומעולם לענף המלונאות", אומר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "בזמן הקורונה נסגרה מדינת ישראל בפני תיירים, ובעקבות הסגרים וההנחיות, נסגר הענף גם בפני ישראלים. אבל בזמן שהישראלים לא יכלו להתארח במלונות בארץ, הממשלה אפשרה להם לטוס לחו"ל ולהתארח במלונות שם. 'האיים הירוקים' שנפתחו לאחרונה באילת וים המלח (כרגע הופסקה גם בהם הפעילות בעקבות הסגר השלישי - א"ש) זה בשוליים, הם 30% מענף המלונאות. ערים מוטות תיירות חוץ כמו תל אביב, ירושלים, נצרת וחיפה קיבלו מכה קשה מאוד, והמלונות בהן עדיין נמצאות בערפל כבד. הפגיעה במחזור של הענף היא כ־7־8 מיליארד שקל מתוך 12 מיליארד שקל. הפגיעה היא כ־ 65%־70% במחזור".
חייק מסכם ואומר כי עסקי המלונאות שיוכלו לשרוד בשנה הקרובה הם אלו שיש להם תזרים מזומנים. "שם המשחק הוא תזרים מזומנים", הוא מבהיר, "מי שיש לו מזומנים, יוכל להחזיק את הראש מעל המים. מי שלא יהיו לו מזומנים - ייפגע מאוד. זה הענף הראשון שנסגר והוא נפגע מאוד בשנה החולפת. זמן ההתאוששות שלו יהיה ארוך יותר משל ענפים אחרים".
קדחת בצלחת
גם ענף המסעדנות נפגע אנושות בעידן הקורונה, ונכון להיום אין למסעדות אישור להושיב בשטחן לקוחות. עד הסגר השלישי הן עבדו במתכונת של שליחויות וטייק־אווי, ואילו עכשיו - בימי הסגר - ההנחיות מאפשרות רק שליחויות. השף שאול בן־אדרת, הבעלים של המסעדות "התרנגול הכחול" ו"קימל בגלבוע", נמצא בענף המסעדנות כ־35 שנה. את 2020 הוא מכנה כנפילה לתהום, כהתאבדות.
"אין מילים לתאר. קטסטרופה אחת שלמה", הוא אומר, ומציין כי בחר לא להפעיל את שתי מסעדותיו עוד לפני הסגר השלישי. "עשיתי חשבון שמשלוחים וטייק־אווי זה לא משתלם", הוא אומר, "אתה משלם עלות גבוהה מאוד לחברת המשלוחים, אתה צריך עובדים, יש תשלומי מע"מ והוצאות נוספות - ובסוף לא נשאר לך כלום", הוא מסביר.
"מסעדה לא יכולה לחיות ממשלוחים ומטייק־אווי, בודדות מרוויחות מכך. אני רוצה מאוד לעבוד, אבל לא רוצה לעבוד חינם. כרגע אני עושה כמה הרצאות בזום, ופיתחתי ערכות 'כן שף' - מארזים מדליקים לבישול ביתי של ריזוטו ושל פסטה, המגיעים עם שליח עד הבית. אבל זה הכל משחקים, זה כמו לבנות ארמונות בחול".
"אני כמעט בטוח ש־20% מהמסעדות שעדיין פועלות כיום לא יחזיקו מעמד בתקופה הקרובה. כבר התחילו לסגור, ויסגרו עוד. מה שכן עובד עכשיו אלה הם עסקי מזון של אוכל בזול: פיצה, המבורגר, גלידה - מקומות של מזון מהיר שגם קודם לא התבססו על מקומות ישיבה או מסעדות ששינו את הקונספט ממקום שיושבים בו למקום שמוציא אוכל".
מכה מוחצת ספגו בקורונה גם העוסקים בענף האירועים. "שנת 2020 הייתה שנה של 'הולד'. אפשר לומר שהענף קפוא מ־15 במרץ. מאז היו רק חתונות בודדות", אומרת הדר גרינברג, מנכ"ל ובעלים של "איזיווד", חברה לארגון חתונות. "כיום הקשיים הכלכליים של בעלי האולמות הם גדולים מאוד", היא מתארת.
"הרבה מאוד מקומות לקחו הלוואות ומתקשים להחזיר אותן, והמענקים לא באמת מכסים את ההוצאות הקבועות, בטח לא את של בעלי האולמות. נכון לעכשיו החוק מאפשר חתונות עד 20 איש בשטח פתוח, ואילו עכשיו חורף ואנשים מחפשים מקום סגור. בעלי אולמות לוקחים עכשיו הזמנות לקיץ, אבל רובם לא לוקחים מקדמות או לוקחים מקדמות נמוכות מאוד, כי אנחנו נמצאים במצב של אי־ודאות גדולה מאוד בנוגע למתי נחזור ובאיזו מתכונת. כרגע משריינים תאריכים רק כדי להיערך ליום שאחרי".
