מלחמת חרבות ברזל טלטלה את כולנו הן בזווית האישית והן בזווית התעסוקתית. לרבים מאיתנו החזרה לעבודה, שמהווה עוגן ושגרה, הפכה למאתגרת ביותר. חברות רבות מתמודדות עם עובדים שחוו טראומה, פגיעות, איבדו את היקר להם מכל, בן משפחה חטוף או כאלה שפונו מבתיהם באזורי העימות ועדיין לא רואים את הסוף. בנוסף, חיילי מילואים רבים חוזרים בימים אלה ל"שגרה" ומגלים שהפער בין ארבעה חודשים ברצף במילואים לשיבה לעבודה מקשה עליהם להסתגל למצב ולתפקד בצורה המיטבית.
בחברות רבות הבינו את המצב ונערכו תוך כדי תנועה להתמודדות עם האתגר הקשה ביותר שאיתו נאלצו להתמודד מאז הקורונה. אז איך מסגלים באופן הדרגתי שגרת עבודה? איזו הכנה מוקדמת ניתן או כדאי לעשות לפני חזרת עובד, וכיצד ניתן לייצר מעטפת שתכיל את כאבו ותתאים את אופן התמיכה בהתאם לעובד ולצרכיו?
"אנחנו מבינים שהמילואימניקים חוו משהו עוצמתי, הם היו במקום שהתרומה שלהם הייתה משמעותית והחזרה למציאות היא כמו סטירת לחי. התפיסה היא שמי שלא היה שם לא יכול להבין", אומרת ליאת רובינשטיין, דירקטורית משאבי אנוש בחברת ההייטק אקטיבפנס, ש־15% מעובדיה יצאו למילואים: "בנינו תוכנית מקיפה לחזרת המילואימניקים - עשינו ממש מחקר, דיברנו עם קולגות, עם פסיכולוגים ארגוניים ועשינו גם וובינרים - כדי לבנות את התוכנית הכי מקצועית ושלמה שאפשר. כל מנהל נדרש לשבת עם מנהלת HR להכנה מדוקדקת לפני חזרת העובד, לצד הדרכה מטעם פסיכולוג ארגוני. בנוסף לכל ההטבות שהענקנו, אנחנו מבינים שיש צורך גדול בחזרה הדרגתית לשגרה ומובן לנו שאצל כל עובד זה עשוי לקחת פרק זמן אחר".
אחת הפעולות שעשו באקטיבפנס הייתה לעקוב אחרי שורת המענקים שמגיעים לחיילי מילואים מהמדינה וממשרד הביטחון ולעדכן אותם ולסייע במהלך הבירוקרטי. "לא רצינו לתת להם לרוץ אחרי זה בעצמם. מדובר באנשים שלא היו עם המשפחות שלהם המון זמן, אז קודם כל כמובן שאנחנו מאפשרים להם עוד ימי חופשה, גמישות בשעות והסתגלות למשימות בעבודה מחדש, אבל גם אנחנו כאן כדי להקל עליהם כמה שניתן את החזרה גם בתוך סבך הבירוקרטיה".
גם חברת שטראוס נאלצה להתמודד עם השלכות 7 באוקטובר: שלושה ממפעליה ממוקמים בשדרות, בברור חיל וביד מרדכי, ובנוסף כמעט 45% מעובדי החברה פונו או גויסו למילואים.
"כשפרצה המלחמה היו לאני מאמין שלנו כחברה שתי מטרות מרכזיות", אומרת אורלי עמר, סמנכ״לית משאבי אנוש בשטראוס ישראל. "דאגה לביטחון האנשים שלנו, לוודא שכולם מאותרי קשר - ושמירה על הרציפות העסקית. הבנו שצריך להמשיך לספק מזון לאזרחי המדינה, אבל כמובן שקודם כל לדאוג לעובדים ולשמור על הביחד".
עמר מספרת שכבר ביום הראשון אחרי המלחמה, 400 נציגות מכירה לא הצליחו להגיע לעבודה. "מיד אמרנו איך אנחנו ממשיכים לספק את הסחורה. הקמנו אתר דיגיטלי שאפשר לעובדים שלנו להתנדב ולסייע, הן באריזות והן בנקודות המכירה, כדי שיהיה תפעול שוטף".
"החוסן הארגוני שלנו הוא אחד הדברים החשובים לנו והוא קיים גם בשגרה", מסבירה עמר, "לא היינו צריכים להמציא משימה לאומית. אספקת המזון עמדה לנגד עינינו וזה יצר יציבות מאוד גדולה מול העובדים. זיהינו את המקרים החריגים, והקמנו חמ"ל שנתן לעובדים שלנו קודם כל פתרונות מהירים בזמן שהממשלה עדיין לא הייתה זמינה לסיוע. לעובדים משדרות שפונו צוותו אנשים שסייעו להם עם יחידות דיור ומגורים חליפיים. כן קיימנו אירועים עם עובדינו המפונים ואפשרנו לאנשים לעבוד מהבית".
בין הגמישות עם ימי החופשה על חשבון החברה למי שחוזר משירות מילואים, לליווי מנטלי ורגשי לעובד, חברו בשטראוס גם לעמותת נט"ל להענקת סיוע וכלים להתמודדות למנהלים שתפקידם לדאוג גם לחוסן של העובד. "אנחנו גם מבקשים מהעובדים להגדיר מה הם צריכים ורוצים, ובמבט קדימה אנחנו עובדים בימים אלה עם הפיתוח הארגוני על מפגש טיפולי בטבע בקבוצות ייעודיות ומתווך טיפולי שיאפשר למי שירצה לעבד בצורה נוספת את החוויה. הכל היטלטל בארבעת החודשים האחרונים וזה בהחלט סוג של מסע וסוג של הבנה ארגונית שהיעדים של החברה חייבים להיות גם מכוילים לסיטואציה שנוצרה. זה דורש מאיתנו גם רגישות גבוהה מאוד".
התרעות פיקוד העורף