אין דבר מרגיז יותר מפליירים שמעמיסים על תיבות הדואר שלנו, אלה שברוב הזמן מוצאים את עצמם מחוץ לתיבות על רצפת הבניין, וברוב המקרים - אם נודה על האמת - בתוך פח האשפה. לפני מספר שנים ניסו בעיריות, בהמשך לחוק הספאם, למגר את תופעת ריבוי הפליירים, ובבניינים מסוימים אף הודבקה על תיבות הדואר מדבקה אדומה שמבקשת ממחלקי הדפים להימנע מכך. ובכל זאת, אנחנו ישראלים שמצפצפים על העולם, ובהיעדר אכיפה מרתיעה גם נוכחות המדבקה לא עזרה.
שימרון רוזנצוויג (36), היה חבר בוועד הבית בבניין שבו גר, וגם הוא התרגז מריבוי הפליירים בתיבת הדואר וניסה למצוא פתרון. המחשבה היצירתית שלו גרמה להקמת חברת הסטארט־אפ "גרין דיגיטל" ששמה לנגד עיניה לא רק שמירה על איכות הסביבה, אלא גם תרומה להתחדשות העירונית. "המחשבה הראשונה הייתה להניח מסך מידע בלובי של הבניין ובו מודעות פרסום מתחלפות, שיחליפו את הלכלוך בתיבות הדואר", הוא מספר. "בהמשך, ראיתי שהיוזמה הזו מצליחה, החברה קמה ובשנותיה הראשונות היינו עוברים עם צוות תפעול מבניין לבניין, עם דיסק און קי ועליו המידע, וכך היינו מעדכנים את המסכים בהתאם לדרישה. עם הזמן הבנו שהדרישה של בעלי הבתים היא לבנות מערכת שליטה מרחוק לתכנים וכן ליצור אינטראקציה עם הדייר".
רוזנצוויג הוא בוגר השייטת, נשוי ויש לו ארבע בנות, והחל להפעיל את החברה מחדר קטן בדירת הוריו לאחר שעזב את עבודתו בשוק ההון. בשבע השנים שחלפו מאז, החברה גדלה והיום היא שוכנת בבית משרדים בנתניה ומפעילה אלפי מסכים, עם יותר מ־250 אלף חשיפות ביום. הדיירים, לרוב דרך הוועד, משלמים עלות מינימלית עבור ההקמה, כאשר שאר התשלומים, כלומר הכנסות החברה, מגיעים מהמפרסמים לפי מסלולי פרסום שונים, התלויים קריטריונים כמו: קישור ישיר לאתר החברה המפרסמת, אפשרות להציע קופונים, וכמובן המיקום בהופעה על הלוח, התדירות ומשך זמן המופע.
"לא הייתי בכלל בכיוון של שיווק פרסום וחדשנות, אבל כנראה שזה נכון מה שאומרים על חיידק הסטארט־אפ, הוא נדבק. החזון כרגע הוא להיות בכל שטח נדל"ני במדינת ישראל, שיכול לקבל מסך חכם ולהפיק ממנו את המקסימום לשימוש לתועלת הדייר והצרכן. השאיפה היא לצאת לעולם, כלומר לשוק הבינלאומי, ומשם השמיים הם הגבול...".
בימים אלה נמצאת החברה בשלבי גיוס המונים, אחרי הפיילוט המוצלח שלהם ב־200 בניינים נבחרים ברחבי הארץ, והם מוצעים להשקעה באתר "פיפלביז", אתר שבדומה ל"הד־סטארט" מגייס כסף מהציבור הרחב ומציע לו ליהנות מרווחים עתידיים, בהנחה שיהיו כאלה, תמורת השקעתו בפיתוח החברה.
"זה אומנם לא קשור להתחדשות עירונית, אבל הפלטפורמה של גיוס המונים לסטארט־אפים היא גם משהו חדשני שהיה לנו חשוב לקחת בו חלק. אם בעבר השקעות היו רק נחלת הגדולים, כמו איינג'לים, קרנות וכיוצא באלה, היום מי שמשקיע כסף אומנם לא מקבל מוצר כמו בהד־סטארט, אבל הוא מקבל מניות בחברה, וברגע שיש דיבידנדים, הנפקה לציבור או אקזיט, הוא שותף לעסק".
נדמה שהדאגה האחרונה היא לבני הדור המבוגר יותר' שגם היום מתקשים בטכנולוגיה מתקדמת (ע"ע מערכת התשלום באוטובוסים), אבל גם לכך, מתברר, יש פתרון. רוזנצוויג מסביר שבדומה לאפליקציות בטלפונים החכמים שמאפשרים נגישות הן לבעלי מוגבלויות והן לאוכלוסייה מבוגרת, כך גם במסכים החכמים. "אנחנו מקפידים להעביר חוברת מסודרת ומקצועית שגם מראה כיצד מעלים תוכן למסך, כיצד אפשר לכתוב הודעות ואיך לתפעל בקלות". קבוצות הווטסאפ של הבניין הן פתרון ביניים, עד שלכולם יהיו מסכי מגע חכמים עם יכולת תפעול מרחוק. אבל גם כאן, מדובר בתיק לא פשוט, בעשרות הודעות מדי יום שהולכות ברוב המקרים לאיבוד. "המטרה היא ליצור בידול בין התכנים שיש בווטסאפ לבין התכנים במסך. המטרה היא לגרום לדיירים להגיע יותר למסך וליצור איתו פעילות אינטראקטיבית אישית. כמובן שיש מערכת שליטה ובקרה, ומסננים שלא יהיה פרסום פוגעני, ועוד".
התרעות פיקוד העורף