בסופו של דבר פרופ' לס צדק. איך שלא נסתכל על זה, כנראה הקורונה היא בסך הכל שפעת עם יחסי ציבור. תראו מה קורה עכשיו סביבכם. אנשים חוטפים את הנגיף, מרגישים יומיים זוועה, שוכבים במיטה עם תה חם, אקמול וטישיו וקמים על הרגליים אחרי עוד יומיים כמו חדשים. ממש ברגע זה ערים רבות ברחבי הארץ אדומות, אך חלק מהתושבים שלהן בכלל לא מודעים לנתון הזה, אין להם מושג שעדיין יש רמזור שמסמן את רמת התחלואה, וכל הדיבורים על "פוסט־קורונה" כבר מזמן לא עוסקים בתסמינים פסיכוסומטיים, אלא בהשלכות על החברה ועל שוק העבודה.
"המגיפה הסינית", כפי שהקפיד לקרוא לה נשיא ארה"ב עת שפרצה, עלתה מיליארדים למשק הישראלי. לפי בנק ישראל, התוצר הגולמי של ישראל ירד בשנות המגיפה ב־2.2%, האוצר העביר 30 מיליארד שקל להוצאות בריאות, וסך המענקים שניתנו לאזרחים נאמד בקרוב ל־40 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הכולל עומד, על פי ההערכות, על כ־100 מיליארד שקל, שאולי היו יכולים להיחסך, אילו מדיניות הממשלה הייתה נוטה לאמץ את דעתו של פרופ' לס, שחשב שאין צורך להטיל סגרים וחייבים להשאיר את המשק פתוח.
מצד שני, צריך לזכור את התמונות הנוראיות מאיטליה ומארה"ב, את בתי החולים הקורסים, את המחסור במכונות ההנשמה, את החולים שמתו במסדרונות נואשים לחמצן ואת ההלוויות שנערכו בזו אחר זו. כלומר קל לדבר על "מה היה קורה אילו...", כשכולנו חכמים לאחר מעשה. בזמן אמת חוסר הוודאות הכריע.
גרסת הפרויקטור
בשבוע שעבר ראיינתי את פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא ברדיו צפון 104.5FM. דיברנו על התחלואה המתפשטת, וזרקא הביע חשש שהתפרצות קורונה ושפעת ביחד עלולה להביא לעומס בבתי החולים - משפטים שצברו אבק בשנה החולפת וכבר לא מבהילים אף אחד.
כשאמרתי לו שנראה שפרופ' לס צדק, הפרויקטור הסכים בחצי פה: "יכול להיות שהוא הקדים את זמנו", ומיד הוסיף: "קורונה יכולה להידמות לשפעת, אבל היא בטח לא שפעת - היא הרבה יותר מסוכנת". כשסיפרתי ללס מה זרקא אמר, נדמה שהוא התרגש לרגע, רצה לשמוע את הציטוט המדויק וביקש שאשלח לו את ההקלטה - מה שלא הפריע לו לשוב ולנזוף בי בקולו הרם, שהחזיר אותי לשנת הסגרים והאימה, וטען בתוקף שאצלו אין רגשות, יש רק עובדות.
הפרובוקטור הצבעוני, שצעק באולפנים על רופאים ועל מנחים מוכי חרדה: "צאו מהפניקה", נחשב כמכחיש קורונה מסוכן, חתום על המשפט הבלתי ייאמן "בשביל מעט מאוד אנשים שתוחלת החיים שלהם היא לא גדולה לא הורסים מדינה", וכשנשאל: "אז מה, מקריבים אותם?", ענה בלי להסס: "כן", נמצא עכשיו על גדות הריין עם אשתו ברכה ונהנה מכל רגע, כמו שנהנה אז מתשומת הלב הציבורית שהפכה אותו ל"סלב מגיפה" וזיכתה אותו בכתבות שער ובתוכנית ברדיו.
התגובה של פרויקטור הקורונה הצליחה לתלוש אותו מהנוף הגרמני הפסטורלי ולגרום לו לחזור לתקופה שבה היה "מוקצה מחמת טרלול". "זה לא חדש לגמרי", הוא אומר בשיחה טלפונית, "הייתה הודעה כוללנית של משרד הבריאות, לא של זרקא, שזאת שפעת. עכשיו אומר את זה גם הממונה".
זאת בטח תחושת ניצחון אחרי כל מה שעברת.
"אין לי רגשות. אני יודע שקשה לתפוס את זה, אבל זאת התשובה לאנשים ששואלים אותי: 'מה אתה מרגיש?'. תרדי מזה. מה שחשוב הוא מה שאני חושב. זה מה שבוודאי מכוון אותי. ולדעתי, בעניין הקורונה, מעט מאוד אנשים הבינו את מה שאני הבנתי בזמנו, שאין מקום להיכנס להיסטריה. אני, איכשהו הפכתי לאייקון, אבל היו עוד אנשים שלא נכנסו להיסטריה וחשבו שלא צריך לנצל פוליטית את המגיפה.
את זוכרת איך ביבי הקים ממשלה, איך הוא פירק את כחול־לבן ואיך צירף אליו את גנץ, כשהכריז על 'ממשלת חירום קורונה'? בנאום בלתי נשכח ביד ושם הוא דיבר על השואה. הוא אמר משהו כמו: 'לשואה לא התכוננו - לקורונה כן'. האיש הזה אשם בהיסטריה המונית שעבדה בשבילו למטרות פוליטיות - ככה הוא הצליח להקים ממשלה ולשבת יותר משנה על הכיסא.
אז אני לא מרגיש. הבעיות האישיות שלי לא מעניינות אותי. מה שמעניין הוא הנושא עצמו, הנתונים, ההתייחסות הרציונלית הנכונה, וזה מה שעבדך הנאמן עשה מתוך אמונה שלמה בדרך. לא הייתי היחיד, אלא היינו מיעוט".
אתה מאשים את נתניהו בשימוש שעשה בהיסטריה, אבל כל העולם היה אז היסטרי. אף אחד לא הכיר את הקורונה ולא ידע מה ההשלכות שלה, והייתה תמותה המונית.
"בעולם לא הייתה פוליטיקה ישראלית. מה שקרה בישראל קרה גם בעולם, ונתניהו שפך על זה הרבה נפט. אני זעקתי ואמרתי: 'תראו איך מטפלים בקורונה בשוודיה'. מול העולם הגדול וההיסטרי עמדה שוודיה, והיא, כמוני וכמו אחרים, עמדה מול הגל המטורף. מי שניהל שם את העניינים היה אחראי הקורונה אנדרס טגנל, ולאורך כל הטירוף של הנגיף לא היה סגר, לא סגרו את מערכת החינוך, לא היו כפייה ורמיסת זכויות אזרח, ואנשים לא הפסידו עבודה.
בישראל הקטנה נשרפו מאות מיליארדי שקלים, כאילו לקחו גפרור ושרפו שטרות. לפעמים שורפים כסף ומקבלים רכבת או כביש - פה שרפו לריק. ראיתי שגם בעולם יש יורם לס, יש מדינה בעולם שמתנהלת ככה. אבל אצלנו אמרו ששוודיה הולכת ונשמדת. אני זוכר פאנל בערוץ 12 עם האפידמיולוג הדגול בועז ביסמוט, שהודיע ששוודיה גמורה.
אבל לא היינו לבד. בין העיתונאים אציין לשבח את ערד ניר, שאמר שבשוודיה מתנהגים בצורה רציונלית. עכשיו, שלוש שנים אחרי כן, הנתונים מאוד ברורים ולא ניתנים לוויכוח. יש פרספקטיבה של זמן, ואני מודיע לך שמכל ארצות אירופה שוודיה צלחה את משבר הקורונה טוב יותר מכולן, והכלכלה שלה נפגעה הכי פחות".
כמובן מול גרסת לס יש כאלה שסבורים אחרת: לפי נתונים שפרסם פיטר גודמן ב"הניו יורק טיימס", התיאוריה השוודית דווקא נכשלה בכל הפרמטרים. לא רק שמספר המתים מהקורונה בשוודיה היה גבוה בכמה אלפים מבמדינות השכנות שהטילו סגרים, גם הכלכלה שלה נפגעה. ג'ייקוב קירקגארט, חוקר בכיר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון, קבע שלא רק שהשוודים פגעו בעצמם, הם גם לא הרוויחו דבר מהמדיניות המקילה.
עם הפנים לעסקים
פרופ' יורם זכריה לס, בן 77, בנם של מומחה לאלרגיה ורופאת שיניים, אומנם לא למד תואר בכלכלה, אלא התמחה בפרמקולוגיה ובפיזיולוגיה, אבל מאחוריו כמה מיזמים עסקיים, בהם חברה ששמה ניו פילטריישן, שעושה שימוש חוזר במסננים של מכשירי דיאליזה לסינון מים, שנמכרה לחברת נאף. עכשיו הוא עובד על פרויקט חדש וסודי בינתיים.
את הניסיון בניהול תקציבים ובבניית תוכניות ארוכות טווח צבר, כשהתמנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף שנות ה־80, כשפרצה בארץ מגיפת הפוליו. כבר אז סירב להתרגש מנגיפים סוררים והתעקש שזו לא מגיפה, אלא התפרצות של המחלה, התנגד למתן חיסונים, אבל אחר כך הוביל בעצמו מסע התחסנות מקיף ומהיר.
