לפני כמה חודשים סיים ג'וש סלומון, מהנדס תוכנה בכיר בחברת רד האט, את תחרות "חצי איש ברזל". "עברתי סוג של תהליך ומסע אישי, שכלל גם הורדה מסיבית במשקל וגם אימונים לתחרות", הוא מספר. במסגרת האימונים הלא קצרים והזמן הרב שמבלה עם עצמו מתאמן לתחרות איש ברזל, התחיל סלומון לחשוב איך הסיפור הזה משפיע עליו מבחינה מקצועית - "מה בעצם אומר עיסוק בספורט תחרותי על אדם.
סתם בשביל הספורט שיגרתי את השאלה הזאת בעמוד הלינקדין שלי והתשובות היו מפתיעות. כמעט כולם חשבו שספורט אתגרי או כל תחביב כזה שדורש התמדה ומשמעת בהכרח תורם לכישורים בעבודה". הפוסט האקראי של סלומון הפך למעין סקר מעניין שבעצם מאשש את מה שבעידן החדש אנחנו יודעים שמנהלי משאבי אנוש מחפשים אצל עובדים שהם מגייסים: ערך מוסף.
אם בעבר, ורבים מקוראי המוסף הזה יכולים להזדהות, קורות החיים שלנו היו אמורים להיות חפים מכל סממן אישי, כיום הסיפור הוא שונה. סלומון מספר שהתגובות לפוסט שלו היו עם רוב חד־משמעי עם סייג קטן. "פה ושם כן נתקלתי בהשגה האם זה בעייתי קצת לתת משקל גדול לתחביבים שבאים על חשבון העבודה. אבל אני מניח שזה הרבה יותר מורכב מזה ובהחלט תלוי במעסיק".
מחזק את הבחירה
בת חן קסלר, מנהלת משאבי אנוש בכירה בחברת אקווה סקיוריטי, חברת יוניקורן העוסקת באבטחת מידע בסביבות ענן, עוסקת בגיוס אנשים לתפקידים כמעט כל הקריירה שלה. "אני מאוד אוהבת את התפקיד של להתאים את האדם הנכון לתפקיד הנכון, משם הגעתי ועשיתי הרבה גלגולים מעניינים בתוך המקצוע הזה. לכן, אם את שואלת עד כמה חשוב לציין את התחביבים שלך בקורות החיים, מבחינתי התשובה היא חד־משמעית כן".
קסלר מסבירה שברגע ששמים את סיפור התחביב על השולחן ולא משנה איזה יש שני יתרונות. "בעולם הזה של התאמה בין מועמד לתפקיד בארגון יש כזה דבר שמכונה ניבוי, עד כמה ההתאמה של האדם לתפקיד תהיה בסופו של דבר מושלמת. עם השיחה על התחביבים אפשר ללמוד על האדם עוד קצת, על היכולות שלו, מה מדליק אותו, מה הוא אוהב לעשות, האם הוא הרפתקן, לומד דברים חדשים".
קסלר מסבירה שזה יכול לסייע בעיקר לצעירים (ג'וניורים) ולמי שמרגיש שהוא חסר ניסיון מקצועי בתחום מסוים ומעוניין לעשות הסבה. "אנחנו מעסיקים אצלנו בחברה הרבה ג'וניורים ולעתים גם צעירים מאוד בוגרי בית ספר, יש לנו גם תלמידים שנמצאים בין סיום י"ב לשירות הצבאי שלהם, ותחביבים והתנדבות זה משהו שיכול לתת תמונה רחבה יותר על אדם שאין לו את הניסיון התעסוקתי הדרוש, אבל בעצם אומר עליו הרבה. זה שופך אור ומחזק את התחושות שיש לנו כאנשי מקצוע בתחום".
קסלר מוסיפה שלפעמים התחביב או ההתנדבות משתלבת עם מקום העבודה, וגם זה עשוי להיות פקטור. "אם המשרד נוטה לעשות פעילויות מסוימות עם אימפקט וניכר שהמועמד או המועמדת עוסקים באותו כיוון התנדבותי למשל. בתקופת הקורונה ראיינו בעיקר מהבית, ותוך כדי הראיון עם מועמד, אחת המראיינות במחלקה שלנו ראתה שיש סביבו הרבה יצירות אומנות. היא שאלה אותו לגבי זה, והתברר שהוא עוסק באומנות באופן צדדי ומקצועי. זה נתן לנו יכולת לראות עוד צדדים אצלו, יצירתיות, יכולת לעסוק בדברים שאינם בתחום העבודה שלו, ועד היום הוא באמת אחד כזה שאפשר לדבר איתו על סוגיות שונות בצורה רחבה ומחוץ לקופסה".
דוגמה נוספת היא ראיון שביצעה קסלר בזום עם מישהי שכיום מובילה את אחת המחלקות בחברה והבחינה שכל הבית שלה עמוס בעציצים. "קיימות חשובה לה, וכשהיא נכנסה לצוות היא הכניסה את זה למשרדים שלנו, שהם כיום מאוד ירוקים, והתחלנו לאמץ עוד יותר את כיוון הקיימות. הדוגמה הזאת היא בעצם היכולת לקחת תחביב ועסק צדי שלה, ולהביא אותו לתפקיד ולעבודה עצמה ולתת אימפקט".
כמנהלת משאבי אנוש, ממליצה קסלר להוסיף כלינק לקורות החיים תחביב מקצועי שאתם מחזיקים בו. "אם יש לכם אתר או עמוד כלשהו זה בהחלט לגיטימי. אנחנו כמגייסות רוצות בסופו של דבר לבוא עם כמה שיותר מידע על המועמד, לבוא עם המלצה טובה ומתקפת שאומרת יש התאמה או אין התאמה לתפקיד, לתרבות הארגונית וכיוצא בזה".
למתנדבים בע"מ
גם אונית אוסלנדר, סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת קליק ישראל, ממליצה להוסיף שורות תחביבים והתנדבות בקורות חיים ואף ממליצה לעשות זאת בפסקה פותחת. "כמה מילים מקדימות על כל מועמד, המעידות על עצמו, על היכולות שלו והכישורים שלו, שישקפו איזה עובד הוא יהיה. זה מסייע בהכנה הראשונית של המראיין לקראת המועמד שהוא הולך לפגוש".
קרן גולדברג, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת Ready, מכירה את הסיפור של התחביבים היטב. כיום היא מתאמנת ועוסקת בשירה מעבר לשעות העבודה, אבל בעבר עסקה בספורט אתגרי, בצניחה חופשית ובכל מה שהמילה "אומץ" נודפת ממנו. גם היא רואה קשר מאוד הדוק, מניסיון אישי, בין האומץ לתחביב המאוד אקסטרימי שעסקה בו בעבר. "עשיתי הרבה שינויים בקריירה שלי ואני לגמרי רואה איך זה השפיע עליי. זה פן אישיותי שמאוד בא לידי ביטוי גם בתחביב וגם בקריירה". גולדברג הגיעה אחרי עבודה של 20 שנה במערכת הבריאות, עברה לעבודה בארגון פרטי עם כמה סניפים באירופה, קפצה מסניף לסניף ועכשיו היא בהייטק.
התרעות פיקוד העורף