שער החליפין של השקל לעומת הדולר צנח אתמול לרמה של 3.2 שקלים - רמת שפל שלא הייתה מאז 1996. מתחילת השנה צנח הדולר ב־7%. השקל גם התחזק בתקופה זו לעומת סל המטבעות, ודומה שמגמה זו הפסיקה לרגש את מקבלי ההחלטות בתחום הפיננסי.
למרות השפל בדולר והחששות מפגיעה ביצוא ובהמשך בתעסוקה, החליטה אתמול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ללא שינוי (0.1%). הוועדה הביאה בהחלטה בחשבון את המשתנים הפיננסיים השונים, ובכלל זה את נתוני הצמיחה.
מומחים פיננסיים מסבירים את התחזקות השקל בחולשתו של הדולר בשווקי העולם, הנובעת מהצפת המערכת הפיננסית האמריקאית בדולרים בשל תוכניות הסיוע השונות. גורם נקודתי נוסף הוא מכירות דולרים והמרתם בשקלים לצורך תשלומים שונים על ידי יצואנים.
במקום תוכנית חירום לטיפול בדולר, השמיע אתמול הנגיד פרופ' אמיר ירון תירוצים: "הייסוף הוא חלק מהמגמה הגלובלית. חלקו קשור לכלכלת ישראל, כמו העודף בחשבון השוטף ועוצמת ההייטק הישראלי. בנק ישראל רכש ב־2020 20 מיליארד דולר, כחלק ממאמציו לייצוב המטבע.
"התערבות בנק ישראל מנעה החלשה נוספת של הדולר, ורמת יתרות המטבע אינה מהווה חסם בפני המשך ההתערבות. עם זאת, קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור היצואנים, וזה סיכון שלא נרצה לקחת".
בסקירת בנק הפועלים מאתמול נטען כי היחלשות הדולר לעומת השקל מקזזת את השפעות עליות מחירי המוצרים בעולם, ובראשם הסחורות החקלאיות, כמו הקמח. היצואנים נזהרים מהטחת האשמות כלפי מדיניות בנק ישראל והנגיד, ומעדיפים להפנות אצבע מאשימה גם כלפי משרד האוצר וחוסר פעילותו.
לפי חטיבת המחקר בבנק ישראל, שוק התעסוקה נמצא בהתאוששות, וקצב הצמיחה גבוה. לפי התרחיש האופטימי, הצמיחה ב־2020 תרד ב־3.7% בלבד, בשנת 2021 תגיע ל־6.3% ובשנת 2022 ל־5.8%. באוקטובר 2020 צפתה חטיבת המחקר צמיחה של 6.5% ב־2021 ואבטלה של 7.8% בסוף 2021.