גרינברג מלווה בימים אלה עסקים בענף האירועים וגם זוגות המעוניינים להתחתן. "אני מנהלת קבוצה גדולה מאוד בפייסבוק שנקראת 'חתונות בצל הקורונה - כל מה שצריך לדעת', וחברים בה קרוב ל־10,000 איש", היא מספרת, "אני מלווה ומעניקה סיוע ותמיכה בארגון חתונות לפי ההנחיות וגם מעניקה לבעלי עסקים מהענף ייעוץ, עזרה בפיתוח עסקי והמלצות כיצד אפשר לשמור על המותגים שלהם כדי שלא ייעלמו".
כושר לקוי
הקורונה כידוע פגעה גם בחדרי הכושר, שכבר סגורים תקופה ארוכה. "הענף, שבתקופה האחרונה נהנה מצמיחה של 6%־8% בכל שנה בזכות העלייה במודעות לאורח חיים בריא, חטף מהלומה קשה בעקבות משבר הקורונה", אומרת קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס. "היינו סגורים לסירוגין מ־15 במרץ. כמעט מחצית מ־2020 הענף היה סגור, והוא עדיין סגור. גם אנחנו כמובן נפגענו מכך. ינואר־פברואר היו חודשים טובים מאוד בשבילנו, היינו אופטימיים מאוד, ואז הגיעה הקורונה, טרפה את הקלפים וחייבה אותנו להשתנות ולעבוד בתנאים שונים לחלוטין ממה שהכרנו".
שתוי אינה סבורה כי העובדה שאנשים החלו להתאמן בחוץ בעקבות סגירת מכוני הכושר תגרום לכך שהם לא יחזרו להתאמן בהם כשייפתחו מחדש. "כבר לפני שלוש וחצי שנים, כשנכנסתי לתפקיד, שאלו אותי מי המתחרה הגדול שלנו ועניתי שאלו האימונים שמתקיימים בחוץ, באוויר הפתוח. זה היה שם תמיד, אבל מי שאוהב חדרי כושר יחזור אליהם, כי זה משהו חברתי. יש מדריך, יש סטודיו, זה משהו שלא קיים באימונים בחוץ".
תחום נוסף שנפגע מאוד בקורונה הוא התרבות. "זו לא הייתה מכה חזקה אלא מוות טוטאלי", מגדיר את המצב השחקן דניאל בוצר. "נפגעו מכך כל האומנים - שחקנים, זמרים - וגם פועלי הבמה וכל העוסקים בתחומי ההפקה והלוגיסטיקה".
בוצר זכה לחשיפה רבה בזכות העובדה שכבר בתחילת המגיפה הבין שעליו למצוא מקור פרנסה חלופי ופתח את חברת הבימה שליחויות, שבה מועסקים כיום כ־120 מחבריו לענף. הוא מבהיר כי שחקנים הם עם אופטימי. "ברור לכולם שבאיזשהו שלב - כשתסתיים המגיפה ונהיה כולנו מחוסנים - אנשים יחזרו להתקהל ויחזרו לתיאטרון. אבל משיחות עם חברים קרובים שלי אני יכול לומר שמשהו אצלנו כשחקנים השתנה. אני שומע על הרבה אנשים שקיבלו נקודת מבט חיצונית על המקצוע שלנו, והם יחזרו אליו אחרת".
"כשפתאום נאלצנו לצאת מתוך העולם שלנו, גילינו כמה הוא קשוח ופעמים רבות גם לא מתגמל ביחס לעבודה הקשה שאנחנו עושים. לא יודעים להעריך את הכישרון שלך ואת הניסיון שלך במקצוע. אתה יכול להישאר באותה רמת שכר גם עשר שנים. אני חושב שהשינוי המרכזי בתחום יהיה ששחקנים יבינו שיש להם ערך ולא יפחדו לדרוש. כיום חלק מהחברים שלי מצאו לעצמם נישות נוספות, מצאו פתרונות. אנחנו רגילים להמציא עצמנו מחדש במידה מסוימת. כרגע אין לנו מושג מתי נוכל להופיע שוב באולמות. גיליתי בקורונה הזאת שאין לנו שליטה על שום דבר".
כיום חלק מהאומנים מוצאים פרנסה בהופעות בזום או בהופעות פרטיות בבתים בפני קהל מצומצם. "כשיפתחו את האולמות, אני מאמין שעדיין יהיו אנשים שיבחרו להזמין הופעת אומן לבית או הצגת תיאטרון קטנה במרפסת", אומר בוצר, "יהיו גם כאלו שיחזרו לאולמות, אבל אין ספק שעולם התיאטרון יצטרך להתאים את עצמו ואת הרלוונטיות שלו מחדש ואף למשוך אליו קהלים חדשים".
התרעות פיקוד העורף