במפות הנתיבים המופיעות בעלוני הפרסום ובחוברות במטוסים, נראה תמיד כי מטוס טס ישר ממקום למקום, חוצה יבשות וימים, מדינות ושפות שונות בדרך ליעד. אבל עבור החברות הישראליות לא כך היה עד השבוע.
"הישג חשוב מאין כמותו": טיסה ישראלית ראשונה עברה מעל שמי עומאן
לאחר אישור הטיסות מעל עומאן: כך נשלם פחות על נסיעות למזרח הרחוק
עומאן היא נסיכות במפרץ הפרסי, שאומנם מקיימת זה שנים רבות, קשרים כלכליים עם מדינת ישראל, אולם היא הייתה המדינה האחרונה לאפשר למטוסים ישראליים לעבור במרחב האווירי שלה בדרך ליעדי המזרח השונים. מלבד קיצור נתיבי הטיסה באופן מאוד משמעותי, משמעות המהלך שהבשיל השבוע הוא כי ישראל עתה היא ככל המדינות הטסות באותם נתיבים ולא נדרשות לעקוף מרחבים אוויריים שבהם לא הורשו לטוס עד היום.
דמיינו לעצמכם עיר שאליה נוסעים בתחבורה ציבורית - חלק מגיע ישירות וחלק נדרש לדרך ארוכה יותר, כמו אוטובוס מאסף. כך חיו חברות התעופה הישראליות במשך עשרות שנים, בעוד שהיום כולן יכולות לעבור מעל המרחב האווירי העומאני ולטוס למומבאי שבהודו בחמש וחצי שעות, כמו טיסה למדריד. או למשל להגיע לבנגקוק בשמונה וחצי שעות, כמו טיסה ליוהנסבורג. מלבד זמן הטיסה המתקצר, יש לצפות כי מחירי הטיסה יירדו ואף התדירות ליעדים במזרח תגבר. לצד כל אלו ייפתחו יעדים חדשים ומגוונים, שיציגו עוד אפשרויות בפני הנוסע הישראלי.
התחרות על הקווים במזרח הייתה עד עתה מנוונת ומרבית החברות המתחרות הציעו טיסות המשך דרך יעדים כמו עמאן ואדיס אבבה, איסטנבול ועוד, אולם מעתה צפויה תחרות מוגברת, שכן חברות נוספות מהמזרח יראו בנתיבים הקצרים הללו הזדמנות להציע לנוסעים כרטיסים לישראל וממנה. חברות השכר ההודיות הגדולות וכן חברות מתאילנד, מווייטנאם ומהפיליפינים צפויות אף הן ללטוש עיניים לכאן והחברות הישראליות יגבירו את התדירות ויגוונו את היעדים כדי שלא להישאר מחוץ לתחרות.
ברגעים שמחים אלו יש להביע הערכה לפועלים בכיוון זה זמן רב ולעמוד גם על האתגרים המצויים בנתיבים אלו - מאתגרים מסחריים כמו תחרות והשירות ועד לאתגרים מבצעיים - שכן נתיבי הטיסה החדשים מתחככים במרחבים אוויריים קרובים שבהם לא טסנו מעולם, דוגמת המרחב האיראני (שבו טסות יתר החברות מהעולם). אתגר נוסף לפתחנו הוא הגידול בכמות הנוסעים והתנועה האווירית עקב כניסת חברות תעופה חדשות והגברת תדירויות של הקיימות.
התשתיות שאמורות לשרת את אותם נוסעים אינן מספקות (כבר היום), כך שתוספת של נוסעים ותנועה על התשתיות הקיימות שבמרכזן נמל התעופה בן־גוריון תהיה קשה עד בלתי אפשרית. כאן מתעוררת הזדמנות להאיץ פיתוח שדות נוספים על מנת לפזר את העומס, וכן לתעדף ולתמרץ את שדה רמון ולצייד אותו בתחבורה ציבורית טובה.
הצטרפותה של ישראל לנתיבי אוויר בקו הישיר למזרח היא נקודת ציון חשובה לכולנו. אנו מתחילים להשתייך למשפחת העמים גם בתחום התעופה ויכולים מעתה לטוס ישיר כמו כולם, אך חשוב שלצד ההתפתחות המדינית תהיה גם התפתחות מחשבתית־אסטרטגית: גם בפיתוח התשתיות וגם במתן אפשרות לחברות נוספות להציע לנוסע הישראלי מוצרים שטרם הכיר. כן יש לאפשר תנועה של טכנולוגיה ועובדי תעופה ממקום למקום ולהפוך את המזרח התיכון החדש והמתפתח מול עינינו למקור של פיתוח והזדמנויות.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי