זה קרה במצעד החיים האחרון, שהתקיים בסוף חודש מאי. איתן ניישלוס, איש עסקים ופילנתרופ ממוצא יהודי ובן להורים ישראלים, הדליק את לפיד זיכרון השואה של בני הדור השלישי. הוא עשה זאת יחד עם אחמד עובייד אל־מנסורי, נציג איחוד האמירויות וחבר לשעבר במועצה הלאומית הפדרלית.

אל־מנסורי הוא המייסד של הגלריה הראשונה להנצחת זכר השואה בעולם הערבי והמוסלמי, שנמצאת בתוך מוזיאון מפגש הציוויליזציות בדובאי. יש לציין כי מדובר בגלריית השואה הראשונה והיחידה בעולם הערבי. היה זה מפגש נדיר ומרגש שהתרחש על אדמת אושוויץ, הודות לעקשנותו של ניישלוס, שסבור שהדרך לקירוב לבבות מתחילה בצעד אנושי אחד קטן.

"על הבמה ההיא באושוויץ", משחזר ניישלוס, "אל־מנסורי דקלם את הקוראן, אני דקלמתי את התנ"ך ואז אמרנו 'לעולם לא עוד' בעברית, אנגלית וערבית, והדלקנו את לפיד הזיכרון. אחר כך בדרכנו החוצה הגיע ניצול השואה המבוגר ביותר והתחולל מפגש עוצמתי של פעם בחיים בין שלושתנו, ורק מראה הרגע הזה, שעושה עור ברווז, צריך לתת לכולנו תקווה שזה אפשרי".

כיום ניישלוס מכהן בין היתר כשגריר ומייסד הפרק של מצעד החיים במדינות המפרץ, ועושה היסטוריה כשהוא הראשון שפועל להנצחת זכר השואה גם באיחוד האמירויות. "בזכות הסכמי אברהם", הוא אומר, "יש פה הזדמנות מצוינת לבנות גשרים בין מדינות המפרץ לבין מדינת ישראל והעם היהודי מסביב".


ניישלוס צעד במצעד החיים כשהוא אוחז בידיו את קופסת הנעליים של סבתו ניצולת השואה. קופסה שאותה מצא לאחר מותה ובה היה מונח יומן מצמרר, המספר את עדותה מהמלחמה ואת סיפור הצלתה ההרואי בידי משפחה נוצרית.
"ידעתי שיש עבר למשפחה שלי בכל הנוגע לשואה", הוא מספר. "ידעתי שסבתי איבדה את המשפחה שלה, אבל לא ידעתי את הסיפור כולו. היא לא דיברה מעולם על השואה בבית, אבל גם לא הסתירה את זה".

לפני כשנתיים, לקראת יום השואה, התבקש ניישלוס להעביר הרצאה כבן הדור השלישי, והבין שאין לו די מידע בנוגע לסיפורה של משפחתו. "סופר לי שסבתי תמרה זיצרמן ז"ל נסעה כילדה בגיל 11 עם הוריה לחופשה בבלארוס בשנת 1941, וחייה השתנו לנצח", הוא משחזר. "למזלה, הוריה הפקידו אותה בידי משפחה שהסתירה אותה בארובה. היא ניצלה בזכות הגבורה של משפחת צ'ודוסביץ', משפחה נוצרית שנורתה למוות על ידי הנאצים יחד עם תינוקם. סבתי, בדרך לא דרך, הצליחה להימלט ולשרוד". בשנת 1996 המשפחה כולה הוכרה כחסידת אומות עולם.

את היומן המוסתר הוא גילה במקרה לפני כשנתיים בתוך קופסת נעליים שהוסתרה היטב בבית הוריו. "זה היה רגע מצמרר לגלות את התיעוד של הזוועות שחוותה סבתי", הוא נזכר. "אני חושב שזה היה רגע ששינה את חיי ובו לקחתי החלטה להעביר את המסר החשוב לכל הדורות הבאים. ללמוד את השואה, להשקיע בפרויקטים חינוכיים בנושא, ולא רק בקרב יהודים, ולפעול נגד האנטישמיות".


