תשוקות הנפש: האושיות והמִרקם של הנשמה; רצון רוח־החיים וכיסופיה; הרגש של ההיגיון; אמוציות הרציו.
תשוקות התודעה: כלל המושגים, התחושות והמחשבות; חוויוֹת המוּדעוּת; חיי הרוח; רוחניות.
תשוקות הלב: מרכז הריגושים והערגות.
ומעילה מעין זו, מוּבָנָהּ בעצם ויתור על התכונות האנושיות השורשיות - סגולות כמו: אהבה, אמון בזולת, ביטחון עצמי, בקרה פנימית, הבנת הסובב, הגינות בסיסית, הכרת־תודה, חמלה, טוּב־לב, יושרה (integrity), מתינות, נדיבות, סבלנות, סוֹבלנות, עוז־רוח, ענוותנות, פשטות (הֶעדר תיאטרליות...), קור־רוח, שמחה ותום שורשי. או, כמו שאמר פעם מישהו, שהשלמות עם עצמו הִנָה חשובה לו מכל: "גם אם על הסוס ללכת לאבדון - שילך כסוס אציל, ולא כְּצָבוֹעַ...".