"אני מאה אחוז בעד חיסונים", אמר הפרופסור, כשהתחילו לדבר בעולם על ייצור מהיר של חיסונים נגד קורונה. "קשה לייצר חיסונים נגד סוג כזה של וירוס. אז הולכים על שיטות שלא נוסו מעולם, והחשש הוא שאנשים מטורפים, כמו טראמפ, יבואו ויגידו לקראת הבחירות בארה"ב: 'יש חיסון'. חיסון הוא עניין שלוקח שנים, הרי לאיידס, נגיף בן 35 שנים, אין חיסון".
רק שחברות התרופות הצליחו לייצר חיסונים לקורונה, ומדינת ישראל הייתה בין הראשונות שקיבלו את החיסון, ולס, מלווה ברעייתו, צולם באיכילוב מקבל חיסון בעצמו, לא לפני שהצהיר: "אני רוצה לחזור לתזמורת שאני אוהב לשמוע. רק חיסון ירגיע את הגל הזה, רק החיסון יציל", ואז הוא לא התאפק והוסיף: "אפילו אם זה חיסון פלצבו".
עוד לפני שהגיע למשרד הבריאות, זיהו בערוץ 1 את הפוטנציאל התקשורתי שלו וליהקו אותו, לצד יעל דן, להנחות את התוכנית "תצפית", שעסקה במדע ועזרה לו להשתפשף מול מצלמות. ארבע שנים כח"כ במפלגת העבודה העניקו לו קמ"ש פוליטי ושפשפו עוד יותר את מיומנויות ההופעה שלו מול קהל. כשסיים קדנציה חזר לאקדמיה, ומאז הוא פרופסור אמריטוס ומרצה בחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
ואז פרצה הקורונה. באולפנים חיפשו מנכ"לי עבר של משרד הבריאות והגיעו אליו. בראיון ל"מעריב" העיד על עצמו: "אני מבין בתקשורת, יותר טוב מהרבה אנשים בענף. אני יודע לטפל בכל מראיין באופן שמתאים לו". ניב רסקין ואמנון לוי נתנו לו ראשונים את הבמה, ובן רגע הפך למרואיין הכי מבוקש בארץ, סיפק אקשן ושערוריות, ולפעמים נדמה שאיבד את הברקסים בלשון.
בין בנט לנתניהו
הוא החליט שהוא עומד לבד מול העולם והתקשורת העוינת, כי לטענתו ידע את האמת, שהווירוס האמיתי נמצא ברשתות החברתיות ואין מגיפה. כשבנט כיהן כשר הביטחון, הוא ביקש לפגוש אותו. "הוא פוליטיקאי פתוח, לא בהמה, ולכן נתנו לו בעיטה. הוא הזמין אותי למשרד הביטחון, ואני לא רוצה למסור פרטים על מה שהיה שם. יש לו ראש מתמטי ודיברנו בלשון של אינטגרלים.
"'קורונה היא בעיה חמורה', אמרו אז, אבל גם שפעת היא בעיה חמורה. אחרי מלחמת העולם התפרצה שפעת בקנה המידה של הקורונה, רק שאז לא היו רשתות חברתיות ולא היו בדיקות המוניות, שהיו אחת הסיבות העיקריות לגל ההיסטריה שתקף את העולם. וכל עניין קטיעת שרשראות ההדבקה - קשקוש אחד מוחלט. כמה אנשים הפכו למיליונרים כבדים, והתועלת הייתה אפס. כל אוכלוסיית ישראל נדבקה בנגיף, ואני עומד מאחורי המשפט הזה".
אתה חושב שהקדמת את זמנך?
"אני מדבר מניסיון חיים. אז כן, אני מצטער בשביל המדינה והעולם כולו שקרה אירוע חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה, אירוע של הרס עצמי. לו הייתי ראש הממשלה, זה לא היה קורה".
"אמרתי לכם" - זה מה שאתה אומר עכשיו.
"אין למי להגיד, כי אף אחד לא ביקש סליחה. כולם היו שטופי מוח על ידי מומחים שלא הבינו על מה הם מדברים, והרופאים הסתחררו מתשומת הלב. אני הייתי עושה בישראל את מה שטנגל עשה בשוודיה, ואז היינו יוצאים מהמשבר טוב יותר מכולם".
יצאנו ממנו טוב יותר ממרבית מדינות העולם, אף שהלכו נגד הדרך שלך.
"יכולנו לצאת טוב יותר".
נפגעת כשהסתכלו עליך כמו על משוגע?
"אני מצפצף על כל העולם, בתנאי שאני יודע שאני צודק. וצודק עם הוכחות. את חושבת שכשאומרים לי שצדקתי זה עושה אותי שמח? את טועה. אני מצטער על שנתיים של הרס עצמי בלי הצדקה. המילים של זרקא הן אולי הפעם הראשונה שאני שומע מאדם בעמדה רשמית מעין התנצלות רפה. אבל מי שאחראי באמת לחורבן של הקורונה ולא התנצל הוא נתניהו והשופרות שלו".