שילוב בין־דורי

ניישלוס, בן 42, הוא התגלמות פניו של המנהיג היהודי הצעיר החדש. בעידן שבו כמעט אין מנהיגות צעירה ונחושה, הוא מקדיש את חייו למלחמה באנטישמיות ולקידום השלום בעזרת "קרן ניישלוס" שהקים לפני מספר חודשים – קרן בינלאומית שתפקידה לקדם פרויקטים של חינוך, הסברה ומניעת גזענות. "אני חושב שחובה על הדור הצעיר לעלות שלב ולקחת על עצמו תפקידי מנהיגות, ואני חושב שיש לנו הרבה מה לתרום", הוא מבהיר. "אני מאמין גדול בשילוב הבין־דורי, בין הדור הקודם לדור המילניאלס שהוא דור העתיד. כמי שנמצא במקום טוב באמצע, לי יש פרספקטיבה ואני יכול לגשר ביניהם".

הוא איש עסקים מצליח, יזם סדרתי בתחום הפינטק וההשקעות. את האקזיט הראשון שלו עשה בגיל 20, "אבל זה היה אקזיט קטן יחסית, מאז היו עוד בולטים ומשמעותיים יותר", הוא מספר לי בפגישתנו בלובי מלון תל אביבי, בביקור קצרצר שהוא עושה בישראל כדי לקדם את מיזמי החינוך החדשים שלו.

הוא נולד בחיפה, ובגיל שנה וקצת עזב עם הוריו לדרום אפריקה, שם התחנך וגדל, למד משפטים ויחסים בינלאומיים ועשה חיל בתחום העסקים, בפרט בתחום הפינטק והכספים. לדבריו, החיבור ליהדות ולישראל היה עבורו טבעי. "אני מגיע ממשפחה יהודית שמאוד מחוברת ליהדותה, שלא לומר משפחה מאוד ציונית", הוא מספר. "יצא לי לחוות גם כילד פה ושם הערות גזעניות, כך שהייתי מחובר מאוד לנושא. תמיד הייתי חבר פעיל בתנועות נוער יהודיות".

ממשפחה יהודית שמאוד מחוברת ליהדותה, שלא לומר משפחה מאוד ציונית", הוא מספר. "יצא לי לחוות גם כילד פה ושם הערות גזעניות, כך שהייתי מחובר מאוד לנושא. תמיד הייתי חבר פעיל בתנועות נוער יהודיות".

כיום ניישלוס מתגורר בדובאי. הוא שימש כמנהל פיתוח עסקי של חברת African Resonance שהקים אביו, פרש, ונותר בה כבעל מניות. לפני קצת יותר מחמש שנים הוא עזב את דרום אפריקה ועבר לאוסטרליה כדי לפתוח את חברת Resonance Australia. החברה היא ספקית תשתיות תשלום ושירותים הניתנים למוסדות פיננסיים ועסקיים.

אחרי עזיבתך את אוסטרליה פרשת מעסקים לגמרי?
"הייתי חמש שנים בתפקיד המנכ"ל בחברה בסידני, ולא פרשתי לגמרי, אבל פרשתי מהעבודה כמנכ"ל, כי היה לי חשוב להקדיש יותר זמן לפילנתרופיה, לקרן, ולמה שאני רואה בו שליחות. אבל אני עדיין בעולם העסקים".

בימים אלה ניישלוס משמש בין היתר כבעל מניות ויועץ בחברת הפינטק CashD. "המטרה היא לחולל מהפכה בנוגע לאופן תשלום המשכורות של אנשים ממקום העבודה", הוא מסביר. "מדובר במיזם שמסתכל על העתיד ושובר הרבה מודלים עסקיים שמרניים". בין היתר, ניישלוס מחזיק בבעלות על חברת Dashpay, שמציעה מתקני קבלת כרטיסי חיוב ואשראי.

בכל הנוגע לעסקים, ניישלוס מקפיד להשקיע במה שמכונה: עסקים עם ערך מוסף לחברה. "עסקים עם מצפון", הוא מחדד. "זה אחד הדברים שאני מאוד מקפיד עליהם, צריך להיות מצפון חברתי. אנחנו עדיין נשארים בפינטק, אבל אפילו בפינטק אנו רוצים לוודא שאנחנו עוזרים לאנשים".

איתן ניישלוס (צילום: Neishlos Foundation)איתן ניישלוס (צילום: Neishlos Foundation)

המנהיגים הגדולים

הקמת הקרן הפילנתרופית שלו הייתה רק עניין של זמן. את הפעילות המנהיגותית הפילנתרופית הוא החל כבר לפני מספר שנים, כשהפך לתומך מרכזי ב־JNFutureבאוסטרליה, ארגון העצמה לצעירים, עם אוריינטציה ציונית.

