אחרי השנה החלומית שרשמו השווקים הפיננסיים ב-2021, שנת 2022 לא הסבה בינתיים הרבה נחת למשקיעים. חודש ינואר התאפיין במגמה של ירידות שערים חדות בשוקי ההון העולמיים, בעוד שבבורסה המקומית נרשמה מגמה מעורבת.
הטריגר למגמה השלילית בשווקים הפיננסיים היה הצפי לעליות ריבית על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, על רקע האצת האינפלציה בארה"ב ובשאר העולם. דלק נוסף לירידות סיפקו מניות הטכנולוגיה, שחלקן ירדו בעשרות אחוזים. כל ההתפתחויות האלה הביאו לתזוזות משמעותיות בדירוג בתי ההשקעות של מעריב-וואלה בשיתוף קלריטי קפיטל לחודש ינואר.
המאפיין הבולט ביותר של חודש ינואר, שהיתה לו השפעה דרמטית על הדירוג, היה הפער בין ביצועי הבורסה המקומית לבין המגמה בבורסות העולם. מדד msci world צנח ב-4.8%, מדד s&p-500 האמריקאי ירד ב-5.25% ומדד הנאסד"ק -100, המאגד את מניות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בבורסת נאסד"ק בניו יורק, התרסק ב-8.5%. בהשוואה אליהם, הבורסה בתל אביב בלטה לטובה עם ירידה של 3.08% "בלבד" למדד תל אביב 35 ועלייה של כ-3% למדד תל אביב-90. גם שוק האג"ח התאפיין בתשואות שליליות.
כאמור, הפתיחה השלילית של השנה בשווקים, שבאה לידי ביטוי גם בתשואות בתי ההשקעות, נבעה בעיקר מהצפי לעליות ריבית, על רקע האצת האינפלציה בעולם. הציפיות האלה כבר החלו להתממש החודש, עם העלאת הריבית בארה"ב, הראשונה מבין שש-שבע שמתוכננות השנה. זהו קצב העלאה גבוה מכפי שהשווקים צפו לפני ינואר, ולכן הם ירדו בהתאמה לשינוי בציפיות הריבית. השווקים מקדימים הרבה פעמים את ההתרחשויות הכלכליות, שכן הם מבוססים על ציפיות, ולכן דווקא החודש, כשהריבית עלתה, השווקים פחות התרגשו, מאחר שהעלאת הריבית כבר היתה "מגולמת" במחירי המניות. גורם נוסף שהשפיע לשלילה על השווקים בחודש ינואר היה הירידות במניות הטכנולוגיה. זאת, כתיקון לעליות המוגזמות שרשמו חלק ממניות הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות.
המודל בוחן את השינויים בתשואות בטווח הבינוני של כל בתי ההשקעות המובילים במוצרי חסכון ארוכי-טווח, כמו חיסכון לכל ילד, גמל תלוי גיל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הסיבה, לדברי פלג היא שבטווחים הבינוניים ניתן למדוד בצורה יותר מובהקת את ההשפעה של יכולות מנהלי ההשקעות השונים. במרבית בתי ההשקעות, בטווח הארוך, צוות מנהלי השקעות אינו יציב. מנהלי ההשקעות מתחלפים ועוברים תפקידים. המודל מודד את ההיסטוריה והשינויים בביצועיהם של בתי ההשקעות וכמובן שלא מנבא ביצועים עתידיים.
פלג מסביר: "בחרנו 11 קטגוריות מרכזיות של מוצרי השקעה ארוכי-טווח (ללא קרנות נאמנות וקרנות פנסיה) בהם מיוצגים מרבית בתי ההשקעות: קרנות השתלמות במסלול כללי, שלוש קטגוריות של מניות ואג"ח, גמל להשקעה כללי וגמל להשקעה מניות, חיסכון לכל ילד במסלול בסיכון מועט, בינוני או מוגבר וגמל לבני 60 ומעלה, 50 עד 60 ו-50 ומטה. המסלולים השונים שנבחנו הם מניות, אג"ח ומסלולים כלליים".
כדי לייצר בסיס הוגן להשוואה בין מוצרים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות השונים, בתוך כל קטגוריה נוטרלו מוצרי השקעה שהיקף הנכסים המנוהל בהם קטן באופן חריג יחסית למקובל בקטגוריה ו/או שאורך היסטוריית הביצועים שלהם קצרה.
"בכל קטגוריה בחנו תשואות מוצרי ההשקעה המובילים של בתי ההשקעות בטווחי זמן של שלוש שנים (משקל 50%), שנה (משקל 35%) ושישה חודשים (משקל 15%)", פלג מפרט. "זה מאפשר לאזן בין ביצועים ארוכי-טווח לשינויים שמתרחשים בטווח הקצר יותר".
בנוסף לטווחי הזמן השונים, מתודולוגיית הדירוג לוקחת בחשבון גם את החשיבות של הקטגוריה עצמה. השיטה היא לתת משקל גדול, באופן יחסי, לקטגוריות בהן מנוהלים כספי ציבור רבים על ידי חישוב של אחוז ההיקף הכספי של הקטגוריה מסך כל הנכסים המנוהלים בכל הקטגוריות. לדוגמה: הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת הנכסים המנוהלים היא קרנות ההשתלמות במסלול הכללי ולכן היא בעלת משקל גבוה בשקלול הציון הסופי. מנגד, בקטגוריית חיסכון לכל ילד היקף הנכסים נמוך, והיא זוכה למשקל נמוך יותר בהשוואה ליתר הקטגוריות.