"אם אפסיק להגיע זה יהיה ניצחון לאויב": עובדים חיוניים על העבודה בקו האש

במקרה של עובדים רבים בקו האש עומדים מאחורי צמד המילים "עובדים חיוניים" המון לב ונשמה. הלכנו לפגוש עובדים שמסתכנים בכל פעם שבה הם מתייצבים על משמרתם ושמענו מה חושבת עליהם המשפחה ומה המסר שלהם לממשלה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ענת שחר
ענת שחר | צילום: עינת קארו, שמיר ישראל
9
גלריה

"עובדים חיוניים" אולי נשמע כמושג יבשושי, מעידן הקורונה שאנו מבקשים לשכוח במהרה, אך מאחוריו נמצאים לב ונשמה ללא הבדלי דת, גזע ומין, שמפעילים ומתחזקים את המערכים החיוניים בחיינו, אפילו תחת אש. למרבה הצער, הסכנה שבה עובדים אלו נמצאים הומחשה עם מותו של שלום עבודי, עובד חברת החשמל, שנהרג בנובמבר האחרון מפגיעת טיל נ"ט ששיגרו מחבלי חיזבאללה לעבר רכב ליד מושב דוב"ב שבגליל העליון, שבו הוא ועמיתיו תיקנו קווי חשמל שנפגעו מירי קודם של חיזבאללה לאזור.

נתוני בנק ישראל מראים כי האוכלוסייה העובדת בישראל מונה כ־4.5 מיליון עובדים נכון לתחילת דצמבר 2023, ועל פי נתוני ארגון ה־OECD ממרץ 2022, כ־48% מהם מוגדרים כעובדים חיוניים - זאת לעומת שיעור ממוצע של כ־44% בכלל מדינות ה־OECD.

עובדים אלו נדרשים לפעילותו החיונית של המשק, הכלכלה והשירותים הבסיסיים הנדרשים לאוכלוסייה האזרחית, העסקית והממשלתית - החל מייצור אנרגיה ומזון, המשך באספקתם ועד למתן שירותים שוטפים שונים בתחומי הרפואה, ההוראה, התברואה ועוד.

חלקם אף עושה זאת, כאמור, תחת אש: בקווי העימות, לאורך גבולות ישראל ובשטחים הפתוחים שאינם מרושתים במרחבים מוגנים מטילים. מספר העובדים החיוניים הנדרש לעבוד כיום בקווי העימות אינו ידוע, אפילו לא לרשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון.

רח"ל מגלגלת את השאלה לפתחו של משרד העבודה, שבתורו מגלגל בחזרה אליה... אך בעוד הממשלה ממשיכה להציג חוסר יכולת אפילו באיסוף ומתן מידע, העם ועובדיו ממשיכים לעשות פלאים. מה שעצוב הוא שנדמה, אחרי יותר מחודשיים וחצי של לחימה, שזה לא מפתיע איש.

לכאורה הגדרתו של אדם כעובד חיוני, אמורה לספק לו ביטחון תעסוקתי, אבל לעתים קרובות הביטחון הזה בא על חשבון הביטחון האישי או הבריאותי: דוח ארגון ה־OECD לבחינת תנאי העבודה של עובדים חיוניים בתקופת הקורונה, לדוגמה, שבו הוגדרו עובדים אלו כקו המענה הראשון לצורכי המשק וההיענות למאבק במגיפה (בעיקר עובדי בריאות ומזון), מצא כי שכרם ותנאי עבודתם לא מבטאים את מלוא רמת הסיכון בפעילותם.

ממצאי הדוח הראו, בין היתר, כי רמת הבריאות הפיזית והמנטלית בקרב העובדים החיוניים, שעבדו לאורך כל תקופת הקורונה, נמצאה כירודה אף יותר משל עמיתיהם, וכי התגמול בגין עבודתם היה נמוך באופן יחסי הן לעבודתם והן לתנאיה.

יכולת השבתת המשק לצד קשיי ביצוע העבודות החיוניות הובילו ממשלות ברחבי העולם לחוקק חוקי עבודה לשעת חירום, המחייבים עובדים חיוניים לצאת ולעבוד. אך העובדים הישראלים לא נישאים על חקיקה אל הרוח. העובדים שעמם שוחחנו ממחישים עד כמה הסולידריות והערבות ההדדית חיה ובועטת גם במגזר העסקי, ודוחפת את העובדים לקום כל בוקר בתחושת שליחות, למען עם ישראל.

ניסים גאטו דסה
ניסים גאטו דסה | צילום: שבתאי טל
אלעד אשטמקר
אלעד אשטמקר | צילום: אלי אשכנזי
נטע מנחם
נטע מנחם | צילום: ללא קרדיט
אלון לוי
אלון לוי | צילום: באדיבות המצולם
אילן סויסה
אילן סויסה | צילום: צילום פרטי
קרן חטמי
קרן חטמי | צילום: יח''צ דואר ישראל
ויטלי ברין
ויטלי ברין | צילום: יח''צ אמישראגז
יפתח שטרן
יפתח שטרן | צילום: יח''צ
תגיות:
עובדים
/
עסקים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף