"האסטרטגיה הראשונה שלנו היא להביא לתשואה מקסימלית עבור העמיתים, בכמה שפחות סיכון ועל הדרך אנחנו גם מעניקים ונרתמים למען המדינה", אומרת ג'ואנה ויסמן, מנהלת תחום אשראי, ערבויות ואקוויטי תשתיות במנורה מבטחים, לא רק חברת ביטוח, אלא אחת החברות הגדולות במשק שמקפידה לבחור את ההשקעות והשותפויות שלה בפרויקטים למען בניית המדינה ופיתוח הכלכלה המקומית. “היותנו כלכלה צומחת ואיתנה עם דמוגרפיה גבוהה מעניקה הזדמנויות רבות ומאפשרת לנו להשקיע ולקחת חלק במגוון השקעות מקומיות שגם מניבות תשואה וגם תורמות לצמיחתה של מדינת ישראל".
ויסמן מסבירה שהיתרון של מנורה מבטחים כגוף מוסדי מאפשר קודם כל השקעות בסכומים גדולים, “מדובר על פעילות שכל השקעה בה יכולה להיות בסכום של מאות מיליארדי שקלים, והשקעות קטנות יותר בסך כמה מאות מיליונים לצורך העניין. בנוסף, אנחנו פעילים גם באקוויטי, שזו השקעה בפרויקטים עצמם, בחוב בכיר וגם בחוב נחות וגם בקרנות השקעה. כך שאנו מסתכלים על הפרויקט מכל כיוון ומחליטים היכן יחס התשואה־סיכון המעניינים ביותר”.
אחד מתחומי ההשקעות המעניינים של החברה הוא בתחום התשתיות, שבו היא מסייעת במימון פרויקטים לאומיים של כבישים, אנרגיה ירוקה, פרויקטים של משרד הביטחון, אגירה שאובה, דאטה סנטרס ועוד. מדובר בפרויקטים שהם פרי שיתוף פעולה של הסקטור הפיננסי לצד הסקטור הציבורי, והמימונים הללו הם לרוב בהיקפים של כמה מיליארדים, כך שמנורה מבטחים הם חלק ממספר מממנים.
דוגמאות לעסקאות בולטות מהשנה האחרונה של מנורה מבטחים בתחום התשתיות הן מימון של הקו הסגול והקו הירוק בגוש דן, בהיקף מימון מצטבר של מעל מיליארד שקל, “אנחנו חלק מהבעלות של כביש 6. השנה אישרנו השקעות נוספות, הן מצד האקוויטי והן בחוב משמעותי נוסף של מאות מיליוני שקלים, לצורך הרחבה של הכביש – שכוללת הוספת נתיב בשני הכיוונים (בחלק מכביש האגרה ממחלף קסם ועד מחלף עין תות) וכן מספר מחלפים חדשים”.
ויסמן מוסיפה שאת התשואה העמיתים רואים דרך החזרי ריבית, “או שאנחנו עושים השקעת אקוויטי שבה אנו הופכים להיות חלק מהבעלים בפרויקט, ואז התשואה שאנחנו רואים היא דרך הדיווידנדים או השיערוכים של הנכס. בשני האפיקים אנחנו מסתכלים על כך בראייה ארוכת טווח. אנחנו פחות מכוונים לעסקה עם יציאה אחרי שנתיים־שלוש באקזיט. לפעמים זה קורה וזה נחמד, אבל זו לא האסטרטגיה”.
ברלינט מבקש לציין כי בכל עסקה אחוז מסוים משקיעים אומנם העמיתים, אך גם מנורה משתתפת עם ההון העצמי שלה. “אנחנו לוקחים בחשבון גם בהשקעות שלנו היבטי ESG”, (אחריות תאגידית - ט”ל) מוסיפה ויסמן, “חשוב לנו שגם השותפים שלנו והגופים שמעורבים בהשקעות השונות, יהיו בתודעה הזו וישימו דגש על זה. יש לנו גם מדיניות אסטרטגית משלנו, אנחנו בוחרים מה תואם את רמות הסיכון שלנו, מה אנחנו רוצים לממן, מה אנחנו לא רוצים לממן. יש לנו עסקאות לפעמים שהן ‘טיילור מייד’. אנחנו בונים לפעמים עם לקוח עסקה שמביאה את הערך המוסף לעמיתים בסוף שאני בונה עסקה שמאוד תואמת לצרכים שלנו ושם אנחנו מנסים להקטין את הסיכון ולשפר את התשואה”.
אבל לא רק בתשתיות עסקינן, אלא גם בתחום הנדל”ן יש לחברה מעורבות רבה ומנורה מבטחים פעילה זה למעלה משני עשורים בתחום של מימון וליווי יזמים הבונים פרויקטים למגורים, תחום שחווה כרגע כמה טלטלות ממספר כיוונים, כשההשקעות הינן גם בתחום הנדל”ן המניב – מסחר ומשרדים. החברה מלווה בין היתר לפרויקטים הנבנים בפריפריה – לדוגמה בנתיבות, בדימונה, בשדרות, בעכו ובעפולה. לצד פרויקטים נישתיים יותר, כגון פרויקט של תדהר בשדרות רוטשילד פינת הרצל בתל אביב.
"הצוותים שלנו גדלו עם השנים”, אומרת ויסמן, “ויש לנו אנשים שזו המומחיות שלהם. הבאנו לאורך השנים לחברה אנשי מקצוע בכל סקטור. אני עובדת הרבה שנים בתחום ובזמנו היו רק כמה עובדים שמתעסקים בתחום הלא סחיר, זה היה תחום שלא הכירו אותו. כיום, בכל גוף מוסדי יש המון עובדים שמתעסקים בתחום הזה שמאוד פרח, מכיוון שהגופים המוסדיים הבינו את החשיבות של הפעילות הזאת. אנחנו צריכים לזכור שיהיו פה בקרוב המון פרויקטים של תשתיות. המדינה עוד צעירה בתחום זה וייצאו לפועל עוד פרויקטים של רכבות, של מטרו וכיוצא בזאת ואנחנו מאמינים שנמשיך להיות חלק פעיל ודומיננטי בתחומים האלה. כגוף מוסדי שמנהל את הקרן פנסיה הגדולה במדינה, הסכומים שננהל צפויים לגדול עם השנים - וכך ההשקעות שלנו”.
התרעות פיקוד העורף