לפני כך וכך שנים, בעיצומה של טירונות צה"לית, נקראתי לתורנות מטבח. רצה הגורל ובאותה העת העבירו מפקדותיי שיעור דרגות. בסיום הטירונות, בעת ששובצתי בקריה (כבר בשבוע הראשון לשירות), נשלחתי לתת מעטפה לאלוף מתן וילנאי. הגעתי למשרדו של האלוף, לפי הוראות שצוירו מראש, ונתקלתי בפקידה ובדלת סגורה. "תשאירי לי את המעטפה", היא אמרה, אך אני, שקיבלתי הוראה מפורשת ומדוקדקת לתת את המעטפה לאלוף עצמו, הודעתי לה שאני לא יכולה. פתחתי את הדלת ובצעד בטוח ניגשתי למי שישב מאחורי השולחן. אחרי שווידאתי שהוא־הוא אותו מתן וילנאי, שהדרגה שלו היא "אלוף" והגשתי לו ביד רועדת את המעטפה, שאלתי אותו: "מי אתה?", והוא צחק בחביבות.

ממרחק כך וכך שנים וילנאי עדיין חביב ושוב צוחק, כשאני מספרת לו את הסיפור הזה. "מעולם לא צעקתי על חיילות. מדוע לצעוק על חיילות ועל חיילים? מה גם שאני פמיניסט, תמיד הייתי".

וילנאי, בן 78, גר במושב שורש, נשוי, אב לשלושה וסב לשלושה, חשב כבר לפרוש, אבל התפקידים רודפים אחריו. כיום הוא נשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית הראשונה בישראל - תפקיד שהציעו לו אחרי שחזר מחמש שנים בסין, שבה שימש כשגריר ישראל בין 2012־2017.

"ההצעה הגיעה כשחשבתי לפרוש. נתנאל וקנין, דמות מוכרת בזירה הסינית־ישראלית, שהיה סטודנט ישראלי בסין, הבין שיש פוטנציאל לייצר גשר בין סין לישראל בפן האקדמי. עד סוף העשור סין תהיה המעצמה הגדולה ביותר בעולם. המטרה בפתיחת השלוחה האקדמית של אוניברסיטת UIBE בישראל היא כדי ליצור חיבור בלתי אמצעי. זאת נחשבת לאוניברסיטה עילית, ובישראל היא כמובן מוכרת על ידי המל"ג".

פתח תקווה - בייג'ין

מי שמגיע ללב פתח תקווה, חושב שהגיע בטעות לבייג'ין. החזות והמראה של המבנה והסינים שמסתובבים שם הם הסיבה לבלבול. בפועל מדובר במוסד ייחודי מסוגו שפועל בישראל על רקע הנסיקה המטאורית של סין בעולם.

באוניברסיטה מלמדים מרצים ופרופסורים סינים לצד כאלה ישראלים. היא נפתחה לפני שנה עם 25 סטודנטים, שכבר למדו לדבר סינית, 75% נשים ו־25% גברים, שעוברים ראיונות אישיים. "חבורה נהדרת, צוות בסיירת מטכ"ל", צוחק וילנאי. השנה ילמדו באוניברסיטה 100 סטודנטים. במהלך התואר הם נוסעים פעמיים לסין לצורכי השתלמות והתמחות. כרגע תחום הלימודים היחיד הוא מנהל עסקים, ובהמשך ייפתחו בתי ספר למשפטים, לרפואה וללימודי מדע וטכנולוגיה.

כמה עולה להקים אוניברסיטה בארץ?
"זה מסובך. השאלה היא קודם כל איפה להקים אותה. היה לי ברור שאי אפשר לרוץ לפריפריה, שאני מעדיף את המרכז, את גוש דן. חיפשתי עיר שאין בה אקדמיה. באנו לרמי גרינברג, ראש עריית פתח תקווה, עם משלחת סינית של האוניברסיטה והוא מיד הבין הכל. הוא נתן לנו קמפוס של בית ספר יסודי שהאוכלוסייה בו בגרה, עשה שיפוצים לפי בקשתנו, השקיע מיליוני שקלים, הבאנו את הכסף שנתנה לנו אוניברסיטת האם בבייג'ין ואיתו הרמנו את הקמפוס והתחלנו את האוניברסיטה. מהמדינה לא קיבלנו שקל".

שכר הלימוד הוא כמו זה של מכללה, והתואר שניתן הוא סיני, כמו זה שמקבל סטודנט באוניברסיטת האם בבייג'ין. האוניברסיטה עובדת בשיתוף פעולה עם בית החולים בילינסון, הקימה הוצאת ספרים, מועדון סרט סיני ומכון מחקר, ומובילה את פרויקט "צמרות" - הראשון מסוגו שמנגיש אקדמיה לגיל תיכון.

"כל יום לימודים מתחיל בשיעורי מנדרינית. המבחן בסוף הסמסטר הראשון היה להציג נושא במשך שלוש דקות במנדרינית. בחנה אותם פרופסורית מירושלים. זה היה מרשים".

הסינדרום הסיני

מתן וילנאי השתחרר מצה"ל בשנת 1998 אחרי 36 שנות שירות, נכנס לפוליטיקה למפלגת העבודה, היה חבר כנסת ושר התרבות והספורט, סגן שר הביטחון והשר להכנת העורף למלחמה, תפקיד שלא קיים היום. "אחרי מלחמת לבנון השנייה הייתי שר אצל ברק, שרון, אולמרט ונתניהו", הוא מספר. לאחר מכן התמנה לתפקיד שגריר ישראל בסין, חוויה שגורמת לעיניו לנצוץ כשהוא מספר עליה, גם חמש שנים אחרי שחזר לארץ.

"זאת חוויה מרתקת. את נתקלת בתרבות שאת לא מכירה ויש לך כר פעולה עצום, כי אף אחד לא יודע כלום על סין. אין שם פייסבוק, כי עלולה להיות לו השפעה זרה. יש WABE. הלכתי למשרדים שלהם לראות איך ישראל נראית בפייסבוק הסיני. קיבלה אותי המפקדת של WABE ועל הקירות זזות חדשות בסינית. שאלתי אותה מה החיפוש הכי תדיר על ישראל, והיא ענתה: 'שגריר ישראל בסין'. עד כמה שהסינים שונים מאיתנו, יש הרבה דברים משותפים. סין היא תרבות עתיקה כמונו מבחינת הוותק. הם יודעים לדבר כמונו על עולם של 3,000 לפני הספירה. הערכים של היהדות ושל קונפוציוס משותפים, ערכי המשפחה וערכי הלימודים דומים. לכן יש להם הערכה עצומה ליהדות ולישראלים".

אבל הם לא פרו־ישראלים ואף פעם לא הצביעו בעד ישראל.
"נכון. הם תמיד מצביעים נגדנו, ועם זאת הם הידידים שלנו. רק בסין זה יכול לקרות. היום הם הכוח הכלכלי השני בעולם אחרי ארה"ב. לאמריקאים יש כמה יתרונות מהותיים, בהם היוזמה שמגיעה מלמטה, החריצות. הסינים חיים בחברה קומוניסטית, הכל יורד מלמעלה, ולכן אין יוזמה בדרגים הנמוכים, אבל יש יוזמות קבוצתיות של אוונגרדים שמושכים את החדשנות הסינית ומובילים את סין קדימה. אלה אנשים שהקשר שלנו איתם חזק מאוד. הממשל הסיני אינו דמוקרטי, הם לא מתחנפים לאזרחים שלהם כמו שנדרש בדמוקרטיה, לא נבחרים אנשים כי 'הוא סידר לי', אלא לפי הכישרונות שלהם, וזה שלטון ששם דגש על כישרון. הם עושים דברים נפלאים. בעניין הזה הם לא חושבים כמונו".

איך העולם העסקי נראה שם?
"מערבי. השלטון קומוניסטי־טוטליטרי. המפלגה היא הגורם הכי חשוב בסין. בכל מקום שאת מגיעה אליו, האיש הכי חשוב הוא מזכיר המפלגה. בכל מקום ובכל ארגון יש איש מפלגה, מעיר עד בית מטבחיים. בכל בניין יש דורמן שמייצג את המפלגה. המפלגה נמצאת בכל מקום. באותה נשימה הם תופסים את עניין הקפיטליזם ומבינים שכדי להתקדם כלכלית צריך להיות קפיטליסט. מי שהנהיג את זה היה דנג שיאו פינג, שהטמיע את המושג 'סוציאליזם' באפיונים סיניים, שזה 'קפיטליזם'. היה בגובה 1.52 עם מנהיגות של 20 מטר. הוביל את סין ב־1978 וקבע אז עקרונות. תמיד יש ויכוח אם להתקדם מהעקרונות שלו או לחזור אחורה. הוא הכניס את סין לתחרות של העולם החופשי".

איך עושים עסקים עם הסינים?
"צריך להבין את התרבות. סיני תמיד יחייך אלייך, אף פעם לא יגיד לך 'לא' ותמיד יהיה מנומס, אבל תמיד יעמוד על שלו ולא יוותר על כלום. את צריכה להבין עם מי את מדברת".

אז תמיד אחשוב שהעסק הצליח.
"צריך להבחין מי הדרג שאומר את הדברים. צריך לנהוג בסבלנות ולהבין שזאת תרבות אחרת משלנו ולמה הם מתכוונים. זה יכול להיות ההפך ממה שאת חושבת. זה מה שאנחנו מלמדים באוניברסיטה. בשנה הקרובה שעומדת להיפתח מגיעים אלינו לקמפוס 30 סטודנטים סינים שיעזרו לסטודנטים שלנו להבין למה הם מתכוונים".

אין אנטישמיות

התרבות הסינית מוטמעת בווילנאי, והוא מבין אותה לחלוטין וקורא את הסימנים בקלות. "בסין כשאת עומדת בתור, מזהים אותך כתיירת לפי כרטיס האשראי. כבר עשר שנים הסינים משלמים בסלולרי. הם מעריצים את ישראל, כי אנחנו חכמים, אנחנו סטארט־אפ ניישן. כששמעתי נאומים שבהם נאמר שאנחנו שולטים בעולם ובעולם הבנקאי, חשבתי שהם אנטישמיים, אבל הסבירו לי שהם מעריצים אותנו. המילה 'אנטישמיות' בכלל לא קיימת בשפה הסינית. הם תמימים לגמרי בתחום הזה ויש להם הערצה כלפינו. אחד הסודות הכי שמורים בשגרירות היה שלא כל הישראלים חכמים. זה היה סוד מדינה, ואסור היה לדבר על כך שיש גם ישראלים טיפשים. הם רואים שיוצאים הרבה פרסי נובל מהכפר שנקרא 'ישראל'".

סין בנויה מ־34 פרובינציות שבכל אחת מהן חיים 80 מיליון אנשים. היא מתפארת בכלכלה חזקה, בתרבות עתיקה ובעולם ומלואו. "כל פרובינציה חזקה היא מדינה אירופית לכל דבר. נפגשתי עם כל מושל ומזכיר מפלגה, הרציתי לסטודנטים שלהם על ישראל, והם היו כמהים לשמוע איך הישראלים כאלה חכמים, מה הסוד שלהם. התייעצתי עם טובי המדענים בארץ, כי הייתי בעברי שר המדע. שאלתי: 'מה אני אומר להם?'. בניתי תיאוריה שתחילתה ביהדות, בלימודים בחדר, ברב שיושב, בפולמוס ובוויכוח. בתרבות הסינית זה לא קיים. ראש המפלגה תמיד צודק. הדרך של היהודים היא באמצעות השיח וההתמקחות הקבועה. אני לא חותם שההסבר שלי נכון. איינשטיין לא למד בחדר".

מה הדבר הכי מעניין שלמדת בסין?
"הבנתי מה זה ישראל. הייתי אלוף בצה"ל, חבר כנסת ושר, אבל רק בסין הבנתי עד כמה הדור הצעיר בישראל גאוני".