"כשגרתי באוסטרליה, היה ואקום של מנהיגות צעירה ומצאתי את עצמי הולך בנתיב הזה", הוא מספר. "לקחתי על עצמי מגוון תפקידים, בין היתר כיו"ר עמית של 'ידידי ישראל', ששמו להם למטרה לעבוד בצמוד לפוליטיקאים ולחזק את קשריהם עם מדינת ישראל. בנוסף הפכתי ליו"ר 'Courage to Care', וחינכנו יותר מ־200 אלף צעירים לא־יהודים באוסטרליה על השואה ועל הדעות הקדומות שיש בהקשר של אנטישמיות, שואה וגזענות".

בין היתר, הוא תמך בחיילים בודדים בצה"ל, ולקח על עצמו את תפקיד ההסברה. "אחד הפרויקטים המלהיבים באוסטרליה היה 'רואים רחוק' של צה"ל, שמאמן מבוגרים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי במקצועות נדרשים בצבא ומשלב אותם בחברה. תמיד האמנתי בפילנתרופיה קולקטיבית, אני מאמין שיש בה הרבה כוח". כמו כן, ניישלוס לקח חלק בתוכנית "בני ברית", אף היא באוסטרליה. מדובר בתוכנית חינוכית הפועלת נגד גזענות ואפליה, שבה לקחו חלק יותר מ־200 אלף צעירים ממגזרים שונים, שעברו סדנאות וסמינרים.

הנחישות שלך לקירוב לבבות מעוררת הערצה. אתה לא סבור שבימים כאלה זו אולי משימה בלתי אפשרית?
"המשימה היא לנסות לחבר יהודים ולא־יהודים ברחבי העולם ולגרום להם להבין את גודל זוועות השואה, ואת העובדה שאסור שזה יקרה שוב. זו מבחינתי השליחות והמטרה של הקרן. אני לא חושב שזו משימה בלתי אפשרית, ולראיה, קירוב הלבבות במצעד החיים. אני לא תמים, ואני יודע שאי אפשר להשיג 100% הצלחה, אבל אני מאמין שבמקומות רבים בעולם אפשר לעשות שינוי משמעותי. בין האומות יש גם מוסלמים, וזה קורה בדובאי. יש אנשים מדהימים שצריך לדבר עליהם ועל האומץ שלהם. אנחנו לא עיוורים לעובדה שזו משימה ענקית".

בין המיזמים שלך קרצת קצת לתחום התקשורת והקולנוע עם מיזם שמספר את סיפורם של מנהיגים פוליטיים ברחבי העולם, ואחד מהם הוא יצחק רבין.
"חברת ההפקות '18 השתקפויות' קמה במטרה לספר את הסיפור של המנהיגים הגדולים ברחבי העולם, והבחירה ברבין היא ללא הקשר פוליטי. דמותו הדומיננטית היא בעלת השפעה אדירה, ורבין היה שם בכל צומת בהיסטוריה הישראלית. אנחנו עובדים על סדרת טלוויזיה בשיתוף משפחת רבין, על בסיס 'פנקס שירות', ספר הזיכרונות שהוא כתב. כרגע אני לא יכול לחשוף יותר מזה, אבל חשוב לי לציין שדרך הקשר לדמויות הפוליטיות המשפיעות אפשר להבין הרבה על מדינה. בעיניי, כדי שיכירו את ישראל טוב יותר, צריך גם להכיר לעומק את המנהיגים שלה לאורך ההיסטוריה".

לקראת סיום השיחה מבקש ניישלוס להדגיש שהקרן אינה בעלת אוריינטציה פוליטית. "המטרה שלנו בקרן היא לצאת נגד כל סוג של אפליה בכל מקום בעולם, ולא רק אנטישמיות. לעודד את הדור הבא של הצעירים לא לעמוד מנגד כשהם נתקלים בתופעות של אפליה, ולא לתת לזה לקרות שוב, בשום מקום ובשום צורה".

לאחרונה אתה נמצא הרבה בישראל. האם אתה מתכנן לעשות עלייה?
"זה משהו שאני בהחלט מקווה שיקרה בקרוב. אפשר לומר שזה חלום גדול מאוד שלי לגור פה באופן קבוע, ואני בטוח שלא רחוק היום שהחלום הזה יתגשם".