להלן שלוש סיבות לקביעת יעדים עסקיים, לשנה החדשה:
1. יעילות: בסופו של יום עובדים נמדדים בתוצאות - תוצאות איכותניות, תוצאות כמותיות ובמשימות לביצוע. ברגע שנקבעים יעדים, המיקוד גבוה יותר, והפועל היוצא הוא שניתן לגזור מהיעדים תכנית עבודה, סדר יום ומטרות, משימות, תיעדוף. כך מתפזרים פחות. הכיוון ברור, הנתיב קיים, וגם טווח הזמנים לביצוע והיעילות עולים.
2. הגדלת מוטיבציה ומחויבות: ברגע שהיעד קיים, עולה הרצון להשיג אותו ולהצליח. אם היעד אישי, גם ההצלחה תהא אישית. לכך צריך מוטיבציה רבה, מנוע פנימי, תעוזה ומכוונות מטרה. אם היעד קבוצתי, מעבר ליעד האישי, תגדל הרגשת השייכות, המעורבות והתרומה הפרטנית להצלחה הקבוצתית, באופן שבו השלם יהיה גדול מסך חלקיו. קביעת היעד מעלה גם את רמת המחויבות לביצועו.
3. גיוס עובדים: אם היעד לא יהיה ברור, לא נוכל להאריך ולאמוד את המשימות והפעולות הכרוכות כדי להשיג אותו, לא נדע מה המשאבים הכרוכים בלהשיג אותו, ולכן לא נדע האם יש צורך בכוח אדם נוסף, ולא נגייס כוח עבודה נוסף. חשוב לקבוע יעדים וחשוב להעריך מה נדרש בכדי להשיגם.
לדבריה, "היעדים שהצבנו 'גוזרים' את המשימות, אך חובה לבחון אותם כל רבעון על מנת להתאים אותם בצורה מיטבית הן להתקדמות והן לעולם העבודה המשתנה".
בנוסף, "היעד צריך לכלול כמה אלמנטים בסיסיים, צריך להיות ספציפי ולא כללי וסיסמאי, שכל אחד יפרש אותו אחרת. צריך לקבוע יעד שניתן למדוד ולעקוב אחר ביצוע ותוצאות, שיהיה בר השגה ותחום בזמן, שכן אם יהיה גבוה מדי העובד עשוי לחוש תחושת כישלון ואי השגה. הגדרת יעדים והגדרת לו"ז להשגתם, יובילו להצלחה".
שלושת החוקים של פרקינסון הינם:
א. העבודה נמשכת על פי פרק הזמן המוקדש לביצועה, ולכן מנהל עסוק יכתוב גלויה בשלוש דקות בעוד קשישה בפנסיה תעמול עליה חצי יום.
ב. הוועדה היעילה ביותר היא בת חמישה חברים, מספר גדול יותר יגרום בסופו של דבר לכך ששני האנשים היעילים בחדר יסגרו את העניינים ביניהם.
ג. נושא הפרויקט צריך להיות ברור לכולם. קיים יחס הפוך בין גודלו ומורכבותו של פרויקט לבין פרק הזמן שיוקדש לדיון בו, ככל שהנושא מובן יותר למשתתפים – כך יתעמקו בו יותר, ויגיעו להישגים טובים יותר.