ב־1976 חגגה ארה"ב יום הולדת 200 שנה. בישראל נחיתת מטוסי ה־F15 הראשונים אחרי כניסת השבת הובילה לנפילת ממשלת רבין הראשונה. בקוריאה הדרומית הציגה יונדאי את המכונית המקורית הראשונה שלה, הפוני, אחרי שעד אז ייצרה ברישיון פורד קורטינה. ואילו בגרמניה קבוצה של מהנדסי פולקסווגן הציגה להנהלה פרויקט שעשו מחוץ לעבודה: גרסה ספורטיבית לגולף. בניגוד לציפיות במקום לחטוף צעקות, הבוסים העניקו אור ירוק לייצור, וה־GTI המיתולוגית נולדה.
הרבה שנים אחר כך, במורדות הגלבוע ניצבות שתי מכוניות קומפקטיות חמות ולבנות לדו־קרב: לאחת לוגו VW מלפנים ואותיות GTI מאחור, השנייה עם האות H בחזית ו־N בישבן. הגולף GTI נמצאת כבר בדור השמיני שלה, היונדאי i30N עדיין בדור הראשון: מי תגיע ראשונה לראש ההר, ומי תייצר הכי הרבה חיוכים בדרך?
שימו לב שהתפירה בצבעים של מושבי הגולף לא תבלבל אתכם - המושבים פחות אוחזים ועמוקים מאלו של יונדאי, אבל זה מתהפך כאשר עוברים אחורה. המרווח דומה, אבל תנאי המחיה ליושבים בפולקסווגן משופרים בהרבה, עם יציאות מיזוג, שליטה נפרדת על הטמפרטורה, שקעי חשמל ויש אפילו כיסים קטנים בחלק העליון של המושבים - שום דבר מזה לא מופיע ב־i30N. אלו רק המושבים המפלצתיים של הגולף שחוסמים את שדה הראייה למי שנמצאים שם - שמורידים לה נקודות.
מכאן יש כבר כאלו שמתחילים לשרטט את ההבדלים בדנ"א של שתי המכוניות - מערכת שמע מוזיקלית של הרמן קרדון בגולף, מערכת פליטה מוזיקלית לא פחות ביונדאי, דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני בגולף, אלקטרוני ביונדאי, מערכת כניסה קלה שלוקחת את מושב הנהג אחורה בגולף - בקרת שיגור ובולמים אדפטיביים ב־i30N.
ולמי שנהיה כבר סלט מכל הסל"ד - ההבדלים האלו מוחשיים. זה בעיקר בא לידי ביטוי ביציאה מפניות צפופות, שם המומנט הגבוה יותר בסל"ד הנמוך יותר של הגולף מושך אותה החוצה ביתר נחישות, כך שלמרות חסרון הסוסים, מנוע הגולף עגול וחלק יותר בעוד זה של ה־i30N רוטן וזועף ומדגיש את נוכחותו ללא הרף.
במובן הזה, הגולף היא באמת הגברת שכבר ראתה ועשתה את כל מה שהצעירים מתלהבים ממנו עכשיו. בבדיקת הזינוקים שלהן, כל עוד הן במצב ספורט רגיל, ה־GTI מושכת בעוז קדימה, מקדימה את ה־i30N ל־100 קמ"ש וקצת מעבר. זה משתנה כאשר דורכים את בקרת הזינוק שיש ליונדאי ואין לגרמנייה. אז טסה הקוריאנית קלת הרגליים כנשוכת נחש באחוריה.
לא משנה כמה פעמים החלפנו בין השתיים, הגולף המשיכה להיות הצייתנית, הנינוחה והמהירה בלי לעשות עניינים וה־i30N את ההפך המוחלט, חופן נמלי אש שמצא את דרכו לתחתונים שלכם, ואידך זיל גמור.
עם כל הכבוד לתאי נוסעים, מושבים אחוריים, תאי מטען ושאר עניינים - המקום שבו השתיים האלו נבחנות מתחיל בכביש המפותל. כי אם אתם מחפשים מכוניות נעימות, מהירות בקו ישר ומאובזרות - לשתיים האלו יש חלופות חשמליות מצוינות. אם אנחנו מבינים שמי שמשווה פה זמני 0־100 קמ"ש נמצא בחוג הלא נכון וזה ממש לא הסיפור כאן, אפשר להמשיך.
ההבדל בין שתי המכוניות האלו בסעיף הכביש המפותל הוא של שמיים וארץ. הגולף מפצחת את הפיתולים בצורה שקולה, מדודה, מתונה. ההילוכים יורדים בדיוק בזמן, ההגה בעל משקל מדויק, הכניסה שלה לפנייה משרת ביטחון, הדיפרנציאל ננעל במאית השנייה המדויקת כדי לספק משיכה נחושה החוצה בכל הכוח.
הצייתנות שבה היא ממלאת הוראות היא תולדה של ליטוש ארוך שנים והבנה בדיוק, אבל בדיוק, מי הלקוח שלה ומה הוא מחפש. אפשר לעשות איתה שישו ושמחו, להגיע לפנייה עם תנופה ולהעביר משקל משמאל לימין תוך כדי פנייה ובלימה, ואם אתם סוחבים מספיק מהירות היא תפסע הצדה. יש מכוניות טובות ממנה בלעשות את זה, אף אחת לא טובה ממנה בלהיות גולף GTI.
ואז עוברים ליונדאי i30N, וכל הכיף החלק והמדויק של ה־GTI מתחלף בשיגעון. שים אותה על מצב N GRIN, פוצץ אותה קדימה בבקרת השיגור, תן לה לבעוט כל הילוך פנימה שוב ושוב, כאילו תיבת ההילוכים היא דלת והיא החניך הכי מורעל בקורס לוט"ר. תתנפל על הבלמים שלה רגע אחד מאוחר מדי ותן לבולמים האדפטיביים להתקשח, להביא את הזנב לריחוף המשכר פיזיקלית, כמו הדגדוג הזה שיש רגע לפני שגודשים אפצ'י מטורף החוצה. והכל פה מהיר, ורועש, ושמח, וחד ומתפוצץ קדימה באיזו נחישות דתית של דבקות במשימת ההנאה מהנהיגה.
הגולף GTI רק רוצה לחתום את הפרק המפואר שרשמה בפולקסווגן ובתעשיית הרכב בהיבט הרחב יותר. יונדאי נכנסה אך לפני פחות מעשור למסיבה הזאת מתודלקת ב־98 אוקטן ומחפשת קרחנות ובלגן. היא תתאים בול למי שמחפש את הרוח הפרחחית, הלא שגרתית, זו שתגרום להרמת גבות לשמע המחיר ותפיל לסתות לאור היכולת.
ומכיוון שעם התואר יכולה לצאת מפה רק מכונית אחת, אנחנו מעניקים את הניצחון במבחן הזה ליונדאי i30N. אבל שלא תהיה טעות, את רוב הלקוחות בסגמנט נשלח אחר כבוד לקנות גולף GTI כרכב יומיומי.